התקנת חשמל בחדרי קירור

אדוארד שלום
אין תקנות חשמל לחדרי קירור.
בתקנות החשמל מוגדר להתאים את הציוד למקום התקנות וכן להצמד לדרישות התקנים הרלוונטים:

קיימות תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון), התשל”ב 1972
בתקנות אלה מוגדר:
(א) בכל חדרי העסק יהיו קבועות נורות חשמל במצב תקין.
(ב) הנורות יהיו מצויידות באמצעי־מגן למניעת נפילת שברי זכוכית למזון.
לבקשת רשיון לעסק או להרחבתו יצורפו בנוסף לאמור בתקנה 3 לתקנות העיקריות גם נספחים אלה כשהם חתומים בידי מהנדס קירור ומהנדס חשמל:
( 1) מספר סוגי המדחסים הנמצאים בבית הקירור והספקיהם (ביחידות של כוח סוס);
( 2) הסוג של חומר האיטום, עוביו ומקדם ההעברה התרמי שלו לכל חדר לחוד;
( 3) הטמפרטורה הנמוכה ביותר המיועדת לכל חדר לחוד;

( 4) תכנית הצנרת של הקירור ושל החשמל במערכת הקירור;
( 5) תכנית הניקוז והשיפועים של רצפת חדר המדחסים ושל מערכת יציאת השופכין
מחדר זה;
( 6) תכנית מיקומם של מסכי האויר.

חובת קיום מערכת לרישום תקלות:
(א) בסימן זה, “תקלה” – הפסקת זרם חשמל למשך ארבע שעות לפחות, קלקול בציוד, הפסקה ברישום טמפרטורה וכיוצא באלה.
(ב) קרתה תקלה במחסן הקירור, תירשם התקלה בספר מיוחד למטרה זו (להלן בסימן זה
– ספר התקלות), ותובא לידיעת לשכת הבריאות הסמוכה למקום מחסן הקירור תוך 24 שעות מתחילת התקלה.
(ג) ספר התקלות יישמר במחסן הקירור למשך שנה אחת מתאריך הרישום האחרון בו.

א. יש להתאים ציוד חשמלי המותקן בחדרי קירור כולל גופי התאורה לתנאי הרטיבות
הקיימת בחדרי קירור. דרגת הגנה של מעטפת לגוף התאורה תהיה בהתאם לתקן- ” ת י 981.

ב. לפי המלצות התקן הישראלי- ת”י 80095 תאורה למקומות עבודה שבתוך המבנים, ערך מאפייני התאורה הכללית בחדרי קירור (cold store rooms) יהיו כלהלן:
– עוצמת הארה מתוחזקת (100Lux (Em. לחדר קירור המאויש באופן קבוע- 200 לוקס
– דירוג אחיד של הסנוור המטריד 25 – (UGRL – Unified Glare Rating);
– מקדם מסירת צבע 60 – (Ra – Colour rendering index).
ג. מערכת התאורה כוללת מנורות פריקה פלואורסצנטיות או מטל- הליד המותקנות בתקרה. (The Illuminating Engineering Society of North ,אמריקה -בצפון תאורה להנדסת אגודה(America IESNA, שהיא הסמכות בתחום התאורה, מסווגת את חללי החדרים, לפי גובה, לשתי קבוצות: חללים גבוהים (high-buy) מעל 25 מטרים וחללים נמוכים (low-buy) – פחות מ- 25 מטרים. כמו כן קיימים יצרנים שמגדירים קבוצה נוספת של חללי ביניים (-medium buy) מ- 15 עד 25 מטרים.
לדוגמה: במחסני קירור שגובהם עד לתקרה הוא עד 10 מטרים ניתן להשתמש במנורות T5 or T8 (ID- Intensive Discharge) אינטנסיבי אור המפיקות פלואורסצנטיות פריקה (high output lamp) ומנורות מטל- הליד המפיצות אור אינטנסיבי מאוד (HID- High Intensive Discharge). לאחרונה מוצעות לשימוש ע”י יצרנים מנורות פריקה
פלואורסצנטיות מסוג T8 ו- T5 שמתחרות במנורות פריקה אינטנסיבית מאוד (HID) להתקנת בתקרה הגבוהה אף מ- 25 מטרים.

המנורות המיועדות להתקנה בחדרי קירור בטמפרטורות הנמוכות מטמפרטורת הקפיאה (חדרי הקפאה) תהינה מוגנות במעטפת מגן עמידה בפני ניפוץ (Safety Jacketed Lamps) (Low Temperature Jacketed Lamps).

ד. מערכת תאורה בחדרי הקירור תפעל באופן קבוע – לא נהוג לנתק את השפופרות הפריקה אלא להפעילן באופן רצוף עד כיבוין המוחלט או לפחות עד שהן נעשות “שחורות”.
על- ידי כך נמנעות בעיות הדלקת השפופרות (במיוחד שפופרות פלואורסצנטיות) בטמפרטורות נמוכות הקיימות במחסני קירור עמוק (בטמפרטורת הקפאה) ( refrigerated cold-stores). מיוצרות מנורות מיוחדות להפעלה בטמפרטורות נמוכות. מנורות אלה מתוכננות לשמור על הטמפרטורה האופטימלית של השפופרת. בכל מקרה, לא רצוי להתקין את המנורות מול פתח יציאת האוויר ממפזר הקור.
ה. יש להשתמש בגופי תאורה במדליקים אלקטרונים המיועדים לפעול בטמפרטורה נמוכה מ- 10°C .
ו. המנורות המותקנות במערכת התאורה יעמדו בדרישות התקן הישראלי – ” ת י 20 (תקן רשמי) ויספקו חלוקה אחידה של האור.
ז. תאורה תופעל באמצעות מפסקים. לגבי דרישות לחיבור מעגלי חשמל ומעגלי הזנה של מערכת תאורה ומפסקים – ראה דרישות התקן הבריטי, פרק 7 , עמ’ 35.
ח. יש לבצע התקנה, הפעלה ותחזוקה של מנורות לפי הוראות היצרן ובהתאם לתקנות ולתקנים הרלוונטיים . סילוק מנורות פסולות המכילות חומ”ס כגון כספית יעשה לפי הוראות המשרד להגנת הסביבה ובהתאם לתקנות הקיימות.

ציוד חשמלי
יש להתאים ציוד חשמלי המותקן בחדר קירור לתנאי טמפרטורה ולחות, וזאת כמתחייב מתקנה (4 א) לתקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), התשמ”ה- 1984 . התאמה זו תתבצע לפי תקן ישראלי ת “י 981.
יש לבצע הארקות במיתקן קירור ולבדוק אותו כנדרש בתקנות חשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 ) וולט , התשנ”א- 1991. הגנת גופים מתכתיים בפני חישמול תבוצע לפי תקנות 35 ו- 34 .
יש להגן בפני חישמול את מעגלי ההזנה של בתי תקע, באמצעות ממסר פחת.
במידה וניתן, יש להשתמש בציוד המוזן במתח נמוך מאוד (בטיחותי).
ציוד חשמלי מוגן התפוצצות, העומד בדרישות התקן הישראלי ת “י 60079 יותקן כנדרש בתקנה 10 לתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש”ן- 1990, באזורים מסווגים. אזורים מסווגים, לפי ת”י 60079, מפורטים בתקן האירופי – EN 378: 2000. יש לתחזק ציוד שהותקן כאמור לפי הוראות היצרן בהתאם לתקנים ולתקנות הקיימים.
יש לבצע , באחריות מחזיק המקום, שגרת ביקורת לתקינות פעולת הציוד החשמלי . תשומת לב מיוחדת תינתן לחימום וייבוש הציוד לפני הפעלתו בחדר קירור לאחר שהיה מחוץ לו.
הניסיון המצטבר בענף הקירור מצביע על כך שכשלים בפעולת ציוד חשמלי, כולל אבזרי ומערכות בטיחות וחירום בחדר קירור, נובעים בעיקר מהגורמים הבאים:
– אי- התאמתו של ציוד חשמלי לתנאי הסביבה במקום;
– תחזוקה לקויה של ציוד;
– טיפול לקוי בציוד שמוצא ומוכנס לסירוגין לתוך חדר קירור

לאור התנאים הסביבתיים הקשים, טמפרטורות נמוכות ולחות יחסית גבוהה, הקיימים בחדרי קירור חיוני לבצע, בנוסף לניטור תנאי הסביבה כמתחייב עפ”י חוק, ובדיקות תקופתיות של ציוד חשמלי המותקן, לפי הוראות היצרן ובהתאם לתקנות החשמל, ביקורת שוטפת לתקינותם של מערכות ומעגלים חשמליים, כולל התקני בטיחות חיוניים, לרבות התקני חירום אזעקה. יש לבצע רישום מעקב אחרי ביצוע הביקורת ע”י אחראי שמונה במפעל.
שגרת הביקורת השוטפות תעוגן במפעל בנוהל מתאים.