פורום חשמל
- לנושא זה 7 תגובות,3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 2 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
1. בשיטת TNCS הזרם המתמיד שעובר דרך הבטון החוזר לשנאי האם הוא מתחת ל 30mA ?<br />
הרי אם הוא יהיה מעל 30mA זה יגרום לפחת לקפוץ.2. בבתים ישנים שהארקה היא בשיטת TT<br />
כביכול אם נחבר את האפס שלפני הפחת (שיוצא מהמונה של חברת חשמל) לפס הארקות אז נקבל איפוס.<br />
אך מכיוון שאין השוואת פוטנציאלים במבנה אסור לעשות זאת מכיוון שזה עלול להוות סכנה של התחשמלות ע”י חשמול אחד האלמנטים המתכתיים שבמתקן. האם זה נכון ?<br />
<br />כמו כן רציתי לשאול
1. האם בדירה ביתית עדיף לשים מפסק ראשי ופחת נפרדים או שמפסק משולב עדיף?
2. בעיקרון בבתים שמים מפסקים עם כושר ניתוק ביתי 6kA … זה דבר שהוא קבוע או שיש בתים שצריך להם כושר ניתוק גבוה יותר?
איך אני בודק את העניין ? האם צריך לעשות בדיקת לולאת תקלה ולחשב את זרם הקצר ולפי זה להחליט על כושר ניתוק?או שפשוט לבתים מספיק 6kA
הרי לפי הטבלה של חברת חשמל “התנגדות לולאת תקלה ע”פ גודל חיבור” בחיבור של 3×100A
כאשר zk=0.39 אזי Ik=580
רוב הבתים צורכים פחות מ 3x100A
ולכן איני רואה סיבה לשים מפסקים בעלי כושר ניתוק גבוה יותר מ 6kA
שלום,
עליך ללמוד היטב מהו ההבדל בין זרם קצר מזערי שיבטיח פעולה של הגנות לבין זרם קצר מרבי שעשוי להתפתח.
הערך שציינת הוא זרם הקצר המזערי שנדרש שיתפתח בעת קצר לאדמה כדי שהנתיך של חברת החשמל יותך. אם הוא אינו מתקיים אזי יש לפעול לשינוי שיטת ההגנה בפני חשמול, או להתקין מפסק עם הגנות אלקטרוניות בלוח מבודד בצמוד לפילר חברת החשמל.
כושר הניתוק של המבטח חייב לאפשר למבטח להפסיק זרם קצר מרבי שצפוי במתקן (תלת פאזי) זרמי קצר בסמוך לשנאים יכולים להיות גבוהים בהרבה מ- 6kA.
ממליץ שתצפה בקורס המוקלט שבחברת Studies שמפורסם באתר (ולו רק בפרקים רלוונטים) כדי להבין טוב יותר את נושא זרמי קצר, כושר ניתוק וכוונון ההגנות
שלום רב,
בנוסף לתשובתו של אריאל, בהחלט יכול להיות זרמי זליגה דרך הארקת היסוד מעל 30 מילי אמפר.
מניח שיצאת מנקודת הנחה שבמתקן דירתי יש רק פחת אחד (אחרי המפסק הראשי), אך למעשה ניתן לחלק את הלוח לשדות, ובכל שדה להתקין פחת. למעשה, אין בתקנות הגבלה על מספר השדות שניתן ליצור בלוח.
לטובת להמחשה בלבד תאר לך מצב שבו יש 10 מפסקי פחת בשדות שונים, דרך כל פחת יש זליגה של 10 מילי אמפר, וכבר קיבלת זליגה של 100 מילי אמפר ללא הקפצת אף אחד מהפחתים.
בהצלחה
עוד דוגמה שעלתה לי בהיבט המעשי.
תאר לך שהוספת צרכן שיוצר זליגת dc שגורם לפחת ל”סינוור”, במצב כזה יכולים להיות זליגות של אמפרים דרך הארקת היסוד.
כמובן שמצב כזה הינו כשל תיכנוני, ויש להתאים את סוג הפחת לצרכנים, אך ציינתי זאת בהיבט המעשי לטובת הדיון.
בהצלחה
הי תודה על התשובות,
אני מודע לזה שאין בעיה לשים שדות של פחתים ללא הגבלת הכמות.
אני מודע לזה שגם במצב תקין יש זרמי זליגה נמוכים מ 30mA.
מספיק שהסכום של הזרמי זליגה מכל המכשירים יהיה גדול מ 30mA אז נצטרך לעשות יותר משדה אחד של פחת.
יצא לי לעשות לסבא 2 שדות של פחתים בגלל מקרר ישן שהגוף חימום של ההפשרה היה כל כמה שעות נדלק ומקפיץ את כל הבית.
לעומת זאת, מפסק ראשי חייב להיות בלעדי בלוח (אם נניח יש בלוח הראשי של הדירה מפסק של לוח משני אז הוא חייב להיות מוזן אחרי מפסק ראשי ולא במקביל אליו – ישירות מהמונה).
השאלה שלי הייתה כמובן בשיטת TNCS שיש פחת אחד לדירה – אם הזרמים שחוזרים לשנאי דרך הארקה במצב שיגרתי (הזרמים שגורמים להיחלשות הבטון – שזה אחד מחסרונות השיטה) יכולים להגיע ל 30mA.
אז במצב כזה הפחת אמור לקפוץ ולא לאפשר הזנה לדירה..
לא מדובר בזרמי זליגה, מדובר בזרם של הצרכנים שחוזר דרך האפס לפס השוואת פוטנציאלים ומשם יש לו 2 נתיבים – אחד דרך מוליך ה PEN ואחד דרך הארקת יסוד.
אז במצב כזה הפחת אמור לקפוץ ולא לאפשר הזנה לדירה..
שלום רב,
1. בשיטת הגנה tncs בהחלט חלק מזרם הצרכנות זורם דרך הארקת היסוד, והפחת כלל אינו רלוונטי לעניין, מאחר והאיפוס מתבצע לפני הפחת.
2. תוכל למדוד את הזרם דרך הארקת היסוד בקלות באמצעות צבת זרם.
3. זרמים משמעותיים דרך הארקת היסוד יכולים להעיד על מגעים רופפים וכד’ במוליך האיפוס או בעיה אחרת.
4. תוכל לבחון את האמור לעי”ל באמצעות מדידת עכבת לולאת התקלה.
בהצלחה
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.