פורום חשמל
- לנושא זה 4 תגובות,3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 6 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל וחברי הפורום.
במקומות עבודה אני רואה הרבה שרכבים חשמליים מחברים דרך התקן טעינה נייד 2.3kw דרך שקע שרות ליום שלם.
שאלה,האם זה בטיחותי? לא צריך עמדה טעינה קבועה?
מה קורה במקרה של זליגות DC? בלוח שרותים קיים רק פחת רגיל A 30ma.
תודה רבה על התיחסות על הנושא.
בהנחית מנהל החשמל בחלק ההגדרות המבדיל ומסביר
בין התקן טעינה,עמדת טעינה ומעגל טעינה.
ההנחיה מדגישה בשטח ציבורי ( על כך ישנם הסברים רבים בדיונים) מקום הנגיש עי אנשים כולל חניון בבניין מסחרי או פרטי .
אך ורק עי עמדת טעינה .
בהתקן טעינה כפי שאתה מתאר מטרתו לשמש “כגלגל ספייר” לשימוש קצוב ולא קבוע
בנוסף המנהל לעניני חשמל הגדיר שניתן להשתמש בהתקן טעינה עד שעתיים!!!,כולל העומס המותר לבית התקע כפי שכתוב בהנחיה סעיף 9 על כל חלקיו .
בשורה תחתונה ,הפורמט נוגד את ההנחיה
בכל הבט חוקי ובטיחותי .
שלום Eton
תודה רבה על התשובה.
זאת אומרת,המצב לא חוקי.מקום עבודה-זה שטח ציבורי ואסור להשתמש בהתקן טעינה נייד. רק בעמדה הקבוע.
וגם בשטח לא ציבורי ,מותר להטעין רק עד שעתיים, לא יום שלם.
ומה לגבי הגנה מפני התחשמלות במקרה של זליגות DC?
נראה לי,במקרה של זליגה מעל 6ma DC פחת A המגן על כל שקעים נכנס לרוויה וכבר לא מגן גם במקרה של זליגות מעל 30mA
ובמקרה של זליגות DC יותר גדולים אין הגנה מפני התחשמלות בגלל שלא קיים פחת מסוג B.
פשות אני רוצה לקבל כל התמונה על טעינה כזאת.
תודה.
power היקר
אתה מנסה לקחת אותי כדברי איתן כבל לפרוצדורה 😉 .
מנהל לעניני חשמל הוציא הנחיה שבתוכה הנדרש בכדי לעמוד בחוק והוסיף עם הזמן מ2019 הבארות להגנה בפני מתחי יתר , התר לשימוש בפחת כהגנה בלעדית ,גבולות הבדיקה ובטוח יצוצו עוד הבארות לאור הכניסה המסיבית של שימוש בתחבורה חשמלית .
בהנחיה ישנם סעיפים המגדירים הנדרש, כולל ההתיחסות שיש סעיפים על סעיפים מהגדרת מעגל יעודי ועד שילוט דרך סוגי פחת כולל התקנים הנדרשים לכל סעיף בצורה מאד ברורה .
איש מקצוע בעל רשיון אמור לספק ללקוח התקנה שמבוצעת עפי החוק ,איש מקצוע בעל רשיון אמור לעדכן ,לידע ,להסביר ולהנגיש ללקוח את החוק בהבט הבטיחות ,אחריות משפטית ואף פלילית אם חס וחלילה …
אנסה לקחת אותך לעולם אחר,בבואך לבצע טסט שנתי לרכב, הבוחן אמור לבדוק שברשותך גלכל ספייר ,מגבהה,ידית פתיחה ,מקטרון צהוב ,פח אשפה ומטף כיבוי לרכב מסחרי — כל אלה נבדקים ,תמיד ?
האחריות מתחילה ראשית אצל בעל המתקן ( בעל החניון שאישר טעינה בשיטה זו וייתכן גם ללא פחת ) משם למשתמש – הנהג וממשיך הלאה למתקין …
ישנם התקני טעינה בעלי הגנה בפני זליגה זרם ישר וישנם ללא ,ישנם עם הגנה בפני מתחי יתר וחלקם לא ,לא מכיר התקני טעינה עם הגנה בפני חשמול .
במידה וחס וחלילה תהיה שריפה או חשמול
חברות הביטוח יעשו הכל למצוא כיס מתאים
להשיב את התשלומים שהם שילמו ,ואם יאבדו חיים אזי הפרקליטות ומשטרת ישראל יבקשו שתפנה ימי עבודה ותשלם לעו”ד לנסות להסיר אותך מכתב התביעה .
בשורה תחתונה ,אחריות כבדה .
ובכדי לממש אחריות זאת נדרש בראש ובראשונה להכיר וללמוד את החוק על תקנתיו והנחיותיו .
ועוד הארה – לא תמצא סרטון או גינגל על עולם הטעינה שמונגש לציבור הכולל הבטיחות והסכנות … לא מצד משרד התשתיות או התחבורה …שקט על פני תהום.
שלום,
אהבתי את הדיון ואת התשובות!
זהו נושא חם ומתפתח ומתעוררות סוגיות בעייתיות רבות בעקבות הקומבינות הנהוגות בארץ.
אני סבור שאכן חברות הביטוח יעשו ככל יכולתן להמנע מתשלום בכל חריגה מהנחיות מנהל מינהל החשמל בנושא זה.
מקום עבודה מסודר חייב להסדיר מקומות חניה ועמדות טעינה לרכבים חשמליים שעונות על ההנחיות ונבדקות באמצעות בודק.
כל פתרון אחר עשוי כאמור לשרת את חברות הביטוח להתחמקות מתשלום.
לפיכך יש להתקין עמדות טעינה תקניות ובדוקות. במידה ומשתמשים בכל זאת בהתקן טעינה יש להבטיח שקעים בתקן 1109 (CECON) וכן שמוגנים באמצעות מפסק פחת מסוג A. אין לאפשר חיבור התקן טעינה ללא התקן להפסקתו במקרה של זליגת זרם ישר שעולה על 6mA. התקן הטעינה יהיה חייב לעבור בדיקת בודק חשמל ואישורו לפני שימוש, או שיבדק על ידי חשמלאי במפעל להתאמתו לדרישות התקנות והתקנים.
כל עובד
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.