אריאל סגל שלום.
האם אתה יכול לעשות לי סדר בכל מה שנוגע לחיבור צרכנים דרך אל פסק.
מתי צריך שנאי מבדל? מתי מחברים שנאי מבדל רק על מעקף , מתי על כניסה ראשית לups מתי מפסק 4פול מתי 3 פול וכד.?
אלון היקר.
הנושא שאתה מבקש ללמוד הוא רחב היקף וקשה להכנס לכל השלכותיו במסגרת הפורום.
אתן לך מספר נקודות עקריות:
1. השימוש המרכזי של מערכת אל-פסק הינו להזין צרכנים בעת הפסקת חשמל ולמנוע הפסקתם.
2. על פי רוב ניזונה מערכת האל-פסק מלוח חירום המוזן מ-2 מקורות חברת חשמל וגנרטור.
3. מערכת ההחלפה של הגנרטור /חח”י יכולה להכיל 3 קטבים או 4.
4. במקרה של 4 קטבים, בעת ההפסקה של המפסק מחיבור חברת החשמל וטרם החיבור להזנה מגנרטור, נותרת מערכת האל פסק בלי אפס ובלי הארקת שיטה מאחר ומוליך האפס משמש כהארקת השיטה של מערכת האל-פסק (כדי למנוע איפוס כפול). במקרה זה קיים סיכוי רב שצרכנים המגובים על מערכת האל פסק ונשארים ללא אפס ונקודת יחוס ישרפו ויפגעו. לכן יש לדאוג לשנאי מבדל בכניסה (על פי רוב) כדי להבטיח נקודת אפס והארקת שיטה יציבה בעת הפסקת 2 המקורות.
5. במקרה של מפסק מחלף 3 קטבים נמנעת התופעה הנ”ל אך עלולות להופיע בעיות אחרות של איפוס כפול בגנרטור ובשנאי ועוד סכנות בטיחותיות.
מקווה שכעת התמונה הובהרה במקצת.
רציתי לדעת אם נתקלת במערכת אל פסק בעלות המרה כפולה ללא שנאי מבדל
אשר אין לה חיבור גלווני בין כניסה למוצא
והחציצה מתבצעת באמצעות שנאים בתדר גבוה?
(בדומה לממיר Flyback למשל…)
אני שואל מכיוון שמצב כזה יאפשר להתייחס למוצא האל פסק
כאל מקור זינה נפרד (כמו שנאי נפרד)
ולבצע פשוט איפוס במוצא המערכת ללא שנאי בתדר הרשת, שהוא גדול, כבד ותופס שטח יקר…
התקנת שנאי מבדל במערכת אל-פסק תלת פאזית נדרשת רק כאשר מערכת ההחלפה בין חברת החשמל לגנרטור היא בת 4 קטבים וזאת על מנת למנוע ניתוק של האפס למערכת ולצרכן.
מערכת אלפסק המרה כפולה בנויה ללא שנאים, לצורך חסכון, מקום, משקל, מחיר ונצילות. המעבר ממתח ישר לחילופין מתבצע על ידי מיתוג טרנזיסטורי IGBT. בשיטת אפנון PWM.