תודה על התשובה, אבל אני אחדד כי עדיין אחרי קריאת החומר, אני נשאר עם שאלה אחת פתוחה.
לא ציינתי זאת בשאלתי , אבל אני מתייחס לשיטה בה מחובר סליל כיבוי לנקודת האפס במקור הזינה.
ברגע הקצר, לאחר שכל הממסרים מזהים שיש קצר באחד הקווי, ע”י הסליל המשני 110 וולט או המשלוש הפתוח, מתחבר כעבור 2 שניות נגד של 2.5 אוהם לסליל המשני שמשתמש באנרגיית הקצר כדי ליצור זרם בעל אופי התנגדותי שזורם דרך הקצר ודרך האדמה חזרה לסליל. מכפלה של הזרם הזה והמתח 110 וולט, ניתן לזהות הפסק מזערי של 1 וואט לפחות והמפסק יודע להפסיק.
השאלה שלי היא, אם במצב הזה הקצר עצמו כולל, בין היתר, זרמים התנגדותיים, למה לא ניתן להשתמש בהם כדי לזהות את מיקום הקצר המדוייק?
תודה