פורום חשמל
תגיות: בודק חשמל, הארקה, חיבור בין מבנים, מא"ז מסוג D, מא"זים, מפסק ראשי, סלקטיביות
- לנושא זה 9 תגובות,3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 6 שנים על ידי- arielsegal.
-
מאתתגובות
-
26 באפריל 2018 בשעה 21:07 #101699avivzמשתתף
לחברים שלום,
ברצוני לקבל את המלצתכם למקרה הבא:
שני מבנים דירתיים, שניהם מוגנים בהארקת הגנה (TT).
מבנה א’ הזנה 3x25A הוא המבנה הראשי
מבנה ב’ מוזן ממבנה א’ באמצעות כבל 3×1.5 XLPE. למבנה זה אין אלקטרודת הארקה מקומית והוא מוארק דרך גיד ההארקה שבכבל המזין. יש לו לוח משני ייעודי בתוך המבנה.
היום ומבנה ב’ הינו מבנה קטן מספיק לו מא”ז ראשי של 16A.
- במידה והכבל המזין יוגן ע”י מא”ז 16A בלוח הראשי וגם המא”ז הראשי בלוח המשני יהיה 16A לא תהיה סלקטיביות. האם במידה ומבחינה תפעולית אין בעיה לגשת למבנה א’ כדי להרים מא”ז שקפץ ניתן להסתפק במפ”ז בלבד בלוח המשני ולהתבסס על העובדה שההגנה נמצאת בלוח הראשי?
- שאלה דומה לעניין הפחת- אם הכבל המזין מחובר אחרי הפחת שבלוח א’ וגם בלוח ב’ מתקינים פחת, שניהם 30mA ובהנחה מבחינה תפעולים אין בעיה לגשת למבנה א’ להרים פחת שקפץ, האם חיבור שכזה תקני למרות שאין סלקטיביות? במידה ולא מה ההמלצה? האם לוותר בכלל על פחת במבנה ב’ היות וקיים פחת במבנה א’ או לחלופין לא להגן על הכבל המזין בעזרת פחת בלוח א’ היות ואינו מעגל סופי.
אשמח לשמוע את המלצתכם למקרה זה, היות והינו מקרה שכיח יחסית.
בתודה.
27 באפריל 2018 בשעה 8:13 #101703arielsegalמנהל בפורוםשלום
- אם מבנה א’ מאופס אסור לך להעביר הארקה ממבנה א’ ל-ב’. ראה אין סוף דיונים בפורום זה
- אין חובת התקנת מבטח במבנה ב’ ניתן להתקין מא”ז לזרם של 16Aבמבנה א’ ומפסק מגן בפני זרם דלף לאדמה כמפסק ראשי במבנה ב’.
- החיבור למבנה ב’ יבוצע לפני המפסק המגן של מבנה א’ וכך תובטח הסלקטיביות שאתה רוצה (שים לב סלקטיביות זו היא לזרם יתר בלבד, במקרה של קצר במבנה ב’ יפסקו 2 המבטחים).
27 באפריל 2018 בשעה 8:54 #101706avshalomמשתתףהיי אריאל
בשאלה נרשם ששני המבנים מוגנים בשיטה בפני חשמול TT .
האם ביחידת דיור ישנו מרחק מסויים מהמבנה המזין שמחייב לבצע הארקה מקומית נפרדת למבנה המוזן או שתמיד ניתן שהארקה תבוא מהמבנה המוזן.
אני מדבר רק על הארקת הגנה בלבד.
תודה
27 באפריל 2018 בשעה 9:01 #101707arielsegalמנהל בפורוםסליחה, לא שמתי לב לפרט הזה.
במקרה זה אין מניעה לחבר בין הארקות המבנים.
כל מבנה חייב בכל מקרה מערכת הארקה משלו. מבנה אחד אינו יכול להיות תלוי בקיום הארקה או בתקינותה במבנה אחר.
27 באפריל 2018 בשעה 11:22 #101708avivzמשתתףתודה על התשובה. כמובן שהכבל המזין הוא 3×2.5 ולא 1.5 כפי שרשמתי בטעות. לגבי סלקטיביות בכלל, גם בנושא זרם יתר, זרם קצר וזרם דלף לאדמה- האם חובה שתהיה סלקטיביות ע”פ התקנות או שמדובר בדרישה תפעולית בלבד? כלומר נניח שמותקנים במקרה הנ”ל שני מא”זים זהים בשני הלוחות, האם הדבר תקין מבחינת התקנות או שלא?
האם אפשר בלוח הראשי להשתמש במא”ז מסוג D נניח כדי לקבל סלקטיביות?
שאלה נוספת – נניח שמבנה ב’ הוא מחסן קטן- האם גם במקרה זה נדרשת הארקה ייעודית למבנה ולא ניתן להסתמך על ההארקה בכבל ההזנה? במה זה שונה ממעגל סופי או בלוח שקעים תעשייתי שהיה יכול להיות ממוקם בקצה המגרש וניזון מהלוח הראשי? אשמח להבהרה. בתודה.
27 באפריל 2018 בשעה 18:42 #101710arielsegalמנהל בפורוםשלום,
סלקטיביות בלוחות חשמל מחוייבת על פי תקנות החשמל רק במתקנים רפואיים. הדרישה שם מגדירה שתקלה באתר רפואי אחד לא תגרום להפסקת חשמל באתר רפואי אחר ובצדק!!!.
אין חובת סלקטיביות במתקנים ביתיים ו/או במתקנים אחרים אם כי היא רצויה.
אין מניעה להשתמש במא”זים בעלי ערך זרם נקוב זהה בתחילה ובסוף מעגל.
מא”ז מסוג D אינו מקנה סלקטיביות בזרם יתר היות והמנגנון התרמי שלו זהה לזה של מא”ז מסוג C. יתרה מזו מא”ז מסוג D מותר לשימוש רק להגנה על מטענים, ספקי כוח, מערכות אל-פסק וכד’ שניחנו בזרם חיבור גבוה.
כמו שכתבתי קודם, כל מבנה חייב מערכת הארקה משלו, מבנה אינו מכשיר. למכשיר אפשר לספק הארקה בכבל הזינה. מבנה מחוייב במערכת הארקה משלו.
27 באפריל 2018 בשעה 20:07 #101714avivzמשתתףצודק כמובן לגבי מא”ז D, הסתכלתי בעקומות השימוט שוב ואכן ההבדל רק באזור המגנטי בין סוגי האופיינים השונים.
אם כן האם ישנה דרך להשיג סלקטיביות לזרם יתר מלבד שימוש במבטח בעל ערך נקוב שונה?
איזו תקנה עוסקת בסוג אופיין השימוט בהתייחס למה שכתבת שמא”ז מסוג D מותר לשימוש במקרים של זרם חיבור גבוה?
28 באפריל 2018 בשעה 9:20 #101718arielsegalמנהל בפורוםשלום,
1. מחלקים את הסלקטיביות לסלקטיביות בעומסי יתר וסלקטיביות למצבי קצר. סלקטיביות במא”זים למצבי זרם יתר ניתן להשיג על ידי ערכים נקובים שונים של זרמים. סלקטיביות לזרמי קצר קשה מאוד להשיג. מצורפת לדיון דוגמה של מא”ז לזרם נקוב של 40 אמפר במעלה הזרם ו-10 אמפר במורדו וגבול הסלקטיביות הוא 320 אמפר. כלומר זרם קצר העולה על 340 אמפר יגרום לשני המא”זים להפסק.
2. תקנות החשמל לא עוסקות בציוד. אלה הגדרות של היעוד על פי התקנים ועל פי ההיתר של מכון התקנים ליבאו.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
28 באפריל 2018 בשעה 17:50 #101730avivzמשתתףאריאל רוב תודות על התשובות והסבלנות.
אשמח להבין בכל זאת מה מקור האיסור להשתמש במא”ז בעל אופיין D במעגלים כלליים (מאור, בתי תקע וכו’) ואם כן אילו אופייני שימוט מותרים לשימוש במעגלים אלו.תודה, אביב.
28 באפריל 2018 בשעה 19:14 #101731arielsegalמנהל בפורוםכדי שמא”ז מסוג D יפסק מיידית זרם התקלה צריך להיות גדול פי 20 מהזרם הנקוב של המא”ז.
ערכי זרם קצר כזה אינם מצויים בבתים רבים.
-
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.