פורום חשמל
- לנושא זה 14 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 9 שנים, 8 חודשים על ידי- arielsegal.
-
מאתתגובות
-
12 באוגוסט 2014 בשעה 11:28 #78345shayמשתתף
אריאל שלום ,
שאני מבצע בדיקת התנגדות אדמה עם שתי אלקטרודות אני מבין שקצה אחד מתחבר לאלקטרודה הנבדקת ( הארקת יסוד , אלקטרודה טבעית אחרת) וקצה שני אני מחבר לאלקטרודה אחרת שאני תוקע באדמה במרחק מסוים .
מה המרחק הנכון והמייצג את ההתנגדות האמיתית של האדמה במקרה כזה ובמקרה של שיטה עם 3 אלקטרודות ?
שי13 באוגוסט 2014 בשעה 16:21 #78349Mahajna Waleedמשתתףשלום שי.
המרחק והערך האמיתי של התנגדות האלקטרודות בעת ביצוע מושלם ולפי עקרונות המדידה ,
צריך לקיים התנאי הבא :
ההפרש בין 3 המדידות (אלקטרודה של מעגל המתח P) אינו עולה על 10% ,
במידה ולא, צריך לשנות את המרחקים או הכיוון .בברכה
13 באוגוסט 2014 בשעה 16:21 #84219Mahajna Waleedמשתתףשלום שי.
המרחק והערך האמיתי של התנגדות האלקטרודות בעת ביצוע מושלם ולפי עקרונות המדידה ,
צריך לקיים התנאי הבא :
ההפרש בין 3 המדידות (אלקטרודה של מעגל המתח P) אינו עולה על 10% ,
במידה ולא, צריך לשנות את המרחקים או הכיוון .בברכה
13 באוגוסט 2014 בשעה 21:14 #78353arielsegalמנהל בפורוםשי שלום
בעת מדידת התנגדות ההארקה, מחדירים לאדמה אלקטרודה מתכתית נוספת במרחק השווה ל-5 פעמים האורך הגדול ביותר של מאלקטרודת ההארקה הנבדקת (בדרך כלל אלכסון המבנה). אלקטרודה זו משמשת כאלקטרודת מבחן C (או אלקטרודת הזרם). כשמחברים מקור מתח בין אלקטרודת ההארקה E לבין אלקטרודת המבחן C יזרום זרם IE דרך האדמה.
במרחק השווה לכ- 62% מהמרחק בין האלקטרודה הנבדקת והאלקטרודה C בקו ישר, מחדירים אלקטרודה P שהיא אלקטרודת פוטנציאל. מד מתח המחובר בין אלקטרודה זו לבין אלקטרודת ההארקה E ימדוד את הפרש הפוטנציאלים UE שבין האלקטרודות. התנגדות האדמה העוטפת את אלקטרודת ההארקה, היא בעצם היחס בין הפרש הפוטנציאלים לבין הזרם הזורם דרך האדמה, או במילים אחרות היחס בין קריאת מד המתח לקריאת מד הזרם.
בקיצור השיטה מבוססת על שיטת מתח זרם ובה מודדים מתח בין האלקטרודה הנבדקת ואלק’ הפוטנציאל. מתח זה מחולק בזרם בין אלקטרודות הזרם נותן את התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה13 באוגוסט 2014 בשעה 21:14 #84223arielsegalמנהל בפורוםשי שלום
בעת מדידת התנגדות ההארקה, מחדירים לאדמה אלקטרודה מתכתית נוספת במרחק השווה ל-5 פעמים האורך הגדול ביותר של מאלקטרודת ההארקה הנבדקת (בדרך כלל אלכסון המבנה). אלקטרודה זו משמשת כאלקטרודת מבחן C (או אלקטרודת הזרם). כשמחברים מקור מתח בין אלקטרודת ההארקה E לבין אלקטרודת המבחן C יזרום זרם IE דרך האדמה.
במרחק השווה לכ- 62% מהמרחק בין האלקטרודה הנבדקת והאלקטרודה C בקו ישר, מחדירים אלקטרודה P שהיא אלקטרודת פוטנציאל. מד מתח המחובר בין אלקטרודה זו לבין אלקטרודת ההארקה E ימדוד את הפרש הפוטנציאלים UE שבין האלקטרודות. התנגדות האדמה העוטפת את אלקטרודת ההארקה, היא בעצם היחס בין הפרש הפוטנציאלים לבין הזרם הזורם דרך האדמה, או במילים אחרות היחס בין קריאת מד המתח לקריאת מד הזרם.
בקיצור השיטה מבוססת על שיטת מתח זרם ובה מודדים מתח בין האלקטרודה הנבדקת ואלק’ הפוטנציאל. מתח זה מחולק בזרם בין אלקטרודות הזרם נותן את התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה13 באוגוסט 2014 בשעה 22:24 #78354Mahajna Waleedמשתתףשלום אריאל,
איך אפשר להשיג הוכחת מתמטית של נוסחת המרחקים בין האלקטרודות : Dp=62%Dc
או זו רק תוצאות של ניסויים ?תודה
13 באוגוסט 2014 בשעה 22:24 #84224Mahajna Waleedמשתתףשלום אריאל,
איך אפשר להשיג הוכחת מתמטית של נוסחת המרחקים בין האלקטרודות : Dp=62%Dc
או זו רק תוצאות של ניסויים ?תודה
15 באוגוסט 2014 בשעה 14:55 #78364arielsegalמנהל בפורוםוואליד שלום
קיימת הוכחה מתמטית.
אולם אנסה להסביר ביתר פירוט.
כאשר ממקמים את אלקטרודת הזרם במרחק הנדר ומניעים את אלקטרודת המתח מהאלקטרודה הנבדקת לכוון אלקטרודת הזרם, עולה ההתנגדות הנמדדת בהתמדה.
באזור 62% מהמרחק פלוס/מינוס כמה מטרים היא מתייצבת על ערך כמעט קבוע ושוב עולה בחריפות לכוון אלקטרודת הזרם.
זו הסיבה שמבצעים 3 מדידות כדי לאבחן שאנו אכן באיזור המדידה הנכון.15 באוגוסט 2014 בשעה 14:55 #84234arielsegalמנהל בפורוםוואליד שלום
קיימת הוכחה מתמטית.
אולם אנסה להסביר ביתר פירוט.
כאשר ממקמים את אלקטרודת הזרם במרחק הנדר ומניעים את אלקטרודת המתח מהאלקטרודה הנבדקת לכוון אלקטרודת הזרם, עולה ההתנגדות הנמדדת בהתמדה.
באזור 62% מהמרחק פלוס/מינוס כמה מטרים היא מתייצבת על ערך כמעט קבוע ושוב עולה בחריפות לכוון אלקטרודת הזרם.
זו הסיבה שמבצעים 3 מדידות כדי לאבחן שאנו אכן באיזור המדידה הנכון.16 באוגוסט 2014 בשעה 13:12 #78365איתי מנשהחברשלום ואליד
הנוסחא המתמטית לפיתוח של פוטנציאל מתח בין שתי נקודות עקב זרם בין שתי אלקטרודות זרם
אינה מסובכת והפיתוח שלה מתבצע ע”י סופרפוזיציה של הפתרון עבור כל אלקטרודה בנפרד כלפי האינסוף.כלומר, מסתכלים על הזרם שיזרום בין אלקטרודת זרם אחת לאלקטרודה ספרית באינסוף
במקרה כזה הזרם יהיה רדיאלי מהאלקטרודה (מניחים שרססטיביות האדמה הינה קבועה בכל מקום בשלב זה)
מתקבלת נוסחא:
(V=roh*I/(2*pie*r
כאשר r הוא המרחק מהאלקטרודה.עבור שתי אלקטרודות מתקבלת הנוסחא:
(V=(roh*I/2*pie)*(1/r1-1/r2שי,
מדידה באמצעות שתי אלקטרודות יכולה להיות מאד בעייתית מכיוון שההתנגדות של אלקטרודת המדידה כלפי המסה הכללית של האדמה הינה בטור להתנגדות האלקטרודה הנמדדת והערך הנמדד הוא הסכום של שניהם.
במידה וההתנגדות של האלקטרודה הנמדדת נמוכה מאד (כגון מבנה עם הארקת יסוד) המדידה הנ”ל אינה טובה.במדידה עם שתי שלושה אלקטרודות, ההתנגדות של אלקטרודות המדידה כלפי המסה הכללית של האדמה אינה משפיעה על תוצאת המדידה.
זאת מכיוון שישנו שימוש בשיטת 4 חוטים. מפל המתח על אלקטרודות הזרם אינו משנה כי מה שחשוב הוא הזרם שזורם באדמה בסופו של דבר. ומדידת המתח הינה מסלול עם זרם נמוך כי מד המתח הינו בעל התנגדות גבוהה ואין מפל מתח משמעותי על מוליכי המדידה.
כל עוד אלקטרודת הזרם מחוץ לתחום ההשפעה של האלקטרודה הנמדדת, התוצאה תקינה.בברכה
איתי16 באוגוסט 2014 בשעה 13:12 #84235איתי מנשהחברשלום ואליד
הנוסחא המתמטית לפיתוח של פוטנציאל מתח בין שתי נקודות עקב זרם בין שתי אלקטרודות זרם
אינה מסובכת והפיתוח שלה מתבצע ע”י סופרפוזיציה של הפתרון עבור כל אלקטרודה בנפרד כלפי האינסוף.כלומר, מסתכלים על הזרם שיזרום בין אלקטרודת זרם אחת לאלקטרודה ספרית באינסוף
במקרה כזה הזרם יהיה רדיאלי מהאלקטרודה (מניחים שרססטיביות האדמה הינה קבועה בכל מקום בשלב זה)
מתקבלת נוסחא:
(V=roh*I/(2*pie*r
כאשר r הוא המרחק מהאלקטרודה.עבור שתי אלקטרודות מתקבלת הנוסחא:
(V=(roh*I/2*pie)*(1/r1-1/r2שי,
מדידה באמצעות שתי אלקטרודות יכולה להיות מאד בעייתית מכיוון שההתנגדות של אלקטרודת המדידה כלפי המסה הכללית של האדמה הינה בטור להתנגדות האלקטרודה הנמדדת והערך הנמדד הוא הסכום של שניהם.
במידה וההתנגדות של האלקטרודה הנמדדת נמוכה מאד (כגון מבנה עם הארקת יסוד) המדידה הנ”ל אינה טובה.במדידה עם שתי שלושה אלקטרודות, ההתנגדות של אלקטרודות המדידה כלפי המסה הכללית של האדמה אינה משפיעה על תוצאת המדידה.
זאת מכיוון שישנו שימוש בשיטת 4 חוטים. מפל המתח על אלקטרודות הזרם אינו משנה כי מה שחשוב הוא הזרם שזורם באדמה בסופו של דבר. ומדידת המתח הינה מסלול עם זרם נמוך כי מד המתח הינו בעל התנגדות גבוהה ואין מפל מתח משמעותי על מוליכי המדידה.
כל עוד אלקטרודת הזרם מחוץ לתחום ההשפעה של האלקטרודה הנמדדת, התוצאה תקינה.בברכה
איתי17 באוגוסט 2014 בשעה 2:45 #78366Mahajna Waleedמשתתףשלום אריאל, איתי וכלום.
אני מצאתי את שיטת החישוב, בתמונה :
http://www.imagesup.net/?di=514082317886
רק השלב הראשון, חישוב של התנגדות בין כל זוג, לא ברור לי איך נקבעו המעגלים ,
אני מניח שזה חישוב בשיטת סופרפוזיציה ..!!תודה לכם.
17 באוגוסט 2014 בשעה 2:45 #84236Mahajna Waleedמשתתףשלום אריאל, איתי וכלום.
אני מצאתי את שיטת החישוב, בתמונה :
http://www.imagesup.net/?di=514082317886
רק השלב הראשון, חישוב של התנגדות בין כל זוג, לא ברור לי איך נקבעו המעגלים ,
אני מניח שזה חישוב בשיטת סופרפוזיציה ..!!תודה לכם.
22 באוגוסט 2014 בשעה 7:55 #78377arielsegalמנהל בפורוםוואליד שלום
כל הכבוד על ההשקעה.
יש לי את הפיתוח אבל לא חשבתי שבפורום ניכנס לעומק מקצועי כזה.
אשלח לך מייל עם הסבר החישוב.22 באוגוסט 2014 בשעה 7:55 #84247arielsegalמנהל בפורוםוואליד שלום
כל הכבוד על ההשקעה.
יש לי את הפיתוח אבל לא חשבתי שבפורום ניכנס לעומק מקצועי כזה.
אשלח לך מייל עם הסבר החישוב. -
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.