למה מתח מגע נבחר דווקא לערך של 50 וולט?

שלום אריאל.
במשפט האחרון אתה מציין שנושא מתח מגע מופיע בחוק פעמים רבות.
אני מחפש את האסמכתא למגבלת מתח מגע של 50V, אך עד כה העליתי חרס בידי.
ככל שחיפשתי בחוק החשמל, בפרסומי ועדת הפירושים הישנה והחדשה, לא מצאתי תקנה העוסקת בכך.
היו המון דיונים בפורום בנושא, אבל לא הפניה לחוק.
בחוק החשמל מצאתי התייחסויות למתח מגע בשלושה מקומות בלבד: אל פסק, מתקנים רפואיים ושיטת הגנה מתח נמוך מאוד. חוץ מזה – כלום !
גם לא מצאתי משהו שנובע ממשהו שיוכל להוות אסמכתא עקיפה למתח מגע מירבי מותר של 50V.

שאלתי – איפה יש אסמכתא למתח מגע מירבי שלא במקרים שצויינו ? (דירה למשל).

תודה.

• התגובה הזו עודכנה לפני לפני שנה, ‫7 חודשים ע"י gilgil.

אני מעדכן שבפרק גנרטורים בתקנה 15 (4) כתוב : הראו חישוב או ניסוי שמתח התקלה לאורך מוליך ההגנה אינו יכול לעלות על 50
וולט למשך יותר מ 5- שניות, לא תידרש התראה כאמור בפסקה (3).
אני מבין מזה שהכוונה למתח מגע ? אבל שוב, זה בפרק גנרטורים בלבד.

תודה על התשובה אריאל,
המצב היה בסדר גמור לו בתקנות החשמל היה כתוב שאסור שמתח המגע יעלה על מתח נמוך מאוד.
הבעיה היא שזה לא כתוב !
אני מתקן דירתי רגיל ואני רוצה לדעת מה מתח המגע המירבי המותר.
אני עובר על פרק הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול, ואין שום תקנה שמתייחסת למתח מגע מירבי.
הדבר היחיד שיש הוא התייחסות ללואת התקלה ובה דרישה לניתוק תוך 5 שניות בתקנה 42.
אני מפספס משהו ?

• התגובה הזו עודכנה לפני לפני שנה, ‫7 חודשים ע"י gilgil.
• התגובה הזו עודכנה לפני לפני שנה, ‫7 חודשים ע"י gilgil.

שלום,

בתשובות לאורך הדיון מצוינות במפורש 2 תקנות בהן כתוב שמתח המגע לא יעלה על 50 וולט למשך 5 שניות: פרק גנרטורים ופרק מערכות אל-פסק.

בפרק הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול מפורט:

4.תכלית הגנה בפני חישמול

אמצעי הגנה בפני חישמול מיועדים למעט, ככל הניתן, את הסכנות המקרים של חישמול גופים מתכתיים, באופן כלהלן:

(1) איפוס (TN-C-S), (TN-S) – ניתוק גוף מחושמל מהזינה;

(2) הארקת הגנה (TT) – ניתוק גוף מחושמל מהזינה;

(3) זינה צפה (IT) – מניעת סגירתו של מעגל לולאת תקלה, דרך גוף אדם, תוך מתן התרעה במקרה של תקלה בבידוד המערכת כלפי המסה הכללית של האדמה או כלפי גופים מתכתיים נגישים;

(4) הפרד מגן – מניעת סגירתו של מעגל לולאת התקלה, דרך גוף אדם;

(5) מתח נמוך מאוד – מניעת הופעת מתח העולה על 50 וולט;

(6) מפסק מגן – ניתוק גוף מחושמל מהזינה;

(7) בידוד מגן – מניעת הופעתו של מתח על חלק נגיש של גוף מכשיר, גם בזמן תקלה בו.

שלום אריאל.
אני מבין מה כתוב בתקנות. הבעיה היא שהגדרת מתח מגע מירבי וזמן ניתוק מופיעה רק בפרקים גנרטורים ומערכות אל פסק ומכאן חלה רק עבורם.
אם הגדרת מתח מגע מירבי וזמן ניתוק לא קיימת בשאר הפרקים אז לכאורה אין חובה לכך.
מכאן שהחישובים שאנו עושים כדי שמתח המגע המירבי וזמן הניתוק יהיו 50V ו 5 שניות במקומות שאינם גנרטורים ומערכות אל פסק אינם נדרשים בחוק.
ההגדרה של שיטת ההגנה מתח נמוך מאוד לא מגדירה מתח מתח מגע המירבי וזמן ניתוק בשיטות ההגנה האחרות.
אני לא חולק על הצורך בהגבלת מתח המגע המירבי, אני רק טוען שזה חסר בחוק.
יכול להיות שמישהו באמת פספס בגיור של התקנים אל חוק החשמל כפי שציין Romushki וזו הסיבה לאי הבהירות אותה אני רואה.

תודה אריאל

במתקן מאופס מבצעים בדיקת רציפות הארקה בין הפה”פ לבין הגופים המתכתיים המחוברים אליו או מכשירי החשמל המוארקים.

מכפלת זרם הקצר בהתנגדות שנמדדה מאפשרת חישוב מתח המגע במתקן מאופס.

במתקן המוגן ב- TT מבצעים את המדידה בין פס הארקות לבין הגופים המתכתיים המחוברים אליו או מכשירי החשמל המוארקים.

הבעיה היא שמכפלת זרם הקצר בהתנגדות הנמדדת אינה מאפשרת חישוב מתח המגע כשאין השוואת פוטנציאלים.