פורום חשמל
- לנושא זה 3 תגובות,2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 4 שנים, 9 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, שלום אריאל.
כידוע ע”פ חוק החשמל פרק “הארקת יסוד” עמ’ 163 תקנה 12 סעיף ב.
“עכבת (אימפדנס) לולאת התקלה תימדד דרך הארקת יסוד כשזו מנותקת מהפה”פ”
זאת אומרת שבדיקת לולאת תקלה צריכה להתבצע בין הפלח של הארקת יסוד כשהוא מנותק מהפה”פ לבין מעגל הנבדק (פאזה)
וזאת כמובן בכדי לאלץ את מסלול התקלה לעבור דרך מסלול אחד בלבד משמע דרך אלקט’ הארקה-מסה כללית-אלקט’ הארקת שיטה-נק’ כוכב של השנאי וחוזר חלילה.
שהרי אם לא בודקים בצורה זאת וודאי שערך לולאת תקלה יהיה נמוך מאוד בשל מעבר דרך מוליך ה-PEN והתנגדותו הנמוכה הרבה יותר מאשר דרך האדמה.
כך שיוצא שבמקרה של נתק חלילה במוליך ה-PEN ובקרות קצר המתקן יהפוך להיות מוגן בשיטת TT וניתוק הקצר תלוי אך ורק במסלול דרך האדמה בלבד!
אם כך נשאלת השאלה “למה רובם בודקים זאת בלי לנתק את הארקת יסוד מהפה”פ וסומכים רק על מוליך ה-PEN”?!?
יתרה מזאת בכיוונון הגנה של פונק’ S במפסק אלקטרוני סומכים על תוצאת הבדיקה הקודמת (ללא ניתוק הארקת יסוד)…
אשמח לסדר בעניין אחת ולתמיד!רציפות הארקה:
כידוע רציפות הארקה בודקים על פי תקן IEC 61557-4
מדוע בדיקה זאת נזכרת רק באתרים רפואיים עמ’ 437 תקנה 37.8.א שזרם הבדיקה צריך להיות 10-25A ?
בתקן כתוב שבלוחות נדרש זרם בדיקה של 25A , לא מצאתי הגדרה ללוחות בתקן , למשל מאיזה גודל חיבור?
בשאר המקומות על פי התקן נדרש לבדוק בזרם של 0.2A
אבל בשום מקום לא ראיתי כולל חוק חשמל כמובן את עניין הערכים שמקבלים…תקין/לא תקין?
כמובן שע”פ היגיון ניתן לחשב לפי מתח בטיחותי במיתקן רגיל למשל 50V לחלק לזרם קצר מינימלי של מבטח הקו נניח 16A TYPE C ואז ניתן לומר:
שערך ההתנגדות צריך להיות קטן מ-0.312 אוהם
עניין הבדיקה לא סגור ומעורפל ולדעתי מבלבל, ראיתי המון פעמים כמו בחישוב שהראתי למעלה שיצא ערך התנגדות לקו שקע עם אותם נתונים כמו בדוגמא קודם ,1 אוהם פי 2.5 מהערך המותר ובודק מעביר זאת…גם פה אשמח לסדר בעניין אחת ולתמיד!
תודה רבה.
שלום.
להבא אנא פרט שאלות בנושאים שונים בדיונים שונים.
- בבדיקה ראשונית של מתקן אכן מבצעים בדיקת עכבת לולאת תקלה בשני מצבים: לפני האיפוס ולאחר חיבור שרותים מתכתיים והתקנת האיפוס.
- בבדיקה תקופתית מחייבת בדיקה כזו הפסקת חשמל של המתקן כולו ולכן על פי רוב לא מבצעים את הבדיקה בדרך שתוארה אלא כולל האיפוס.
- אתה צודק באשר לערך הנדרש של רציפות ההארקה. אני לא אחראי לבדיקות של בודקים אחרים ולתוצאות המאושרות על ידם. באתרים רפואיים אכן נדרש זרם בדיקה מזערי של 10A, בלוחות חשמל בתקן ישראל 61439 אכן נדרשת בדיקת רציפות הארקה בזרם של 25A. בדיקה זו נערכת על פי רוב באתר היצרן של הלוח.
ראשית תודה על התשובות.
שנית אם כך ,ברור לכולנו למה נדרש לבצע את בדיקת עכבת לולאת התקלה לפני איפוס, נניח למשל בבדיקה ראשונית לוח פלסטי מעגל יציאה הגדול ביותר 16A TYPE C ערך לולאת תקלה מקסימלי 2.18 אוהם ויצא לי 3 אוהם אבל מאידך יש לי את כל התנאים לאיפוס מה לעשות?
לאשר? לא לאשר?
אם לאשר אז למה מלכתחילה לבדוק ע”פ התקנה(ללא איפוס)? מיותר…
אם לא לאשר אז כמובן נדרש לשפר את טיב ההארקה עד לערך מקסימום של 2.18 אוהם.לגבי בדיקה תקופתית חייב ניתוק של המתקן כולו בשל חשש חלילה בזמן הבדיקה מהופעת מתח/קצר במתקן ואי השוואת פוטנציאלים?
כי מבחינת ניתוק המבטח בקרות קצר לא אמורה להיות בעיה היות וזרם קצר יעבור דרך הפה”פ שהוא מנותק מהארקת יסוד ודרכו למוליך ה-PEN.ונניח שיש לי אפשרות לנתק את המתקן כולו בבדיקה תקופתית וערך לולאת תקלה ללא איפוס יצא גבוה ועם איפוס יצא מעולה.
לפי מה לאשר/לכוונן?
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.