פורום חשמל
- לנושא זה 12 תגובות,3 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 6 שנים, 4 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
אריאל שלום.
במדידת רציפות הארקה בבניין מגורים ישן, מחנוכיות מוני מים של הצרכנים, תמונה כניסת מים ראשית, התקבלו תוצאות טובות מ 2 חנוכיות, ותוצאה לא טובה מחנוכיה שלישית ( 1.87 אוהם ). במדידת LT המתייחסת לחנוכיה זו, התקבלה תוצאה טובה של 1.56 אוהם. השאלה האם צריך לנקוט פעולה כלשהי ולגשר את הצנרת מים המובילה אליה עם חוט הארקה חיצוני, או שניתן להסתפק בתוצאת מדידת ה LT שעומדת בתקנות.
בברכה, חיים
מדוע עליך לדאוג כחשמלאי לתקינות חיבור צנרת המים לאדמה?
עליך להבטיח תקינות הארקה ללוחות החשמל של הדירות במבנה.
וועד הבית, או חברת הניהול, אחראים לתקינות אלקטרודת הארקה בחלק המשותף. כאשר צנרת המים משמשת האלקטרודה, הדרישה מבחינתם לתקינות המערכת מכניסת המים הראשית עד לכל רכוזי המונים בחצר (חנוכיות). זאת ע”מ להבטיח שכל דייר שיתחבר למערכת בצורה תקינה יקבל הארקה טובה. לכן חשוב לי לדעת האם עלי לדאוג מתוצאת מד הרציפות הנ”ל, או לסמוך על מדידת ה LT בלבד.
מאחר והתוצאות די קרובות קיים הסיכוי שמדובר בטעות מדידה (למשל מגע לא טוב בין הפרובים לצנרות המים שעל השכבה החיצונית שלהן כידוע יש חימצון). האם ביצעת מספר מדידות והקפדת על מגע טוב עם צנרות המים (לעיתים קרובות דורש ליטוש קל)? אם כן המצב שאתה מתאר לא הגיוני ואומר שמסלול התקלה נסגר בדרך אחרת וצריך להבין איך. בהארקת הגנה (TT) אימפדנס לולאת התקלה לא יכול להיות נמוך יותר מהתנגדות מסלול ההארקה.
לא פעם בבתים ישנים שכנים מתחברים אחד להארקה של השני וכל מיני קומבינות אחרות.
חזרתי על המדידה בשלוש נקודות מגע שונות, עם אותה תוצאה.
אם כך האם עלי להמליץ על גישור הקטע הבעייתי בצנרת ע”י חוט נחושת 25 ממ”ר?
חוסר ההגיון בהשוואה לתוצאת ה LT עלול לנבוע גם מהעובדה ש מדידת LT מתבצעת בזרם גבוה בהרבה.
כמה קיבלת בחנוכיות האחרות?
בכל מקרה לדעתי ההסתכלות על הצנרת שבין חנוכיית המים לכניסת המים הראשית כאל מוליך ההארקה לדעתי אינה נכונה. צנרת זו מהווה מערכת של אלקטרודות הארקה ולא מוליך הארקה. בדיוק כמו שלא נכון למדוד רציפות הארקה על אלקטרודות אופקיות לדעתי לא נכון לעשות את זה כאן. לעניות דעתי במקרה של קצר הזרם לא יזרום רק דרך הצנרת הזו לכניסת המים אלא יעבור ממנה לאדמה ולכן אמור להיווצר מתח מגע מסוכן.
מעניין מה אחרים חושבים.
בחנוכיות האחרות התקבל: רציפות הארקה 0.01, LT=1.01
רציפות הארקה 0.02, LT=1.06
החשש שלי בחנוכיה השלישית, שם רציפות הארקה 1.87, LT=1.56 שהתוצאות מראות כנראה על חלקי צנרת וחיבורים חלודים. ומכיוון שהחוק אומר שצריך לשמור על תקינות מערכת ההארקה והחיבורים בין חלקיה מבטיחים התנגדות מגע נמוכה דיה..
כפי שאמרתי התוצאה האחרונה לא הגיונית בהיבט זה שה-LT נמוך יותר מהנגדות צנרת המים שמהווה הארקה, אבל זה מה שיצא בכמה מדידות ולכן הייתי מסווג את זה כשגיאת מדידה. הייתי משלים את הבדיקה ע”י מדידת הנגדות מערכת האלקטרודות כלפי המסה הכללית של האדמה. הדרישה הזו יותר רלוונטית לדעתי למקרה שלך כי לכל חנוכייה אליה מתחבר מוליך ההארקה של הדירה אפשר להתייחס כאל אלקטרודת הארקה ואז חלות עליה הדרישות של התנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה. זה גם יעזור לך להשלים את התמונה. לדעתי (האישית בלבד) מאחר ואין זה נכון להתייחס לצנרת המים הטמונה באדמה כאל מוליך הארקה כמשמעותו בתקנות, אלא כעל אלקטרודת הארקה נכון במקרה הזה לבדוק התנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה + LT. לדעתי רציפות מוליכי ההארקה צריכה להיבדק על מוליכי הארקה פרופר- מוליכי נחושת שלא משמשים כאלקטרודה. לגבי בדיקה מעשית של התנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה במקרה של מערכת אלקטרודות כמו מערכת צינורות- אני מניח שאריאל ידע להגיד כיצד נהוג לבצע את המדידה. להבנתי שיטות המדידה בעזרת המכשירים מיועדות לאלקטרודה בודדת ולא למערך של אלקטרודות אבל אני לא מבין בזה מספיק. בשורה התחתונה החשש שלך אל מול המדידות האחרות סביר והגיוני ונכון לא להתעלם ממנו, אלא לבדוק לעומק יותר. נמתין למומחה.
דיון מעניין ופורה.
בעקרון עולה שבחנוכיה השלישית אכן קיימת בעיית קורוזיה או רציפות לקויה. יש לנסות לחבר מוליך הארקה במקביל לצינור ובאין שיפר שווה לשקול חיבור החנוכיות בניהן בדרך שתבטיח רציפות הארקה ושלא תתאפשר גניבת/פירוק המוליך על ידי גנבי נחושת.
התוצאה סבירה בהתחשב הזרם המדידה באמצעות LT לעומת מכשיר למדידת רציפות הארקה שזרם הבדיקה באמצעותו נמוך יותר.
אריאל- תוכל להסביר כיצד מודדים התנגדות הארקה כלפי המסה הכללית של האדמה במקרה של מערך אלקטרודות שמגושרות ביניהן? האם בכלל יש טעם לבדיקה בשיטות המקובלות? אם כן מהיכן מודדים את המרחקים של אלקטרודות הבוחן?
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.