פורום חשמל
- לנושא זה 4 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 9 שנים, 10 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
אריאל שלום,
נהניתי מיום העיון במתח גבוה בRAX.
ראשית אתאר לך תמונת מצב:
קיים לוח ראשי אשר בוצע בו איפוס, הלוח ממוקם במבנה ייעודי,
לוח זה מזין מספר לוחות משנה הממוקמים במבנים נפרדים.
נדרשתי להוסיף אלקטרודה עבור מוליך האפס על מנת להקטין את התנגדות מוליך האפס,
נדרשתי לחבר לאותה אלקטרודה גם את מוליך הארקה.האם דרישה זו אינה גורמת לאיפוס לוח המשנה? והאם מותר לעשות זאת?
בברכה, שוהם בן טובים
שלום
ניתן למצוא התייחסות לשאלתך בתקנת החשמל “הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול עד 1000 וולט”.
בסעיף 9 מצויין כי יש לבצע הארקת שיטה קרוב ככל שניתן למקור הזינה.
אם זאת בסעיף 10 מתיר החוק לבצע הארקות שיטה נוספות.לדעתי כוונת המחוקק היתה לביצוע הארקות שיטה נוספות בין מקור הזינה ללוח הראשי
וביצוע חיבור כאמור בין הלוח הראשי ללוח משנה נחשב כאיפוס כפול.
נתקלתי במקרה זהה שבודק דרש מאיתנו בדיוק זאת.
אריאל, מה דעתך?מה המרחק בין המבנה בו נמצא מקור הזינה למבנים הנוספים המוזנים ממנו?
מהי שיטת ההגנה בפני חשמול? TNS,TNC-S או TT?
מדוע נדרשת ע”י הבודק להקטין את התנגדות מוליך האפס? האם לולאת התקלה הייתה גבוהה מידי?לדעתי הכי הגיוני לבצע הזנה בשיטת TNC-S באמצעות 4 מוליכים בין המבנים ולבצע איפוס בכל מבנה
בהנחה שהם רחוקים מספיק כך שהם אינם בתחום ההשפעה אחד של השני
במידה והחצר הינה פרטית (כגון מפעל המוזן במ”ג, קיבוץ או מחנה צה”ל) ואין חשש כי יגנבו את מוליכי ההארקה (למשל כי בוחרים לבצע הזנה תת קרקעית), אני מאמין שהכי טוב להשתמש בשיטת TNS.בברכה
איתי מנשהשלום
ניתן למצוא התייחסות לשאלתך בתקנת החשמל “הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול עד 1000 וולט”.
בסעיף 9 מצויין כי יש לבצע הארקת שיטה קרוב ככל שניתן למקור הזינה.
אם זאת בסעיף 10 מתיר החוק לבצע הארקות שיטה נוספות.לדעתי כוונת המחוקק היתה לביצוע הארקות שיטה נוספות בין מקור הזינה ללוח הראשי
וביצוע חיבור כאמור בין הלוח הראשי ללוח משנה נחשב כאיפוס כפול.
נתקלתי במקרה זהה שבודק דרש מאיתנו בדיוק זאת.
אריאל, מה דעתך?מה המרחק בין המבנה בו נמצא מקור הזינה למבנים הנוספים המוזנים ממנו?
מהי שיטת ההגנה בפני חשמול? TNS,TNC-S או TT?
מדוע נדרשת ע”י הבודק להקטין את התנגדות מוליך האפס? האם לולאת התקלה הייתה גבוהה מידי?לדעתי הכי הגיוני לבצע הזנה בשיטת TNC-S באמצעות 4 מוליכים בין המבנים ולבצע איפוס בכל מבנה
בהנחה שהם רחוקים מספיק כך שהם אינם בתחום ההשפעה אחד של השני
במידה והחצר הינה פרטית (כגון מפעל המוזן במ”ג, קיבוץ או מחנה צה”ל) ואין חשש כי יגנבו את מוליכי ההארקה (למשל כי בוחרים לבצע הזנה תת קרקעית), אני מאמין שהכי טוב להשתמש בשיטת TNS.בברכה
איתי מנשהשוהם שלום
תודה על המחמאה.
אכן צדק איתי שתקנות החשמל מתירות הוספה של אלקטרודות הארקה כדי לשפר את הארקת השיטה.
מאידך אין!!! לחבר את מוליך האפס והארקה לאותה אלקטרודה. הדבר יגרום לזרימת חצי מזרם האפס דרך מוליך ההארקה וזה אסור.
יש להחליט מהי שיטת ההגנה בפני חישמול במתקן ולפעול לפיה. אין להמציא שיטות נוספות.
אכן מצטרף להמלצה לשאוף ככל הניתן לשיטת TN-S אולם זו אפשרית רק במתקנים פרטיים.שוהם שלום
תודה על המחמאה.
אכן צדק איתי שתקנות החשמל מתירות הוספה של אלקטרודות הארקה כדי לשפר את הארקת השיטה.
מאידך אין!!! לחבר את מוליך האפס והארקה לאותה אלקטרודה. הדבר יגרום לזרימת חצי מזרם האפס דרך מוליך ההארקה וזה אסור.
יש להחליט מהי שיטת ההגנה בפני חישמול במתקן ולפעול לפיה. אין להמציא שיטות נוספות.
אכן מצטרף להמלצה לשאוף ככל הניתן לשיטת TN-S אולם זו אפשרית רק במתקנים פרטיים.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.