פורום חשמל
- לנושא זה 5 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 4 חודשים על ידי- elad.
-
מאתתגובות
-
29 בנובמבר 2022 בשעה 8:57 #123578Haim147משתתף
אהלן,
אני הנדסאי חשמל ואוטוטו חותמים לי כבר חשמלאי ראשי,
השאלה שלי היא כזאת,
האם כדאי לי לעשות את תואר מהנדס חשמל במכללה,
או שעדיף לי כבר להתחיל להתקדם בדרגות רישיון חשמל עד בודק 2 בתור הנדסאי?
29 בנובמבר 2022 בשעה 12:59 #123580luzמשתתף“טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה, וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ”
“בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ. כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר, הֲזֶה אוֹ זֶה, וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים” (קהלת)
למה זה סותר? אם אתה יכול להמשיך ללימודי מהנדס (מבחינת כסף, זמן, יכולת לימודית) זה כמובן עדיף, אך במקביל ללימודים אני מניח שתעבוד בתחום באופן חלקי, ותתקדם ברשיונות ככל יכולתך. כך אם לא תצליח לסיים את לימודי המהנדס משום מה, לא תצא קרח מכאן ומכאן. ובתקווה שכן תסיים בהצלחה, יהיה לך יתרון משמעותי על שאר המהנדסים.
1 בדצמבר 2022 בשעה 22:01 #123634arielsegalמנהל בפורוםאיזה כיף שיש אנשים כמוך בפורום.
אני מתרגש כל פעם מחדש מתשובותיך.
אלוף!
מסכים עם כל מילה שכתבת
2 בדצמבר 2022 בשעה 0:52 #123636Haim147משתתףאהבתי את התשובה במיוחד את הפסוקים של התורה,
תודה על המענה.
נראלכם זה קריטי שאעשה את התואר במכללה ולא באוניברסיטה? ( משלב קבע ביחד)
2 בדצמבר 2022 בשעה 19:08 #123666arielsegalמנהל בפורוםשלום,
מרבית לימודי הנדסת חשמל במסלול זרם חזק מתקיימים במכללות.
מנסיוני אין פער בין בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות בתחום זרם חזק.
15 בדצמבר 2022 בשעה 20:32 #123945eladמשתתףשלום רב,
מבקש לחזק את דבריו של luz, אומנם לא פורום ”קוהלת”, אך לדעתי מעביר מסר חשוב לדורות.
פרק י”א: בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך
בפרק י”א, מייעץ לנו קהלת: “בַּבֹּקֶר – זְרַע אֶת זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב – אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר – הֲזֶה אוֹ זֶה, וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד – טוֹבִים” (קהלת י”א, ו). ארבעה חכמים דרשו את הפסוק הזה, כל אחד באופן אחר (קהלת רבה):
“רבי אליעזר אמר: אם זרעת בבכיר – זרע באפיל, שאין אתה יודע איזהו יכשר, אם של אפיל אם של בכיר, ואם שניהם כאחד טובים”. רבי אליעזר מנחה את עובד האדמה לזרוע את זרעו גם בעונה הראשונה וגם בעונה האחרונה, שאין הוא יודע איזו מהן תצלח.
“רבי יהושע אמר: אם בא עני אצלך בשחרית תן לו, בערבית תן לו, שאין אתה יודע איזה מהן הקב”ה כותב עליך, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים”. רבי יהושע רואה את הזרע שבפסוק כזרע הצדקה, וכפי שנאמר: “זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד” (הושע י’, יב).
“רבי ישמעאל אומר: אם למדת תורה בנערותך, למוד תורה בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהן מתקיים לך – הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים”. זרעו של רבי ישמעאל הוא זרע התורה הנזרע בנפשו של אדם בנערותו ובזקנותו, המצמיח פירות של מצוות ומעשים טובים.
רבי עקביא אומר: אם היו לך תלמידים בנערותך – עשה לך תלמידים בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהם מתקיים לך – זה או זה, ואם שניהם כאחד טובים”. ועל דבריו מעירה הגמרא (יבמות סב:): “שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מעכו עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, לפי שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו. והיה העולם שומם, עד שבא ר’ עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם [שנה להם, לימד אותם משנה] – ר’ מאיר ור’ יהודה ור’ יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה”. ובמקום אחר אומר המדרש (בראשית רבה ס”א ג’ וקהלת רבה י”א י’) שאמר רבי עקיבא לתלמידיו האחרונים: “בני, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו את כל הארץ תורה”.
שלמה המלך מצווה אותנו בפסוק הזה על התמדת היצירתיות האישית. דבריו הם מעין הרחבה לדברים שכבר אמר לנו: כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה” (קהלת ט’, י). שלמה לא אמר לנו: “זרע את הזרעים”, אלא: “זְרַע אֶת זַרְעֶךָ” – זרע את הזרע שלך, הזרע המיוחד לך. כל אחד צריך לזרוע את זרעו שלו, את שורש נשמתו, את דרכי פעולותיו המיוחדים לו בעולם. והנה, יש לנו כאן ארבעה חכמים שדרשו כל אחד את הפסוק מתוך נסיון חייו: רבי אליעזר בן הורקנוס בצעירותו היה עובד אדמה בחלקת אביו, ולכן דרש את הפסוק לעניינו של עובד האדמה. רבי יהושע היה עני מרוד ומכר פחמים, וכבר מזכירה הגמרא (ברכות כח.) שרבי יהושע פנה בחריפות אל רבן גמליאל שהיה נשיא הסנהדרין באותה שעה ואמר לו: “אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים – במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים”. רבי ישמעאל למד תורה בילדותו, והגמרא מספרת שכשהיה ילד וקווצותיו סדורות לו תלתלים ישב בכלא ברומי, ורבי יהושע עבר שם ובחן אותו בפסוק מספר ישעיה – והוא ידע להשיב לו על נכונה. ומתוך אישיותו ונסיונו רבי ישמעאל קורא לנו לא להסתפק בתורה הנלמדת בצעירותנו אלא להוסיף משנה לשנה ולהתגדל בה. אצל רבי עקיבא הדברים מפורשים; עניינו של רבי עקיבא היה להעמיד תלמידים הרבה, ואף כי ילדי טיפוחיו של ימי צעירותו לא עמדו לו, אך אלה של אחרית ימיו עמדו לו והם הם אלה שמוסרים לנו למעשה את התורה שבעל פה.
בקראנו את הפסוק הזה, עלינו לשאול את עצמנו: מה הזרע שלי? מה הדבר שאני אמור לטפח עתה? וגם אם בבוקר כבר זרעתי את זרעי, מה חובתי בהווה ואעשנה?
-
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.