פורום חשמל
- לנושא זה 11 תגובות,2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 9 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום.
בפרק העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך פרק ד תקנה 10 (ב):
“כאשר t קטן מאשר 0.1 או כאשר המפסק הוא מסוג המגביל זרם קצר, ייבחר המבטח אשר בו הולם החום של זרם הקצר (אינטגרל המייצג את האנרגיה שהמפסק מסוגל לפזר) קטן מ: k^2*s^2 “
מחומר שקראתי אני מבין שבדיקה זאת באה להבטיח עמידות המוליכים עצמם בעת קצר (בניגוד לנוסחה הקודמת שבחוק הקשורה לבידוד המוליכים).
ברשותכם כמה שאלות:
א) מדוע דווקא כאשר t קטן מ0.1 (שניות) צריך לבצע בדיקה זו?
ב) כמו”כ מדוע דווקא כאשר המבטח מסוג המגביל זרם קצר צריך לבצע בדיקה זו?
ג) היכן ניתן למצוא מידע אודות הולם החום של מבטח? (אשמח לדוגמה).
אשמח מאוד להרחבה והסבר בדרישת החוק הנ”ל (בספרי הלימוד זה מוזכר באופן מאוד מעורפל וסתום).
תודה רבה.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום,
מוזר עניתי לשאלה זו מזמן אך איני רואה את תשובתי ולכן לא זכית לתשובה.
ההכללה קטן מ-0.1 שניה באה כדי להגדיר תחתיה את כלל המפסקים המגבילים זרם קצר.
במפסקים אלה בדרך כלל קיים מנגנון הדיפה של המגעים שמנצל את אנרגית הקצר להפסקה מהירה של המגעים.
האינטגרל של הזרם בריבוע כפול הזמן מבטא אם כך כאנרגיה שעוברת במוליכים עד להפסקת הקצר. אנרגיה זו צריכה להיות נמוכה מעמידות חומר המוליכים.
מה שעלך לבצע זו השוואה בין אנרגית המעבר שמעביר המבטח (על פי קטלוגי היצרן) לבין עמידות המוליך באנרגיה זו. אם האנרגיה שמתפתחת גדולה מעמידות המוליך הוא יותך.
מאחר וההתחממות היא אדיאבטית (ללא מסירת חום לסביבה) הרי שחומר המוליך עשוי להיות מותך. חומר המוליך וכלי הקיבול של החום כנראה קובעים את הנזק שיגרם למוליך.
ברשותך, כמה שאלות נוספות בנושא הנ”ל:
ראשית: אם אני מבין נכון את פרשנותך לחוק, הכוונה היא שאם t<0.1 (מצב בעייתי כי לא מובטחת הפסקה בזמן זה), הרי שניתן להסתמך על הגבלת אנרגיית המעבר, במידה והמבטח מגביל זרם קצר, ובהתאם לגרף ולסוג וחתך המוליך.
השאלות:
- מלשון החוק משמע שרק אם t<0.1 , רק אז ניתן להסתמך על הבדיקה השנייה. אני צודק?
- מדוע למעשה לא חייב בב’ הבדיקות בכל מקרה, הרי לכא’ שניהם הכרחיות: א) בדיקת בידוד המוליך בקצר – הבטחה שגם בקצר מינימלי, לו מגיב המבטח לאחר זמן מה, הבידוד לא יגיע לטמפ’ מרבית קריטית. ב) בדיקת המוליך עצמו – הבטחה כי גם בקצר מרבי וכל שכן מינימלי (לבדיקה זו מציבים קצר מרבי, בניגוד לבדיקה הקודמת. אני צודק?), אנרגיית המעבר הכוללת לא תעבור את המכפלה KS בריבוע, ובכך לא יותך המוליך. מדוע אחת מספיקה? הרי יכול להיות שנעמוד בבדיקה ב’ והמוליך לא יותך, אך לא נעמוד בבדיקה א’, והבידוד יפגם? וכן יכול להיות שנעמוד בבדיקה א’ והבידוד לא יפגם, אבל בבדיקה ב’ ובקצר מרבי המוליך יותך?
- מדוע בנוסחת בדיקת הבידוד מציבים דווקא קצר מינימלי? נכון שזה בגלל שאז המבטח מגיב יותר לאט, וזה כביכול הבדיקה המחמירה. אבל יכול להיות שאם נציב קצר מרבי, נקבל תוצאה של t<0.1 , מה שאומר שעדיין הבידוד עלול להמצא בסכנה?
- במקרה שבנוסחת בדיקת הבידוד יוצא t<0.1 , והמבטח (נניח מא”ז) לא מסוג המגביל את זרם הקצר וארגיית המעבר. האם אין מנוס אלא להגדיל את שטח החתך ולבדוק שוב?
- מכלל החומר שקראתי אני מבין שתכונה זו של הגבלת אנרגיית המעבר, בעצם נובעת מיכולתו של המבטח להגביל זרם קצר. אם כך אני מבין שגם מא”ז יכול שיהיה בעל תכונה זו. מצד שני קראתי פה בפורום בעבר שתכונת הגבלת זרם קצר, היא תכונה של הFrame (ע”י הדיפת המגעים) דבר הקיים רק למפסקים יצוקים. איך הסתירה מתיישבת?
יותר מאשמח לתשובותיך המחכימות.
כל הרחבה בעניין תתקבל בשמחה.
תודה מראש.
שלום,
- אתה צודק.
- באנרגית קצר נמוכה שתגרום לחימום הבידוד מתחשבים בחימום הבידוד והפגיעה בו. באנרגיה גבוהה צפוי להנזק המוליך עצמו.
- קצר מזערי נמשך 5 שניות זהו הזמן שהבידוד אמור להחזיק מעמד.
- בהחלט כן. אבל לא פגשתי מקרה כזה עד היום למעט מקרה שבו המבטח אינו פועל.
- אכן מפסקי תיבה יצוקה ניחנים במנגנון הדיפה מאחר וזמן תגובת המנגנון המכני שלהם ארוך. במא”זים יש דחיפה ישירה של המגע על ידי הבוכנה של המנגנון המגנטי וגם הדיפה מסויימת. ראה באיור.
ראשית, תודה רבה על התשובות.
א) מתשובתך לשאלתי השנייה, אני מבין שצריך לבצע את ב’ הבדיקות בכל אופן (עמידות בידוד עם קצר מזערי, ועמידות המוליך עם קצר מירבי). אכן? אם כן, מדוע זה מוזכר בחוק רק אם t<0.1 ? זה לא ברור לי.
ב) לא הבנתי תשובתך לשאלתי השלישית; מדוע לא נציב בנוסחת בדיקת עמידות הבידוד זרם קצר מירבי? הרי יכול להיות שבהצבת זרם קצר מינימלי, נקבל תוצאה המתאימה לזמן ניתוק המפסק. ואילו בהצבת זרם קצר מרבי נקבל תוצאה שלא מאפשרת לסמוך על ניתוק המפסק (t<0.1)?
תודה מראש.
1. התקנות מפרטות שיש לבצע את שתי הבדיקות.
2. המסת חומר הבידוד לא מתבצעת תוך פחות מ 0.1 שניה, אולם התכת המוליך כן עשויה להתרחש.
א) אבל בתקנות מופיע לבצע בדיקה זאת רק כאשר t<0.1 sec בנוסחה הראשונה?
ב) דבר נוסף: אם הבדיקה של אנרגיית המעבר (האינטגרל) בודקת עמידות המוליך עצמו, מדוע בודקים זאת מול המכפלה של KS (בריבוע), הרי הנתון K משתנה בין סוגי הבידוד ובאותו סוג מוליך, מה קשור בידוד המוליך אם בודקים את עמידות המוליך עצמו שלא יותך? האין זה אומר שגם בדיקה זאת מתייחסת לבידוד, אלא שהיא יותר מדויקת מהנוסחה הראשונה?
אני שואל נטו בכדי להבין, ואשמח להחכים מהידע הרב שלך ושל חברי הפורום.
שוב, תודה.
שלום,
סעיף 10 בתקנה המצויינת עוסק בדיוק בדרישה לעמידות המוליכים באנרגית המעבר.
לצערי אין בתקנות התייחסות למקדם K של מוליך חשוף. אכן אני מסכים שלבידוד החיצוני במקרה שציינת השפעה שולית אך היא משפיעה על יכולת ההעמסה המרבית של המוליך ועל הטמפרטורה ההתחלתית.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.