בדיקת התנגדות הבידוד במנוע

בקשר להתנגדות סלילי המנוע, מה שחשוב שתוצאת תהיה זהה (+-)בכל הפאזות.(רק היצרן יכול לאשר ש-1.8 אהום תקין)

בקשר לבדיקת בידוד (אני סבור שבוצע עם “מגר” 500 וולט). עקרונית 50 מגה למנוע לא חדש זה בסדר.
צריכים למדוד התנגדות של כל ליפוף כלפי האדמה ולבצע קריאה אחרי 60 שניות.
חשוב למדוד “מקדם ספיגה” (absorption factor), לרשום את הערכים אחרי 30 ואחרי 60 שניות.
היחס R60R30 צריך להיות גדול מ-1.6 (אם אני זוכר טוב למנוע class b צריך להיות גדול מ-2)

אם כל המדידות תקינות רצוי למדוד זרם נצרך על-ידי המנוע ולשים לב אם הוא משנתה אחרי התייצבות שאחרי ההתנעה. לפעמים תקלות מכניות גורמות בצריכת זרם מעל המותר והפעלת ההגנות.
גם מדידת טמפרטורה (עם מכשיר מדידה ללא מגע) בפרט באזור המיסבים יכולה לספק אינפורמציה.

יחס מקדם הספיגה (Dielectric Absorption Ratio), בדיקה שנותנת אינדיקציה חשובה של מצב הבידוד.
תחת מתח בדיקה מופיע זרם זליגה. כאשר הבידוד טוב, ההתנגדוד גודלת (הבדיקה חייבת להמשך לפחות דקה), זרם הזליגה קטן.

על פי IEEE Std 43-2000 ערכי התנגדות הבידוד במכונות מסתובבות במתח של עד 1000V צריכים להיות לא פחות מ- 5 מגה אוהם.
במנועי מתח גבוה שיוצרו אחרי שנת 1970 במתח המנוע שציינת יש לבצע את הבדיקה במתח של 5kV. ערך התנגדות הבידוד במנוע תקין אסור שתפחת מ- 100 מגה אוהם.
הבדיקות שצויינו על ידי המשתתפים כמו בדיקת מקדם קיטוב נותנות אינדיקציה על מצב רטיבות הבידוד ו/או זיהום.

שלום
1. הנתונים שצוטטו מהתקן מתייחסים להתנגדות הבידוד של מנועים הפועלים במתח נמוך ובמתח גבוה:
התנגדות הבידוד של מנועים הפועלים במתח נמוך של עד 1000 וולט לא תפחת מ-5 מגה אוהם.
התנגדות הבידוד של מנועים הפועלים במתח גבוה העולה על 1000 וולט לא תפחת מ-100 מגה אוהם.
2. משך זמן המדידה צריך להיות לא פחות מ-1 דקה ורצוי שזו תמשך 10 דקות כדי שנוכל לחשב את מקדם הקיטוב : PI.
מקדם קיטוב הקטן מ-1.5 מצביע על בידוד רטוב ו/או מזוהם.

עד שאריאל תיתן תשובתה מוסמכת, תרשה לי לציין 2 דברים:
בדיקת בידוד שנמשכת פחות מ-60 שניות היא לא רלוונטית.

כשבודקים מנוע (או כל ציוד אחר) חובה לנתק מיתר ציוד המיתוג והגנה
שמחובר בעבודה. אחרת באמת בלתי אפשר לאתר את התקלה אף לפעמים אפשר לגרום נזק
לציוד שלא מתאים לעמוד בבדיקות של ציוד אחר.