פורום חשמל
- לנושא זה 5 תגובות,3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 7 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום
- בתקנה 51, ב’, “הארקות…” כתוב לגבי ההתנגדות של ההארקה בזינה צפה כלפי המסה הכללית של האדמה.
מתחת ל 5 אוהם מותר לכייל את המשגוח לערך כלשהו, מעל 5 אוהם יש לכייל את המשגוח ל”בערך” 100 אוהם לוולט.
מה ההיגיון מאחורי התקנה הזו?
איך ההתנגדות כלפי האדמה קשורה לכיול המשגוח? אשמח לסדר בנושא הזה.
2. האם מותר להזין בזינה צפה למרחקים גדולים, ללא שליחת מוליך הארקה עד לצרכן?
לדוגמא שנאי מבדל נמצא בחדר כלשהו, אני רוצה להזין צרכן 500 מטר ממנו.
המשגוח יהיה מותקן עם השנאי מבדל, ואני מזין את הצרכן שלי עם 2 גידים בלבד, בצרכן מייצר הארקה מקומית.
האם המשגוח ידע לזהות תקלות ממרחקים כאלה? איך מוודאים את זה? האם זה קשור לתקנה ששאלתי עליה?
תודה רבה
שלום,
קיימת חשיבות להתנגדות הארקת פס המגן לצורך זיהוי פגם בבידוד כבלים שמותקנים בין מקור זינה לצרכנים. ככל שהתנגדות זו נמוכה יותר קל יותר לזהות ליקוי בבידוד שגורם למגע בין מוליך לאדמה או לגוף שמוארק לא דווקא לפס המגן. מסכים עמך שההנחיה הזו לא ממש ברורה אבל לא אני אחראי לכתוב בה 😀 .
לגבי חלקה השני של שאלתך יש כמובן לחבר את גוף השנאי וכן את הסיכוך שלו לפס המגן.
תודה!
לגבי החלק הראשון הבהרת לי את הנושא.
לגבי החלק השני של השאלה, אני מבין מתשובתך שכן יש אפשרות להזין צרכן בזינה צפה מבלי לשלוח אליו מוליך הארקה מפס המגן שגוף השנאי מבדל מחובר אליו ?
ליאור שלום,
מוליכי ההגנה מגוף המתכת של הצרכנים צריכים להיות מחוברים גלוונית לפס המגן שאליו מחובר המשגוח, וכך המשגוח יזהה את התקלה… “כל הגופים המתכתיים של ציוד מסוג I, כולל מקור הזינה, יהיו מגושרים ביניהם באמצעות מוליך הגנה שיוארק.”
שלום, אוקי תודה
בתקנות לא כתוב שהמשגוח צריך להיות מחובר לאותו הפס.
וגם .. מתשובתו הקודמת של אריאל אני מבין שהמשגוח יכול לזהות תקלה גם אם אין חיבור גלווני שלו עם הצרכן, אלא דרך האדמה.
יש איזשהי פסיקה של ועדת הפירושים? או שהמידע שלך ממקום אחר?
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.