פורום חשמל
- לנושא זה 11 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 6 שנים, 11 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל ולחברי הפורום,
1.בהזנת שער חשמלי לכניסה לקיבוץ ניתן הזנה והארקה יחד המגיעים מפילר (יסלח לי זאב אם איני מדייק בהגדרה
) המרוחק כ- 10 מטר, לולאת התקלה אשר נמדדה נתנה ערך תקין לפי חישוב.
שאלתי היא למקרה פרטי זה וככלל, האם ישנו צורך לבצע הארקה מקומית (אלקטרודה / השוואת פוטנציאלים וכדומה) באזור הצרכן (שער) או שניתן להסתפק בהארקה ממקום אחר (ככגון הארקה המגיעה בכבל ההזנה) כמובן שערך לולאת התקלה תקינה.2.לגבי 2 הפרמטרים של מפסק Isu ו-Ics לצערי איני מצליח להבין את הגדרתם לפי תקן IEC60947.
Isu – יכולת הפסקה של פתיחה – סגירה פתיחה -> כלומר לאחר מכן המפסק אינו תקין?
Ics – יכול מחזורית של פתיחה – סגירה פתיחה – סגירה פתיחה -> בזרם שנתון (אחוזים מIsu), לאחר 2 קצרים אינו שימושי? האם זו הכוונה?
אשמח להסבר בעניין.
תודה רבה
moonwalk
למה שאני אסלח לך, אתה צריך ראשית לסלוח לעצמך, שב ולמד ושנן את המונחים והמושגים הנכונים ואז לא תצטרך להתנצל ולבקש סליחה ובוודאי לא ממני.
ולעניין:
1….מגיעים מהפיילר-הפיילר בעברית נקרא ארון/ לוח חלוקה אבל תסביר בבקשה מה זאת אומרת “מגיעים” הם באים ברגל או ברכב ואיך הם חוזרים?.(אני ציני מפני שחשוב להתבטא נכון) כנראה שהתכוונת שההזנה ללוח השער היא מהפיילר(ארון חלוקה).
2. מאחר ומדובר בקיבוץ לפי דבריך האם הלוח שמזין את השער נמצא בביתן שומר? מה היא שיטת ההגנה בפני חישמול של המבנה? מן הסתם הארקת הגנה ולכן “מביאים” הארקה מלוח החלוקה.
3.פס הארקה ב”פיילר” משמש גם את הארקת השיטה של השנאי?
4. אתה מתכוון לארקת השער ממש או להארקת המנוע ? האם יש קשר גלווני בין המנוע והשער? הוא פנאומטי או נע על מסילה?הרבה שאלות מבלי לגעת המונחים ICU ו ICS, וכן, לפי התקן כפי שכתבת “אינו לשימוש” אלא אם יעבור בדיקה מסוימת. על הבדיקה תוכל לקרוא בוודאי במצגות של אריאל.
שמחתי לעזור
זאבשלום.
1. צדק זאב הזנה הכוללת מוליך הארקה תלויה בשיטת ההגנה בפני חשמול. באתר בפרק מאמרים קיימת מצגת של קישור הארקות בין מבנים. רצוי מאוד שתקרא אותה היטב.
עקרונית מותר להעביר מוליך הארקה מבנה מאופס רק למרחק שאינו עולה על 5 מטר מהמבנה. בתנאים אחרים יש להעביר מוליכי מופע ואפס בלבד ולבצע הארקה מקומית (או איפוס במידה והמבנה המוזן מכיל הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים).
במתקן המוגן בשיטת TT אין מניעה להעביר מוליך הארקה.
במתקן המוזן בשיטת TN-S מותר להעביר מוליך הארקה בין פסי השוואת הפוטנציאלים של 2 המבנים וכבמובן לא לבצע איפוס באף אחד מהם.
2. לחלקה השני של שאלתך.
שאלה זו נשאלה רבות בפורום ותוכל להעזר באופצית החיפוש המצויינת על ידי זכוכית מגדלת מעל הפורום לחפש את כל המקומות בהם עניתי על שאלה זו.
בקצרה: Icu – כושר אולטימטיבי של הפסקת זרם קצר של המפסק. זהו הזרם המרבי שהמפסק יכול להפסיק בעת קצר. המפסק יכול להפסיק זרם בעוצמה זו פעמיים במשך חייו. שימוש במפסק זה מעבר ל-2 הפעמים עלול לגרום להתפוצצות המפסק וכן זרם הזליגה בין הכניסה ליציאה אינו מבטיח ניתוק מלא.
Ics- זרם קצר מחזורי של המפסק. המפסק יכול להפסיק זרם בעוצמה זו שלוש פעמים במשך חייו. שימוש במפסק זה מעבר ל-3 הפעמים עלול לגרום להתפוצצות המפסק וכן זרם הזליגה בין הכניסה ליציאה אינו מבטיח ניתוק מלא. ערך זה שימושי במיוחד לתכנון מתקן המופעל על ידי אנשים לא מיומנים. במקרה זה נדרש שהמפסק יהיה מסוגל להפסיק את זרם הקצר הצפוי במתקן 3 פעמים.שלום אריאל וזאב ותודה על התיחסותכם!
1. זאב, אני מקבל את הערתך לגבי שימוש בשפה נאותה ומתוקנת ומסכים איתך ב-100 אחוז!
סליחה שלא הייתי מספיק ברור.
שאלתי לא התמקדה בנושא טיב הוצאת הארקה ממבנה. זכיתי ללמוד את המצגת בנושא זה בעומק רב.
הארקה מהלוח היא בשיטת ההגנה. כבל ההזנה הובא לקופסת הסתעפות שממנה הוצא לביתן השומר ולשער החשמלי (שוב הארקה היא מהלוח – הארקת הגנה). הלוח המדובר אינו ראשי לאחר השנאי אלא משני.
אשאל שוב בצורה ברורה יותר, האם ישנה חובה או דרישה מסוימת לבצע דווקא הארקה מקומית לשער (או כל צרכן אחר מהסוג) או שניתן להביא הארקה ממקום אחר (10 מטר) מסוג הארקת הגנה שעומד בערך L.T תקין?
2. ישנו לוח בשער מוכן שממנו יוצא הארקה להיכן שצריך – שער, מנוע וכדומה. כרגע אין לי תשובה באיזה שיטה השער נע.
3. לעניין סוגי הקצר המוזכרים, איך ניתן לדעת אם הקצר מסוג Isu ונותרה לו הפסקה אחת או קצר Ics ונותרו לו 2 פעולות הפסקה.
אני מגיע הרבה לתקלות בלוחות גדולים כאשר קופץ המפסק הראשי, המהנדסים הנדסאים חשמלאים.. לא מכירים כלל את המושגים הללו ומסתכלים עלי כאילו נפלתי מהירח ולכן חשוב לי לדעת שאני מבין נכון את העניין ולא מפרש אותם לא נכון.
אריאל כתבת: “ערך זה שימושי במיוחד לתכנון מתקן המופעל על ידי אנשים לא מיומנים. במקרה זה נדרש שהמפסק יהיה מסוגל להפסיק את זרם הקצר הצפוי במתקן 3 פעמים” לאיזה ערך התכוונת? ואם זה לוח שרק אדם מוסמך מתעסק איתו, מה קורה אז?
תודה רבה לכם!!בקצרה.
1. לשער יש לבצע הארקה מקומית אם המתקן המזין מאופס.
2. הערך של Ics מציין כושר הפסקה 3 פעמים. ערך זה מחושב כאחוזים מתוך Icu. למשל מפסק שרשום עלין Icu=40kA ו- Ics=75% יכול להפסיק זרם קצר של 30kA 3 פעמים. כשמתכננים מתקן המיועד לתפעול על ידי אנשים לא מיומנים אין להתקין מפסק זה בלוח שזרם הקצר הצפוי בו עולה על 30kA. מותר להתקין מפסק זה במתקן המתופעל על ידי אנשי מקצוע כשזרם הקצר הצפוי שלו בלוח זה עשוי להגיע עד 40kA.1. במקרה שהמתקן המזין מאופס לא קיימת הבעיה שמוליך ה-PEN יתנתק והפוטנציאל בשער יעלה? כלומר מספיק הארקה מקומית ללא השוואת פוטנציאלים בשער?
2.עשיתי חיפוש בפורום וקראתי על פרמטרי הקצר ואכן מובן לי הנושא, תודה!
אם יורשה לי, עלתה לי שאלה פרקטית בעניין, בבית שבו זרם הקצר הצפוי בשקע הוא 460A והח”א עומד בערך של 6K, האם גם אז עלי להחליפו לאחר 3 קצרים?
תודה רבה!1. מאחר ולא עובר מוליך הארקה בין המבנה המזין למוזן אין והארקה היא מקומית אין חשש שפוטנציאל גופים מתכתיים יעלה בעקבות ניתוק מוליך ה- PEN.
2. כשזרם הקצר הצפוי קטן יכו המבטח להפסיק פעמים רבות יותר, יש לבדוק בכל מקרה את זרמי הקצר הצפויים בין מופע להארקה, בין מופע לאפס ולהתנהל לפי סוג הקצר. בכל מקרה רצוי לבדוק את המבטח מבחינת זרמי זליגה.שלום.זה לא קשור יש עמדת שומר או לא.ברגע ששער נמצה מעל 5 מטר מלוח שמזין אותו חייב לעשות מערכת ארקה מקומית?האם אני צודק?
יש עוד מקרא ששערהוא שער כנפיים עם בוכנות פתיחה.הזנהשל מתח נמוך מאודמגיעה ללוח פלסטיק של פיקודששם ילידי שנאי מוריד מתחלמתח נמוך מאוד מזין בוכנות של שער 24 וולט .האם עדיין עדיף לעשות ארקה מקומית?בגלל שכבל של הזנה 230 נוגע בשער ותפוס עליו ליד לוח
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.