פורום חשמל
- לנושא זה 14 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 9 שנים, 9 חודשים על ידי- arielsegal.
-
מאתתגובות
-
22 ביולי 2014 בשעה 11:18 #78277shayמשתתף
אריאל שלום ,
השאלה עוסקת בבדיקת מתקן ע”י בודק במתקן המוגן בהארקת הגנה TT גודל חיבור 100 אמפר .
על פי החוק בהארקת הגנה יש לעמוד בשני תנאים בסיסים :
1. ההתנגדות החשמלית הנמדדת בין האלקטרודה המקומית ( של הצרכן) לאדמה לא תעלה על 5 אום .
2. ערך עכבת לולאת התקלה עלפי גודל החיבור שהוזמן.האם ערך לולאת התקלה אינו מציין בהכרח שההתנגדות של האדמה לא יכולה להיות גבוה יותר?
שאלה נוספת היא מה נדרש מהבודק לבדוק בשלב הבדיקה, מהם הדברים שהוא חייב לבצע ?
בתקנה 46 רשום שיש לבדוק את ההתנגדות השקולה בין נקודת הכוכב של מקור ההזנה למסה הכללית של האדמה – מה המשמעות של התקנה בהיבט של בדיקת המתקן ?
שי24 ביולי 2014 בשעה 20:07 #78288איתי מנשהחברשלום שי
אכן במתקנים המוגנים בשיטת הגנה TT, התנגדות האלקטרודה כלפי המסה הכללית של האדמה
הינה רכיב טורי במסלול התקלה ולכן הינה חלק מהתנגדות לולאת התקלה.
באופן תאורטי ערך לולאת התקלה צריך להיות גבוה מערך ההתנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה.אם זאת, תאוריה לחוד מציאות לחוד.
יכול להיות שישנו צינור מים תת”ק, מבנים סמוכים וכו’
אשר יוצרים מסלולים נוספים מקבילים לחלק מהמסלול באדמה והערך הנמדד של לולאת התקלה יהיה נמוך יותר.בנוסף, יכול להיות שבוצע חיבור לא רצוי בין הארקת המתקן להארקת מתקן אחר ללא ידיעתך.
אם נמדדת לולאת תקלה נמוכה מאד כשהתנגדות האלקטרודה סבירה למתקן (אוהמים בודדים)
זה צריך להדליק אצלך נורה אדומה. בייחוד מכיוון שהחיבור יכול להיות באמצעות גיד בשטח חתך
נמוך אשר לא יעמוד בזרם קצר אמיתי במתקן, ינתק וישאיר אותך עם לולאת תקלה גבוהה מידי..איתי
24 ביולי 2014 בשעה 20:07 #84158איתי מנשהחברשלום שי
אכן במתקנים המוגנים בשיטת הגנה TT, התנגדות האלקטרודה כלפי המסה הכללית של האדמה
הינה רכיב טורי במסלול התקלה ולכן הינה חלק מהתנגדות לולאת התקלה.
באופן תאורטי ערך לולאת התקלה צריך להיות גבוה מערך ההתנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה.אם זאת, תאוריה לחוד מציאות לחוד.
יכול להיות שישנו צינור מים תת”ק, מבנים סמוכים וכו’
אשר יוצרים מסלולים נוספים מקבילים לחלק מהמסלול באדמה והערך הנמדד של לולאת התקלה יהיה נמוך יותר.בנוסף, יכול להיות שבוצע חיבור לא רצוי בין הארקת המתקן להארקת מתקן אחר ללא ידיעתך.
אם נמדדת לולאת תקלה נמוכה מאד כשהתנגדות האלקטרודה סבירה למתקן (אוהמים בודדים)
זה צריך להדליק אצלך נורה אדומה. בייחוד מכיוון שהחיבור יכול להיות באמצעות גיד בשטח חתך
נמוך אשר לא יעמוד בזרם קצר אמיתי במתקן, ינתק וישאיר אותך עם לולאת תקלה גבוהה מידי..איתי
24 ביולי 2014 בשעה 20:11 #78289איתי מנשהחברבנוגע לשאלה השלישית
ישנה דרישה בחוק שהתנגדות הארקת השיטה של השנאי תהיה נמוכה מ-5 אוהם
אני מניח כי השנאי הינו בבעלות חברת החשמל ולכן היא צריכה לוודא כי
דרישה זו מתקיימת.
אני לא חושב שזה צריך להטריד אותך יותר מידי.לדעתי חיבור מתקן בעל גודל חיבור של 100 אמפר בשיטת הגנה TT
יקשה עליך לעמוד בתנאים הנדרשים בחוק כי קשה להגיע להתנגדות לולאת תקלה נמוכה דיה.
יש סבירות גבוהה שזה יאלץ אותך להשתמש בפחת כהגנה בלעדית או במפסק ראשי בעל הגנה אלקטרונית הכוללת פונקציה G.לדעתי כדאי לבחון אפשרות יישום שיטת הגנה איפוס במתקן ללא הארקת יסוד
תלוי אם ניתן לחפור מסביב למתקן על מנת להטמין מוליך כטבעת גישור
והאם העלות מצדיקה את ההשקעה.בברכה
איתי24 ביולי 2014 בשעה 20:11 #84159איתי מנשהחברבנוגע לשאלה השלישית
ישנה דרישה בחוק שהתנגדות הארקת השיטה של השנאי תהיה נמוכה מ-5 אוהם
אני מניח כי השנאי הינו בבעלות חברת החשמל ולכן היא צריכה לוודא כי
דרישה זו מתקיימת.
אני לא חושב שזה צריך להטריד אותך יותר מידי.לדעתי חיבור מתקן בעל גודל חיבור של 100 אמפר בשיטת הגנה TT
יקשה עליך לעמוד בתנאים הנדרשים בחוק כי קשה להגיע להתנגדות לולאת תקלה נמוכה דיה.
יש סבירות גבוהה שזה יאלץ אותך להשתמש בפחת כהגנה בלעדית או במפסק ראשי בעל הגנה אלקטרונית הכוללת פונקציה G.לדעתי כדאי לבחון אפשרות יישום שיטת הגנה איפוס במתקן ללא הארקת יסוד
תלוי אם ניתן לחפור מסביב למתקן על מנת להטמין מוליך כטבעת גישור
והאם העלות מצדיקה את ההשקעה.בברכה
איתי24 ביולי 2014 בשעה 20:27 #78290איתי מנשהחברובנוגע לשאלה השנייה
לצערי אין עדיין תקנה העוסקת בבדיקות חשמל
ולכן אין פרוט של הדרישות לאופן ביצוע הבדיקה ע”י בודק החשמל.
מר אלברטו ברנשטיין, מנהל תחום ענייני חשמל במשרד האנרגיה, אמר לי כי ישנה כוונה לכתוב תקנה ייעודית לנושא זה.24 ביולי 2014 בשעה 20:27 #84160איתי מנשהחברובנוגע לשאלה השנייה
לצערי אין עדיין תקנה העוסקת בבדיקות חשמל
ולכן אין פרוט של הדרישות לאופן ביצוע הבדיקה ע”י בודק החשמל.
מר אלברטו ברנשטיין, מנהל תחום ענייני חשמל במשרד האנרגיה, אמר לי כי ישנה כוונה לכתוב תקנה ייעודית לנושא זה.25 ביולי 2014 בשעה 18:20 #78302arielsegalמנהל בפורוםאיתי כל הכבוד !!! גאה בך!!!.
אוסיף רק שבדיקת התנגדות הארקת יסוד או אלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה מחוייבת על פי התקנות.
במידה ומדובר במתקן מאופס בבדיקה זו יבדקו גם חיבור כל השירותים המתכתיים לפה”פ רציפות ההארקה בין הקוצים וביניהם לפה”פ.25 ביולי 2014 בשעה 18:20 #84172arielsegalמנהל בפורוםאיתי כל הכבוד !!! גאה בך!!!.
אוסיף רק שבדיקת התנגדות הארקת יסוד או אלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה מחוייבת על פי התקנות.
במידה ומדובר במתקן מאופס בבדיקה זו יבדקו גם חיבור כל השירותים המתכתיים לפה”פ רציפות ההארקה בין הקוצים וביניהם לפה”פ.25 ביולי 2014 בשעה 20:28 #78309איתי מנשהחברתודה אריאל
אני מקווה שתהיה מעורב בכתיבת התקנות.שבת שלום
איתי25 ביולי 2014 בשעה 20:28 #84179איתי מנשהחברתודה אריאל
אני מקווה שתהיה מעורב בכתיבת התקנות.שבת שלום
איתי27 ביולי 2014 בשעה 15:30 #78312shayמשתתףהאם ממסר זליגה לאדמה חיצוני ( שלא שייך ומובנה במפסק הראשי יכול להתאים למקרה זה ?
27 ביולי 2014 בשעה 15:30 #84182shayמשתתףהאם ממסר זליגה לאדמה חיצוני ( שלא שייך ומובנה במפסק הראשי יכול להתאים למקרה זה ?
27 ביולי 2014 בשעה 16:02 #78313arielsegalמנהל בפורוםשי שלום
ממסר זליגה חיצוני אכן שייך לאמצעים להגנה בפני חשמול כשעכבת לולאת התקלה גבוהה ואינה מאפשרת הפסקה של המתקן באמצעות ההגנות במפסק.
מאידך, בשל העובדה שבמקרים רבים נוהגים והפסיק את מא”ז ההזנה לממסר או לסליל השחרור חברת החשמל וגם בודקים רבים ובכללם אנוכי אינם מאשרים צורת הגנה זו.
ניתן להשתמש במפסק המכיל יחידת פחת מובנית.27 ביולי 2014 בשעה 16:02 #84183arielsegalמנהל בפורוםשי שלום
ממסר זליגה חיצוני אכן שייך לאמצעים להגנה בפני חשמול כשעכבת לולאת התקלה גבוהה ואינה מאפשרת הפסקה של המתקן באמצעות ההגנות במפסק.
מאידך, בשל העובדה שבמקרים רבים נוהגים והפסיק את מא”ז ההזנה לממסר או לסליל השחרור חברת החשמל וגם בודקים רבים ובכללם אנוכי אינם מאשרים צורת הגנה זו.
ניתן להשתמש במפסק המכיל יחידת פחת מובנית. -
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.