פורום חשמל

מוצגות 8 תגובות – 1 עד 8 (מתוך 8 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #128073
    Yotam Idan
    משתתף

    במהלך פרויקט שעשיתי התקנו שנאים של 3500kVA זרם הקצר uk%=8 בשנאים לכן זרם הקצר בערך 65kA.

    חיבור השנאים ללוח הראשי באמצעות פסי צבירה, פס הצבירה עשיוי מ4 מוליכים 3 פאזות ואפס.

    הפס עטוף במעטפת חיצונית.

    השאלה היא המעטפת חיצונית צריכה להיות מוארקת בבורק הארקה ייעודי שנקרא housing.

    האם קביעת שטח חתך הארקת פסי צבירה היא בדומה לבחירת שטח חתך הארקת השנאי ז”א 2x1x300 או שמתחשבים אליו כגוף מתחתי רגיל אפשר בגיד 16 כמו שכתוב בחוק? האם זה תלוי אם הבידוד של הפס הוא בידוד כפול?

    ‫קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
    #128082
    elad
    משתתף

    שלום רב,

    למיטב ידעתי יש להאריק מעטפת פסי צבירה בדומה לכל שירות מתכתי במתקן, בגיד 10 ממ”ר לפחות.

    בהצלחה

     

    #128090
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    מנסיוני פסי הצבירה מכילים גם פס הארקה. בפסים מתוצרת היצרנים הגדולים מותקן מוליך ההארקה משני צידי הפסים של הפזות והאפס (מעין סנדוויץ) וכן מחובר לגוף המעטה של פסי הצבירה.

    לפיכך פסי הצבירה מוארקים באמצעות מוליך ההארקה שבתוכם ומחובר למעטה.

    במקרה זה איני רואה את הצורך לחבר חיבור נוסף בין גוף פסי הצבירה לפה”פ זה רק יגרום לשרם סובב במוליכי ההארקה בשל הכא”מ המושרה במעטה הפסים.

    #128091
    Adnan
    משתתף

    שלום,

    עבור פסי צבירה קיים דף נתונים המכיל נתונים טכניים, ביניהם תמצא נתון בעבור אנרגיית המעבר המותרת בפס צבירה לרבות התייחסות המעטפת שלו המשמשת כמוליך הארקה ברוב המקרים,

    ערך אנרגיית המעבר שנמצא בדף הנתונים של היצרן קובע את הכיול במעלה הזינה של פסי הצבירה, במקרה שלך במפסק אוויר המזין את הפס נדרש לכייל את זרם הקצר ומשך קיומו כך שתקבל אנרגיית מעבר קטנה מזו שצוינה ע”י היצרן.

    בדבר שטח החתך של פס הצבירה, ניתן למצוא בדף הנתונים את שטח החתך של מוליך נחושת שהוא שווה ערך למעטפת של הפס.

    מצ”ב תמונות לדוגמא מפסי צבירה של חברת שניידר אלקטריק, פסי צבירה מדגם Canalis שבדקתי לאחרונה.

     

    לשאלתך, לא ניתן להתבסס רק על מוליך 10 ממ”ר כהארקה יחידה של המעטה החיצוני של פס הצבירה,

    יצרני לוחות וקבלנים רבים יוצאים מנקודת הנחה שניתן להסתפק בחיבור הגלווני שבין החלק שמתחבר ללוח החלוקה “השושנה” לבין גוף הלוח, אך זו טעות.

    חובה להאריק את הגוף בנקודה אחת לפחות עם שטח חתך שהוא שווה ערך לזה שצוין ע”י היצרן, כאשר נקודת ההתחברות הזו נמצאת או ב “שושנה” שמתחברת ללוח, או בזו שמתחברת לשנאי, מטעמי נוחות עדיף להתחבר בתוך הלוח ולא מעל השנאי.

    (equivalent copper cross-section)

     

    בהצלחה

     

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני ‫6 חודשים, ‫2 שבועות ע"י Adnan.
    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני ‫6 חודשים, ‫2 שבועות ע"י Adnan.
    ‫קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
    #128095
    Yotam Idan
    משתתף

    שלום אריאל,

    הפסים הם פסים של יצרן מוכר Eaton, לא שום דבר בקטלוג שלהם בנושא וגם לא נמצא פס הארקה כזה לפחות היצרן לא מכיר.

    קיים שם בורג הארקה ייעודי, היצרן טוען שניתן להאריק עם גיד 10 מ”מ כמו שרשמו פה אך לדעתי זה לא הגיוני ועדין צריך לחבר את זה לפי הזרם קצר הצפוי.

    במידה ולא קיים הארקה שציינת, איך ניתן לדעת איזה גיד לחבר?

    #128096
    Adnan
    משתתף

    תתאר איך המעגל בנוי,

    אם המעגל המורכב מפסי צבירה מתחיל מהלוח באמצעות פס צבירה, תאריק בתוך הלוח, שם תמצא בורג ייעודי גם בפסי צבירה של EATON – את ההארקה תבחר שתעמוד בזרם הקצר המירבי הצפוי.

    אם המעגל מתחיל ביחידת מעבר מכבלים לפסי צבירה, אזי תאריק שם, עם מוליך הארקה שיכול לשאת את זרם הקצר.

    אין משמעות למוליך 10 ממ”ר כאן, אין צורך להתחבר לגוף הפס מבחוץ.

    הברגים היעודיים שנמצאים לאורך הפס, או בקופסאות ההסתעפות (TAP OFF) מיועדות להארקת הגנה של צרכנים ולא להארקת הפס עצמו.

     

    #128097
    elad
    משתתף

    שלום רב,

    בהתאם לדף הנתונים שצרפת, נדרש מוליך הארקה 150 ממ”ר נחושת.

    #128103
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    מסכים לחלוטין עם עדנאן שבפסי צבירה שבהם המעטה משמש כהארקה רושם היצרן נתון שווה ערך למוליך נחושת או אלומיניום בהתאם לחומר הפסים.

    כמו בכבל שבו מחברים את כלל הגידים ואת מוליך ההארקה ללוח המזין, כך מבצעים בפסי צבירה.

    גם בכבל וגם בפסי צבירה אנרגית המעבר במוליך ההארקה היא מוגבלת ולפיכך יש לכוונן את ההשהיה המרבית במפסק האוטומטי שבתחילת המעגל. 

מוצגות 8 תגובות – 1 עד 8 (מתוך 8 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.