פורום חשמל
- לנושא זה 12 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 11 שנים, 6 חודשים על ידי- arielsegal.
-
מאתתגובות
-
16 בנובמבר 2011 בשעה 17:48 #75202meisafמשתתף
התנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם. לא ברור מדוע
18 בנובמבר 2011 בשעה 10:43 #75211arielsegalמנהל בפורוםmeisaf אומר:
התנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם. לא ברור מדוע
שלום.
הדרישה ל-5 אום של התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה מופיעה בחוק החשמל בתקנות הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול. ערך זה נדרש מהארקת שיטה במתקני חשמל המוגנים בשיטת TT, ומהארקת הגנה במתקני חשמל. המקור של המספר 5 אום הוא עדין ממערכות החשמל הבריטיות (כזכור לך בתקופת יסוד מערכות החשמל שלטו הבריטים במדינה) וערך זה עדין נדרש לפי התקנים הבריטיים ו-ANSI/IEEE 142.
אין לשכוח כי ההארקה אינה הגנה רק בפני חשמול אלא גם מאפשרת קליטת ברקים והעברתם לאדמה, השוואת פוטנציאלים לאדמה ונקודת יחוס לציוד אלקטרוני. לפיכך יש צורך להגדיר ערך מרבי.
באשר להגנה בפני חשמול הדרישה היא בכל מקרה שעכבת לולאת התקלה תבטיח שהמבטח יפסיק מיידית או לכל היותר תוך 5 שניות (כנדרש בתקנה 42) ולפיכך התנגדות הארקת השיטה והארקת ההגנה חייבות להבטיח קיומו של תנאי זה ללא קשר לערך של 5 אום.18 בנובמבר 2011 בשעה 10:43 #81081arielsegalמנהל בפורוםmeisaf אומר:
התנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם. לא ברור מדוע
שלום.
הדרישה ל-5 אום של התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה מופיעה בחוק החשמל בתקנות הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול. ערך זה נדרש מהארקת שיטה במתקני חשמל המוגנים בשיטת TT, ומהארקת הגנה במתקני חשמל. המקור של המספר 5 אום הוא עדין ממערכות החשמל הבריטיות (כזכור לך בתקופת יסוד מערכות החשמל שלטו הבריטים במדינה) וערך זה עדין נדרש לפי התקנים הבריטיים ו-ANSI/IEEE 142.
אין לשכוח כי ההארקה אינה הגנה רק בפני חשמול אלא גם מאפשרת קליטת ברקים והעברתם לאדמה, השוואת פוטנציאלים לאדמה ונקודת יחוס לציוד אלקטרוני. לפיכך יש צורך להגדיר ערך מרבי.
באשר להגנה בפני חשמול הדרישה היא בכל מקרה שעכבת לולאת התקלה תבטיח שהמבטח יפסיק מיידית או לכל היותר תוך 5 שניות (כנדרש בתקנה 42) ולפיכך התנגדות הארקת השיטה והארקת ההגנה חייבות להבטיח קיומו של תנאי זה ללא קשר לערך של 5 אום.20 בנובמבר 2011 בשעה 9:32 #75213amiחבראריאל שלום זאת אחת השאלות שנשאלו בועדה , והתשובה שזה מתקופת הבריטים לא סיפקה אותם
וגם בחוק החשמל , מצויין שם 5 אוהם ולא למה, האם אפשר לקבל חישוב כל שהוא שמראה למה 5 אוהם?20 בנובמבר 2011 בשעה 9:32 #81083amiחבראריאל שלום זאת אחת השאלות שנשאלו בועדה , והתשובה שזה מתקופת הבריטים לא סיפקה אותם
וגם בחוק החשמל , מצויין שם 5 אוהם ולא למה, האם אפשר לקבל חישוב כל שהוא שמראה למה 5 אוהם?29 באוקטובר 2012 בשעה 18:26 #76125zeevמשתתףשלום לכל!!!
אנסה לפרט את הסברו של דר’ יבגני כץ.
נוסחא אימפירית מקורבת המבטאת התנגדות של “טבעת” של שכבת אדמה (Ro=1/2(δ/Ѵs (התגדות האדמה= למחצית ההתנגדות הסגולית חלקי שורש השטח). ההתנגדות הסגולית של האדמה -אם נסתכל על טבלת הערכים של סוגי קרקע שונים ניוכח שכמעט בכל סוגי הקרקע נמצא ערך של 100 מטר-אום.
בזמנו שטח מקובל של בית/דירה/בית מלאכה וכד’ היה מקובל למשבצת של 10X10 מטר.
לא לשכוח כי בהארקת יסודות יש לבצע חלוקה למשבצות של 10 מטר בטבעת הגישור של הארקת היסודות.
הצבה של המספרים הנ”ל תתן את התוצאה של 5 אום.
כל החישובים בנושא התנגדות האדמה הם חישובים מקורבים ומבוססי ניסיון מצטבר.
מקווה שנתתי עוד היבט לשאלה “למה 5?”
זאב29 באוקטובר 2012 בשעה 18:26 #81995zeevמשתתףשלום לכל!!!
אנסה לפרט את הסברו של דר’ יבגני כץ.
נוסחא אימפירית מקורבת המבטאת התנגדות של “טבעת” של שכבת אדמה (Ro=1/2(δ/Ѵs (התגדות האדמה= למחצית ההתנגדות הסגולית חלקי שורש השטח). ההתנגדות הסגולית של האדמה -אם נסתכל על טבלת הערכים של סוגי קרקע שונים ניוכח שכמעט בכל סוגי הקרקע נמצא ערך של 100 מטר-אום.
בזמנו שטח מקובל של בית/דירה/בית מלאכה וכד’ היה מקובל למשבצת של 10X10 מטר.
לא לשכוח כי בהארקת יסודות יש לבצע חלוקה למשבצות של 10 מטר בטבעת הגישור של הארקת היסודות.
הצבה של המספרים הנ”ל תתן את התוצאה של 5 אום.
כל החישובים בנושא התנגדות האדמה הם חישובים מקורבים ומבוססי ניסיון מצטבר.
מקווה שנתתי עוד היבט לשאלה “למה 5?”
זאב29 באוקטובר 2012 בשעה 19:04 #76127kobigrossמשתתףשלום לזאב, ואריאל, ומשתתפי הפורום
קודם כל תודה זאב על תשובתך המענינת.
אני שמעתי עוד הסבר ממרצה ידוע (עובד בחח”י).
ואני מצטט אותו: הערך של 5 אוהם כתוב בתקניים הבינלאומיים והובא לפה מתקופת הבריטים ,
אבל לדעתו זהו גם ערך שמאזן השקעה סבירה ברשתות (הרי תמיד אנחנו יכולים להוסיף הרבה אלקטרודות ואו להעמיק אותם אבל זה כרוך בהשקעה כספית גדולה), וגם זוהי התנגדות שעדיין יכולה להפעיל הגנות של מתח גבוה במקרה של פריצה למתח נמוך ברשת .
מה אתם חושבים על תשובתו של המרצה?
בברכהקובי
29 באוקטובר 2012 בשעה 19:04 #81997kobigrossמשתתףשלום לזאב, ואריאל, ומשתתפי הפורום
קודם כל תודה זאב על תשובתך המענינת.
אני שמעתי עוד הסבר ממרצה ידוע (עובד בחח”י).
ואני מצטט אותו: הערך של 5 אוהם כתוב בתקניים הבינלאומיים והובא לפה מתקופת הבריטים ,
אבל לדעתו זהו גם ערך שמאזן השקעה סבירה ברשתות (הרי תמיד אנחנו יכולים להוסיף הרבה אלקטרודות ואו להעמיק אותם אבל זה כרוך בהשקעה כספית גדולה), וגם זוהי התנגדות שעדיין יכולה להפעיל הגנות של מתח גבוה במקרה של פריצה למתח נמוך ברשת .
מה אתם חושבים על תשובתו של המרצה?
בברכהקובי
29 באוקטובר 2012 בשעה 21:28 #76129zeevמשתתףקובי!
ברור שהמספר 5 נקוב בתקנים הבינלאומיים (ראה ההערה לפסיקה 19-10 )אנחנו מנסיים להיות חלק מהקהילה הבינלאומית.
התנגדות 5 אום בין נק’ הכוכב של השנאי בצד מ”נ יכולה להיות הסיבה שציינת, זו היא ההתנגדות של הארקת השיטה ובמקרה של פריצה בין מ”ג למ”נ וע”מ להפעיל את ההגנה בצד המ”ג (נתיכי השנאי במ”ג או ההגנות על קו המ”ג), חשוב יותר למנוע כניסת פוטנציאל מתח גבוה למעגל המתח הנמוך ההתגדות אכן צריכה להבטיח זו, ברם אולם בשיטת האיפוס התקנות מאפשרות להגיע עד 20 אום גם בחיבור זה (נק’ האפס של השנאי במ”נ)וגם פה ההגנות פועלות. בשיטת הגנה יש להגיע עד 5 אום בהתנגדות טבעת הגישור אצל הצרכן ולכן גם בשנאי ההתנגדות צריכה להיות קטנה מ 5 אום אחרת המ”ג יחפש התנגדות קטנה יותר ע”מ לסגור את הזרם במקרה של פריצה בשנאי.
אמת התקנה נמצאת גם בפקודת החשמל(בזמן המנדט הבריטי היו פקודות – פקודת הבטיחות בעבודה,פקודת המיסים ועוד ועוד- יש כאלה שעדין לא שונו לחוקים והם חוקיים לחלוטין) אך מדוע הם קבעו כמו כל התקניים הבינלאומים את 5 אום כערך מכסימום להתנגדות? גם ההסבר שציטטתי מבוסס על הנחות מסוימות ומדידות ניסיוניות.
זאב29 באוקטובר 2012 בשעה 21:28 #81999zeevמשתתףקובי!
ברור שהמספר 5 נקוב בתקנים הבינלאומיים (ראה ההערה לפסיקה 19-10 )אנחנו מנסיים להיות חלק מהקהילה הבינלאומית.
התנגדות 5 אום בין נק’ הכוכב של השנאי בצד מ”נ יכולה להיות הסיבה שציינת, זו היא ההתנגדות של הארקת השיטה ובמקרה של פריצה בין מ”ג למ”נ וע”מ להפעיל את ההגנה בצד המ”ג (נתיכי השנאי במ”ג או ההגנות על קו המ”ג), חשוב יותר למנוע כניסת פוטנציאל מתח גבוה למעגל המתח הנמוך ההתגדות אכן צריכה להבטיח זו, ברם אולם בשיטת האיפוס התקנות מאפשרות להגיע עד 20 אום גם בחיבור זה (נק’ האפס של השנאי במ”נ)וגם פה ההגנות פועלות. בשיטת הגנה יש להגיע עד 5 אום בהתנגדות טבעת הגישור אצל הצרכן ולכן גם בשנאי ההתנגדות צריכה להיות קטנה מ 5 אום אחרת המ”ג יחפש התנגדות קטנה יותר ע”מ לסגור את הזרם במקרה של פריצה בשנאי.
אמת התקנה נמצאת גם בפקודת החשמל(בזמן המנדט הבריטי היו פקודות – פקודת הבטיחות בעבודה,פקודת המיסים ועוד ועוד- יש כאלה שעדין לא שונו לחוקים והם חוקיים לחלוטין) אך מדוע הם קבעו כמו כל התקניים הבינלאומים את 5 אום כערך מכסימום להתנגדות? גם ההסבר שציטטתי מבוסס על הנחות מסוימות ומדידות ניסיוניות.
זאב30 באוקטובר 2012 בשעה 11:04 #76131arielsegalמנהל בפורוםשלום לכל המשתתפים בדיון הפורה הזה.
כל התשובות שניתנו כאן אכן טובות ונכונות.
בעת הופעה בפני ועדת רישיונות חייב המופיע להיות נחוש ועקבי בדעתו ובאמיתות דבריו (אם אכן הם נכונים) גם אם נאמר לו שזו אינה התשובה.
יש כאן לא פעם סימולציה של החיים בהם גורם בכיר מערער לא פעם על קביעתו של בודק או מהנדס וקיימת חשיבות רבה לעמידה על האמת המקצועית של דעתכם.
מקווה שבזאת הובהרה הסוגיה הזו!!!30 באוקטובר 2012 בשעה 11:04 #82001arielsegalמנהל בפורוםשלום לכל המשתתפים בדיון הפורה הזה.
כל התשובות שניתנו כאן אכן טובות ונכונות.
בעת הופעה בפני ועדת רישיונות חייב המופיע להיות נחוש ועקבי בדעתו ובאמיתות דבריו (אם אכן הם נכונים) גם אם נאמר לו שזו אינה התשובה.
יש כאן לא פעם סימולציה של החיים בהם גורם בכיר מערער לא פעם על קביעתו של בודק או מהנדס וקיימת חשיבות רבה לעמידה על האמת המקצועית של דעתכם.
מקווה שבזאת הובהרה הסוגיה הזו!!! -
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.