החלפה תלת קוטבית

נכון, אבל למרות זאת, עדיין אסור להוציא מוליך הארקה ממתקן מאופס שמא ינתק מוליך PEN וכו’….

מדוע פה לא נחשוש ומאותה הסיבה: שמא ינתק מוליך האפס המגיע מהגנרטור, ומסלול זרם הגנרטור יהא דרך האדמה (בלבד), וייווצר מפל מתח מסוכן בין הפה”פ (אליו מחובר גם מוליך האפס המגיע מרשת ח”ח), לאדמה, ומי שמחוץ לאזור השוואת הפוטנצ’, ונוגע במוליך זה, מצוי תחת סכנה! 

מה ההבדל?

אמנם אם עובדי ח”ח מקצרים אותו לאדמה טרם העבודות וכד’, בטלה הסכנה, אך אילו היה ניתן לסמוך רק על כך, הרי שהיה ניתן להשתמש במחלף תלת קוטבי, גם במתקן המוגן בTT, ובכל מקרה. והרי לא כך הדבר, היות וחוששים ממתח במוליך האפס ברשת, ולא מסתמכים על קיצורו לאדמה בלבד……

שבוע טוב.

ברור שהכוונה למוליך PEN, רק דימיתי זאת להוצאת מוליך הארקה מבחינת החשש הקיים.

אני מבין מתשובתך שגם במתקן מאופס והחלפה תלת קוטבית, קיים חשש למתח במוליך PEN, ולכן סומכים על קיצורו לאדמה, טרם ביצוע העבודות.

אם כן, מדוע נאסרה החלפה תלת קוטבית במתקן המוגן בהארקת הגנה (למעט בתנאים מסוימים)? מדוע גם פה לא נסמוך על קיצור מוליך האפס (של הרשת) לאדמה, טרם ביצוע העבודות של עובדי ח”ח?

תודה על המענה.

שלום אריאל, כל זה ברור לי בהחלט!

כמדומני שאתה עונה לשאלה אחרת, כי לא לכך כיוונתי.

אשאל בצורה ישירה: מדוע נאסרה החלפה תלת קוטבית במתקן המוגן ב:TT? מה החשש? ומדוע חשש זה לא קיים במתקן מאופס ששם הותרה החלפה תלת קוטבית?

תודה מראש.

אבל במתקן מאופס, יכול שיהא מתח בין הפה”פ לאדמה בעת שהמתקן ניזום מהגנרטור (בניתוק מוליך האפס מהגנרטור), ונגיעה במוליך האפס של הרשת (המחובר בסופו של דבר לפה”פ), הרי הוא כנגיעה בפה”פ. 

א”כ איך ניתן לאפשר רציפות האפס, ומדוע לא קיימת סכנה לעובדי ח”ח (הנמצאים מחוץ לאזור השוואת הפוטנצ’)?

אבל יש חיבור בין פס אפסים לפה”פ, כך שהזרם  יחזור דרך האדמה לגנרטור (יש לו הארקת שיטה בנפרד – מרוחק), ויווצר מתח בין הפה”פ לאדמה!

וממילא קיימת  סכנה לעובדי ח”ח, במחלף תלת קוטבי.

מדוע לא נחוש לכך?

אנסה להבין.

תודה רבה על עזרתך.