פורום חשמל
- לנושא זה 10 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 9 שנים, 5 חודשים על ידי- yakir_s.
-
מאתתגובות
-
11 בנובמבר 2014 בשעה 13:03 #78745shayמשתתף
שלום ,
מבנה א’ המוגן בפני חשמול בשיטת איפוס TN-C-S מזין מבנה ב’ בעל הארקת יסוד תקנית והשוואת פוטנציאלים המרוחק מתחום השפעת האלקטרודה של מבנה א’ , הכבל המזין את מבנה ב’ הינו בעל 4 גידים ( 3 פאזות + “אפס”) .
האם זה נכון לומר שמבנה ב’ מוגן בפני חשמול בשיטת הארקת הגנה TT ?
הרי מסלול התקלה פאזה -גוף יהיה דרך האדמה בעיקר לעומת סגירת מסלול התקלה במבנה א’ שהינו דרך מוליך ה-PEN בעיקר .
קצר פאזה -אפס במבנה ב’ ייסגר כמובן ברובו ע”י מוליך ה-PEN אז עכשיו הוא מוגן באיפוס ?
משהו כאן לא ברור לי .
שי
11 בנובמבר 2014 בשעה 14:50 #78746yakir_sחברשי שלום,
מסלול התקלה בקצר לגוף מתכתי באיפוס זורם דרך מוליך הפזה גוף המתכתי מוליך הארקה פס הארקות מוליך הארקה פה”פ מתפצל למוליך ה-PEN ברובו וחלקו הזעיר לאדמה דרך הארקת השיטה לנקודת כוכב של השנאי וסוגר מעגל הקצר.בהארקת הגנה המסלול אינו כולל את מוליך PEN מכוון שאין חיבור בין N ל-PE אלא דרך האדמה לנקודת הכוכב.
נשאלת השאלה האם חיברת במבנה ב בין מוליך האפס לפה”פ ? במילים אחרות האם יצרת איפוס במבנה ב ?
במידה ולא,אזי המבנה מוגן בהארקת הגנה.במידה וכן המבנה מוגן באיפוס.
במקרה זה אין לחבר בן מוליכי הארקה בן המבנים המוגנים באיפוס ,יש להזין בכבל בעל 4 גידים בלבד לתלת פזי ו-2 גידים לחד פזי!!!
<כאשר אתה מבחין בשוני בן השיטות ההתייחסות היא למסלול הקצר בין מוליכי ההזנה להארקה ולא קצר בן שני מוליכי הזינה.בהצלחה.
yakir.sharabi@teva.co.il11 בנובמבר 2014 בשעה 14:50 #84616yakir_sחברשי שלום,
מסלול התקלה בקצר לגוף מתכתי באיפוס זורם דרך מוליך הפזה גוף המתכתי מוליך הארקה פס הארקות מוליך הארקה פה”פ מתפצל למוליך ה-PEN ברובו וחלקו הזעיר לאדמה דרך הארקת השיטה לנקודת כוכב של השנאי וסוגר מעגל הקצר.בהארקת הגנה המסלול אינו כולל את מוליך PEN מכוון שאין חיבור בין N ל-PE אלא דרך האדמה לנקודת הכוכב.
נשאלת השאלה האם חיברת במבנה ב בין מוליך האפס לפה”פ ? במילים אחרות האם יצרת איפוס במבנה ב ?
במידה ולא,אזי המבנה מוגן בהארקת הגנה.במידה וכן המבנה מוגן באיפוס.
במקרה זה אין לחבר בן מוליכי הארקה בן המבנים המוגנים באיפוס ,יש להזין בכבל בעל 4 גידים בלבד לתלת פזי ו-2 גידים לחד פזי!!!
<כאשר אתה מבחין בשוני בן השיטות ההתייחסות היא למסלול הקצר בין מוליכי ההזנה להארקה ולא קצר בן שני מוליכי הזינה.בהצלחה.
yakir.sharabi@teva.co.il11 בנובמבר 2014 בשעה 20:34 #78752arielsegalמנהל בפורוםיקיר יופי של תשובות.
אכן כן אם קצר פאזה הארקה במבנה ב’ נסגר דרך האדמה, הרי מבנה ב’ מוזן בשיטת TT.
אם קצר פאזה הארקה במבנה ב’ נסגר דרך מוליך PEN, הרי מבנה ב’ מוזן בשיטת TN-C-S.
קצר פאזה אפס במבנה ב’ יסגר תמיד דרך מוליך האפס ללא קשר לשיטת ההגנה בפני חשמול במבנה ב’.11 בנובמבר 2014 בשעה 20:34 #84622arielsegalמנהל בפורוםיקיר יופי של תשובות.
אכן כן אם קצר פאזה הארקה במבנה ב’ נסגר דרך האדמה, הרי מבנה ב’ מוזן בשיטת TT.
אם קצר פאזה הארקה במבנה ב’ נסגר דרך מוליך PEN, הרי מבנה ב’ מוזן בשיטת TN-C-S.
קצר פאזה אפס במבנה ב’ יסגר תמיד דרך מוליך האפס ללא קשר לשיטת ההגנה בפני חשמול במבנה ב’.12 בנובמבר 2014 בשעה 7:45 #78756shayמשתתףאז אני מבין שאם מבנה ב’ נמצא מחוץ לטווח ההשפעה של הארקת היסוד של מבנה א’ אני יכול לבצע איפוס נפרד + השוואת פוט’ וע”י כך להגן בפני חשמול במבנה ב’ בשיטת איפוס ללא קשר למבנה א’!!.
מה המצב אם מבנה ב’ היה בטווח ההשפעה של הארקת היסוד של מבנה מבנה א’ ?
12 בנובמבר 2014 בשעה 7:45 #84626shayמשתתףאז אני מבין שאם מבנה ב’ נמצא מחוץ לטווח ההשפעה של הארקת היסוד של מבנה א’ אני יכול לבצע איפוס נפרד + השוואת פוט’ וע”י כך להגן בפני חשמול במבנה ב’ בשיטת איפוס ללא קשר למבנה א’!!.
מה המצב אם מבנה ב’ היה בטווח ההשפעה של הארקת היסוד של מבנה מבנה א’ ?
12 בנובמבר 2014 בשעה 18:32 #78757yakir_sחבראריאל תודה,
אתה משמש לי דוגמא!
ומקיים הלכה למעשה את המשפט:
“נר שמאיר נרות אחרים אינו מאבד מעצמתו אלא מפיץ את אורו ברבים”12 בנובמבר 2014 בשעה 18:32 #84627yakir_sחבראריאל תודה,
אתה משמש לי דוגמא!
ומקיים הלכה למעשה את המשפט:
“נר שמאיר נרות אחרים אינו מאבד מעצמתו אלא מפיץ את אורו ברבים”12 בנובמבר 2014 בשעה 18:32 #78758yakir_sחברשי שלום,
במקרה ומבנה ב היה בטווח השפעה של מבנה א וכפי שציינת מוגן באיפוס אסור להגן על המתקן בהארקת הגנה.
בכדי להבין את הטעם לכך אנו בודקים את התנאים לאיפוס ומוצאים כי אחד התנאים לאיפוס הינו השוואת פוטנציאלים במבנה.
והסיבה לכך היא שבמקרה של ניתוק מוליך PEN של הרשת ישנו מתח על כל הצרכנים המתכתיים במבנה.
המתח מגיע מהקשר של מוליך האפס לפה”פ ומשם למוליך הארקה המחובר לגופים המתכתיים.אם כך מדוע אנחנו לא מתחשמלים כשנוגעים בגוף המתכתי ? מכוון שיש השוואת פוטנציאלים במבנה,הרצפה שוות פוטנציאל לגוף המתכתי.
ברגע שהמקרה יחזור על עצמו בהארקת הגנה ללא השוואת פוטנציאלים ברגע שתיגע במכשיר המחושמל תסתכן עד מאד !
מסקנה מתבקשת אסור להוציא מוליך הארקה ממבנה מאופס אל מחוץ טווח השוואת הפוטנציאלים !
המצאות בטווח ההשפעה כאילו חיברת מוליך הארקה בן המבנים.בהצלחה.
12 בנובמבר 2014 בשעה 18:32 #84628yakir_sחברשי שלום,
במקרה ומבנה ב היה בטווח השפעה של מבנה א וכפי שציינת מוגן באיפוס אסור להגן על המתקן בהארקת הגנה.
בכדי להבין את הטעם לכך אנו בודקים את התנאים לאיפוס ומוצאים כי אחד התנאים לאיפוס הינו השוואת פוטנציאלים במבנה.
והסיבה לכך היא שבמקרה של ניתוק מוליך PEN של הרשת ישנו מתח על כל הצרכנים המתכתיים במבנה.
המתח מגיע מהקשר של מוליך האפס לפה”פ ומשם למוליך הארקה המחובר לגופים המתכתיים.אם כך מדוע אנחנו לא מתחשמלים כשנוגעים בגוף המתכתי ? מכוון שיש השוואת פוטנציאלים במבנה,הרצפה שוות פוטנציאל לגוף המתכתי.
ברגע שהמקרה יחזור על עצמו בהארקת הגנה ללא השוואת פוטנציאלים ברגע שתיגע במכשיר המחושמל תסתכן עד מאד !
מסקנה מתבקשת אסור להוציא מוליך הארקה ממבנה מאופס אל מחוץ טווח השוואת הפוטנציאלים !
המצאות בטווח ההשפעה כאילו חיברת מוליך הארקה בן המבנים.בהצלחה.
-
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.