פורום חשמל

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #128718
    avivz
    משתתף

    שאלה שמתעוררת אצלי לגבי לוחות משנה ומקרה פרטי- לוחות שירות (NNPL). השאלה עקרונית כל שאיך משמעות לנתונים ספציפיים. 

    אתן שתי דוגמאות פשוטות:

    דוגמה ראשונה- בבית מלאכה רוצים להתקין בחדר מסוים מספר לוחות NNPL עם שקעים. נניח לוח סטנדרטי עם שני שקעים חד פאזיים ואחד תלת פאזי. לוחות אלו יחוברו ללוח הראשי של אותו העסק. אילו מבטחים יש להתקין בכל לוח ואילו בלוח שנמצא במעלה הזינה ומזין אותם?

    מקרה שני- בית שצמודה אליו יחידת דיור קטנה. רוצים להתקין ביחידת הדיור לוח משנה וממנו להתפצל למספר שקעים. איזה מבטח ראשי יש להתקין בלוח המשני ובלוח הראשי. 

    אנסה להסביר איפה ההתלבטות שלי- במעלה הזינה חייב להיות מבטח שיתאים לכבל שהולך ללוח המשנה. למשל אם לוחות המשנה בדוגמאות שציינתי מוזנים מכבל 5x4mm2 המבטח במעלה הזינה יהיה מא״ז בעל זרם נומינלי של 25 אמפר. במקרה כזה אם בלוח המשנה יותקן מבטח ראשי, אם הזרם שלו יהיה פחות מ-25 אמפר יש כאן ניצול לא יעיל של הכבל המזין. אם יהיה זהה אין כאן סלקטיביות ובמקרה של תקלה אחד או שני המבטחים (זה שבמעלה הזינה וזה שבלול המשני) יקפצו. גם אם מבחינה תפעולית זה לא מהווה בעיה, נראה כמו תכנון לא נכון. כדי לפתור את הבעיה הזו נתקלתי במקרים שמוותרים בלוח המשני על מבטח ראשי, ומשתמשים בפחת או במפ״ז כאמצעי ניתוק בלבד. כלומר המבטח הראשי נמצא בלוח שבמעלה הזינה. האם פתרון זה תקין?

    דוגמה מעשית מאד היא הדוגמה של הלוחות NNPL. נניח שוב שקעים חד פאזיים רגילים (16A) ושקע תלת פאזי 3*16A. במקרה כזה כל לוח שירות יוזן מכבל 5×2.5mm2 עם מבטח ייעודי לו בלוח שמבעלה הזינה. מצד שני בלוח עצמו יש שקעים חד פאזים ושקע תלת פאזי שכל אחד מהם נחשב מעגל סופי ולכן צריך הגנה משלו. אם יותקנו מא״זים של פחות מ-16A לא יהיה ניתן לנצל את כושר ההעמסה של הכבל המזין כנדרש. 

    מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי. אשמח לדעת מה הפתרון המקובל במקרים כאלה. 

    #128719
    luz
    משתתף

    אביב שלום,

    שני עקרונות:

    1.לכל לוח חייב להיות מפסק ראשי, אך ללוח משני לא חייב להיות מבטח ראשי. כלומר המפסק הראשי בלוח המשני יכול להיות מפסק ללא הגנות. למשל מנתק בעומס (מפסק ללא הגנות), או מפסק פחת. במתקנים גדולים ובתעשייה משתמשים רבות במפסקים ללא הגנות כמפסקים ראשיים ללוחות משנה.

    2.כל מוליך צריך להיות מוגן מזרם קצר ומזרם יתר. ההגנה מפני קצר חייבת להיות בתחילת המעגל/קו, אולם ההגנה מפני עומס יתר יכולה להיות במורד, בתנאי שאין לפניה התפצלות/הסתעפות. חשוב על זה – אם מבטח ראשי בלוח המשנה לא יאפשר להזרים יותר מ 25A, אזי בכבל המזין את הלוח לא יכול לזרום זרם גבוה יותר… אולם קצר יכול להיות בכל נקודה בקו, ולכן הקו צריך להיות מוגן מתחילתו.

    למעשה-

    בקופסאות שירות כמו שציינת, מקובל שהמא”ז המגן על הקו בלוח המזין יותאם לכבל, ומפסק הפחת יותקן בקופסא וישמש כמפסק ראשי לקופסא, וממנו יוזנו מא”זים עבור בתי התקע.

    אגב, 

    בלוח משני במתקן דירתי ניתן כנ”ל להשתמש במפסק הפחת כמפסק ראשי. אך אם מטעמי נוחות וסליקטיביות מעדיפים שההפסה בעת עומס תתרחש בלוח המשני – ניתן להתקין מא”ז גדול יותר בלוח המזין, בדרגה שעדיין תגן על הקו מפני זרם קצר (לפי I^2*t), והמא”ז המותאם להגנה מזרם יתר יותקן כראשי בלוח המשני.

    #128738
    avivz
    משתתף

    תודה על התשובה המפורטת והמנומקת. הגיוני בהחלט. רציתי לשמוע דעה נוספת. רוב תודות!

    #128741
    arielsegal
    מנהל בפורום

    אחרי שלוי עונה אין צורך בדעה נוספת 😀 

    #128751
    avivz
    משתתף

    ברשותכם אם כן שאלת המשך. נניח שללוחות השירות מגיעים עם כבלים של 5×2.5mm2. כדי לנצל באופן מיטבי את כושר ההעמסה של הכבל והשקעים בלוח פרקטיקה מקובלת היא שהמבטחים בלוח השירות יהיו בעל זרם נומינלי של 16A. כלומר בכל לוח שירות יהיה פחת שמשמש גם כאמצעי ניתוק ללוח, מא״ז תלת קוטבי של 16A עבור השקע התלת פאזי ומא״ז חד קוטבי עבור שני השקעים החד פאזיים. כאמור בלוח המזין מותקן עבור כל כבל מבטח תלת קוטבי של 16A. האם תקין? שוב בהנחה ואין בעיה תפעולית עם זה שהמבטח בלוח הראשי בעל אותו זרם כמו המבטחים שבלוח השירות. 

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני ‫4 חודשים, שבוע ע"י avivz.
    #128759
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    אין בעיה בשיטת ההתקנה שתיארת מאחר והזנת הלוח מוגבלת ל- 16A על ידי המבטח שמזין את לוח השירות.

    במצב זה ברור שלא ניתן להעמיס את לוח השירות ביותר מ- 16A בו זמנית.

    בכל מקרה לא ניתן ליישם סלקטיביות בקצר בין מא”זים. סלקטיביות בין מא”זים ניתן ליישם רק בזרם יתר על ידי מדרג מא”זים.

    #128772
    avivz
    משתתף

    אריאל תודה על התשובה. אני מבין שהיעדר סלטקיביות לזרם קצר, ככל שאינה מהווה בעיה תפעולית, אינה מהווה בעיה מבחינת התקנות/ביקורת?

    #128787
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    נכון מאוד!

    #128873
    elisha1
    משתתף

    שלום לנוכחים, מבקש להוסיף שאלה:

    בחניון של בניין מסחרי יש מצבור מונים של חח”י שמשם יוצאים קווים של 20 ו30 מטר עד ללוחות המשנה של הצרכנים. במצב זה ההגנה על קווי ההזנה של הלקוחות מוגנים רק על ידי הנתיכים של חח”י.

    האם זה מצב תקין ומה המרחק המירבי שמותר בין המונה של חח”י למבטח של הצרכן?

    #128876
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    בתקנות החשמל מוגדר שמרחק מרבי בין מקור זינה למפסק האוטומטי של הצרכן אסור שיעלה על 25 מטר.

    איני בטוח שלצורך עניין זה נחשב לוח חברת החשמל כמקור זינה אבל ראוי לאמץ כלל זה גם במקרה זה.

    בעקרון מודדים את עכבת לולאת התקלה בלוח המוזן ואם הלוח הוא ממתכת (או שמשטח ההרכבה בו ממתכת), אזי יש לאשר את המתקן רק אם הערך של עכבת לולאת התקלה מתאים למבטח שבמעלה הזנה (כלומר לנתיך של חברת החשמל). לעניין זה אין חשיבות למרחק אלא רק הדרישה לעמידה בערך הנ”ל.

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.