אריאל שלום,
ישנו מבנה א’ בעל הארקת יסוד, פה”פ, מאופס. שיטת הגנה מפני חשמול של מבנה א’ הינו TNCS.
יש להציב במרחק 100 מטר ממבנה א’ מבנה ב’ (מבנה יביל) על בטון שעליו מונח מבנה ב’ (מבנה יביל).
מבנה א’ צריך להזין מבנה ב’. נכון לומר:
א. ממבנה א’ יוצאים למבנה ב’ (מבנה יביל) עם כבל הזנה ולא מחברים את הארקה של כבל ההזנה מכיוון שאסור לצאת עם הארקה ממבנה מאופס (מבנה א’) למבנה שלא תחת השפעת הארקה של מבנה א’?
ב. הטיפול בהארקה במבנה ב’ (מבנה יביל) יהיה בצורה הבאה: התקנת פס הארקה מקומי במבנה ב’ (מבנה יביל) שאליו יש לחבר פלחים של זיון הבטון שעליו מונח מבנה ב’ (מבנה יביל) + פס הארקה של לוח חשמל מבנה ב’ (מבנה יביל) + אלקטרודות של שוחות הארקה מסביב למבנה ב’ (מבנה יביל) במידת הצורך אם LT אינו מספק?
ג. שיטת הגנה מפני חשמול של מבנה ב’ (מבנה יביל) הינו TT?
תודה.