פורום חשמל
- לנושא זה 9 תגובות,3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 3 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
היי כולם,
אשמח לחידוד מדוע בלולאת התקלה בשיטת TN-S אין מעבר זרם דרך האדמה לעומת שיטת TN-C-S עבורה כן יש מעבר של זרם דרך האדמה בלולאת התקלה, הרי בשתי השיטות מתבצעת שיטה (חיבור לאדמה בנק הזינה) ובפס הארקות חיבור לאדמה, כלומר בשתי השיטות נוצרת דרך נוספת לזרם לזרום בזמן תקלה בנוסף למוליף הארקה\PEN לאדמה.
מצורפת תמונה להמחשה
תודה רבה
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום.
מהות שיטת האיפוס tns, הינה קיום מוליך נוסף, היוצר מנק’ כוכב השנאי, והמיועד רק לזרמי תקלה (בניגוד ל:tncs, ששם מוליך pen של הרשת משותף לזרמי עבודה ותקלה).
היות וכך, לא נהוג להשתמש בשיטה זו, אלא כאשר השנאי נמצא במבנה המוזן, או בקרבתו (שכן הוספת מוליך נוסף ברשת, מהווה הוצאה נוספת, כמו גם אחריות על תקינותו….)
כאשר השנאי נמצא במבנה ובתחומו, אסור לבצע הארקת שיטה נפרדת לשנאי, הדבר נחשב לאיפוס כפול. הארקת השיטה מתבצעת דרך פה”פ המתקן עצמו.
לכן בדר”כ היות ומבצעים tns במקרה ובאופן המתואר, הרי שאין התיכנות לזרמים דרך האדמה כלל.
אמנם, אילו יעשו tns באופן הפחות מצוי, כשהשנאי מרוחק מהמבנה. אזי באמת אין מניעה לבצע גם הארקת שיטה נפרדת לשנאי.האיור שצרפת מתאר מקרה כזה. אכן במקרה זה יתכנו גם זרמים דרך האדמה.
מצ”ב תמונה של שיטת tns באופן הנפוץ בדר”כ.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
המון תודה!
בנוגע לעניין האיפוס הכפול, במידה והבנתי את ההגדרה לבעיה שהצגת, שאיפוס כפול מתבצע כאשר ה PEN מתחבר לשני פסי השוואת פוטנציאלים שונים היושבים על אותו יסוד, אינני מבין מה קשורה השיטה לאיפוס כפול.
תודה רבה
היות והשנאי בתחום ההשפעה של הארקת המתקן, הרי שכבר בהארקת השיטה העצמאית, נעשה סוג של איפוס (חיבור של נק’ הכוכב להארקת המתקן). תוסיף לכך חיבור בין מוליך האפס לפה”פ, והרי לך איפוס נוסף.
זו הסיבה שכשהשנאי במתקן ובסביבתו, אין הארקת שיטה עצמאית, אלא דרך פה”פ המתקן.
תוכל לקרוא על כך בשרשור: קישור
וכן אם תריץ חיפוש בפורום, תוכל למצוא דיונים בעני”ז, מס’ פעמים.
שלום,
במתקן שבו השנאי נמצא במבנה המוזן אין כלל בעיה להבין את מסלול התקלה והוא אכן אינו קשור כלל לאדמה.
במתקן שמוגן בשיטת TN-S והשנאי מותקן במבנה אחר שמהמים המוזנים, יזרום זרם תקלה בעיקר דרך מוליכי הארקה אבל יתכן וחלק קטן יזרום דרך האדמה.
להבדיל משיטת TN-C-S שבה גם חלק מהזרמים התפעוליים וגם חלק מזרמי תקלה זורם דרך האדמה, הרי שבשיטת TN-S, רק חלק קטן מזרם התקלה אכן יזרום דרך אדמה.
מקווה שהבנתי נכון את הסוגיה שהעלית.
היי, תודה על המענה.
- התמונה הזו הופיעה בשרשור ששלחת לי, אין זה ההבדל בין TNCS ל TNS? כאשר התמונה הימנית היא TNCS? (ארבעה מוליכים).
2. כמו כן לא ככ הבנתי את ההגדרה המדויקת לאיפוס כפול. יש המון מידע למה לא עושים זאת אבל לא בדיוק הצלחתי להבין מתי איפוס כפול מתבצע ואיך חיבור של נק האפס של השנאי לפה”פ יבצע איפוס כפול כאשר המקור המזין בתחום השפעת המבנה המוזן.
תודה על העזרה
בן
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום,
1. הגנה בפני חישמול קשורה לאופן סגירת עכבת לולאת התקלה מהמבנה המוזן כלפי המבנה המזין. אם הסגירה באמצות PEN משמעותו TN-C-S ואם באמצעות מוליך הארקה TN-S. אין קשר בין איפוס או הארקת שיטה של המקור המזין לשיטת ההגנה בפני חשמול.
2. איפוס כפול אפשרי במבנה מוזן או במבנה מזין כאשר זרם שנועד לזרום דרך מוליכי אפס זורם דרך מוליכי הארקה. ראה עשה זאת נכון איפוס והארקת שיטה בלשונית מאמרים
ולמה איפוס כפול לא מתקיים ב TNC-S? הרי ציינת שאחד החסרונות העיקריים בשיטה זו הוא שחלק מהזרמים התפעוליים זורמים דרך האדמה (מוליכי הארקה)
תודה
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.