פורום חשמל
- לנושא זה 10 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 2 שנים, 7 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום לחברים,
רציתי לשאול מספר שאלות הקשורות להארקה ו-LT.
כידוע במתקן המוגן בהארקת הגנה, מסלול זרם התקלה עובר דרך אלקטרודת ההארקה, מוליכי ההארקה, האדמה, הארקת השיטה ושנאי החלוקה ממנו מגיעה ההזנה. בהקשר זה- מספר שאלות:
- במידה ומתגלה עכבת לולאה גדולה מהנדרש ע”פ התקנות הרלוונטיות למתקן- כיצד ניתן לדעת שהבעיה לא נובעת מהארקת שיטה לקויה? האם נתקלתם במקרה כזה והאם יש דרך לבודד את הבעיה?
- במידה ומתקבל LT בערך הנדרש ובדקנו שהמתקן לא מאופס בטעות- האם יש תכלית לבדיקת התנגדות האלקטרודה כלפי המסה הכללית של האדמה? להבנתי התנגדות זו כבר מוכלת ב-LT. רוצה לומר שאם התקבל LT נמוך מ-5 אוהם למשל ניתן לדעת בוודאות שהתנגדות האלקטרודה כלפי המסה הכללית של האדמה נמוכה מ-5 אוהם.?
2.לדעתי LT נמוך לא אומר ב 100 % שהתנגדות אלקטרודה נמוך מ 5 הום כלפי מסה כללית .
למשל אם שנאי של ח”ח נמצא במרחק שהוא בתחום השפעת אלקטרודת הארקה .
שלום
הנושא הזה רחב מאוד ודורש לימוד מעמיק
עקרונית אם הארקת השיטה אינה תקינה תושפע עכבת לולאת התקלה רק אם מדובר בשיטת הארקת הגנה. במתקן מאופס בשיטת TN-C-S או TN-S לא צפויה להיות השפעה של התנגדות הארקת שיטה שאינה עולה בקנה אחד עם דרישות התקנות ונהלי חח”י.
מדידת עכבת לולאת התקלה מלמדת על סך כל מרכיבי לולאת התקלה וכוללת אכן בתוכה את ההתנגדות ביחס לאדמה רק במתקן המוגן ב-TT. אם בסביבה קיימים מתקנים מאופסים הם ישפיעו רבות על התוצאה הנמדדת.
תודה על התשובות,
כפי שציינתי שאלתי התייחסה למקרה של הארקת הגנה. ניקח מקרה פרקטי מהחיים-
בית צמוד קרקע ישן ללא הארקת יסוד שמוגן בהארקת הגנה. לצורך הגדלת חיבור מסדרים את מערכת הההארקה כדי להגיע ל- L.T כנדרש בהתאם לתקנות. מחדירים מספר אלקטרודות, חופרים תעלה ומגשרים בין האלקטרודות עם מוליך נחושת חשוף 35 ממ”ר, מנסים להתחבר לזיון המבנה הקיים. לבסוף מתקבל L.T בערך 4.7 אוהם כאשר ע”פ נתוני לוח החשמל נדרש להגיע לערך של 2.3 אוהם. אין אפשרות לבצע איפוס.
1. האם תמשיכו לטמון אלקטרודות עד לקבלת הערך הנדרש (שוב בהתייחס לשאלתי הקודמת- מי מבטיח שהארקת השיטה תקינה)
2. האם תעצרו בשלב זה ותבחרו בפחת כהגנה בלעדית? האם בודק יקבל את זה?
שלום
- מאחר והגעת לערך קטן מ-5 אום, יש סיכוי טוב שהבודק יקבל את התוצאה ויגדיר את שיטת ההגנה בפני חשמול כפחת בהגנה בלעדית.
- במקרה זה יש להתקין 2 מפסקי מגן בטור כדי למנוע מצב שתקלה באחד מהם תמנע הפסקת הזינה.
אריאל שלום, קראתי את המלצתך לגבי שני מפסקי מגן בטור מספר פעמים. האם זו פרקטיקה שאתה נוהג בה או שהיא מקובלת בקרב הבודקים? האם בתקנות יש אזכור לכך?
לגבי השאלה המקורית- האם לדעתך יש דרך לבודד את מרכיב הארקת השיטה מקריאת ה-LT. האם נתקלת במקרה שהיה צורך לערב את חברת החשמל בשיפור הארקת השיטה?
שלום
- כשמפסק המגן בפני זרם דלף לאדמה, הוא הגנה בלעדית בפני חשמול והתחשמלות וזרם הקצר לאדמה לא מספיק כדי לגרום להפסקת המבטח, תלויה בטיחות המתקן בהתקן יחיד. במקרה זה נוהגים בודקי חברת החשמל וגם אני כמותם לדרוש 2 מפסקי מגן בטור. אין אזכור על כך בתקנות למעט העובדה שבמתקן רגיל שאינו מוגן על ידי מפסק מגן גם המא”ז וגם מפסק המגן צריכים לגרום במקרה של חשמול.
- ניתן למדוד את הארקת השיטה של השנאי המזין על ידי בדיקת התנגדות ההארקה שלו ביחס למסת האדמה וגם על ידי בדיקת LT סמוך לשנאי.
הייתי שמח לדעת האם כאשר יש לנו מבנה שבו הארקת הגנה ומבנה מאופס סמוכים מעל 5 מטר האם עדיין המבנה המאופס יכול הלשפיע על ה LT של המבנה בעל הארקת הגנה ?…
כלומר איך בדיוק הבנה המאופס יכול להשפיע על המבנה בעל הארקת הגנה באופן מעשי ?…
אם אלקטרודת ההארקה של המבנה המוגן בשיטת TT תהיה בתחום השפעה של המבנה המאופס הרי שבעת ניתוק מוליך ה- PEN ברשת הזינה, יעלה פוטנציאל ההארקה של שני המבנים ולאור העובדה שבבנין שמוגן ב- TT אין השוואת פוטנציאלים, יתרחשו חשמולים.
לשאלה של אביב:
תקנות החשמל מאפשרות הגנה בלעדית בפני חשמול באמצעות מפסק פחת.
במקרה זה יותקן מפסק פחת ראשי המגן בפני חשמול (יתכן לזרם דלף גדול בהרבה מ30 מיליאמפר) ומפסקי פחת טוריים להגנה מפני חשמול ומניעת נזקי התחשמלות לזרם דלף של 30 מיליאמפר במעגלים המוזנים. לדוגמה באתר חקלאי שהפחת הראשי מגיב לזרם דלף של חצי אמפר ובתי התקע מוגנים באמצעות מפסקי פחת לזרם דלף של 30 מיליאמפר.
לפיכך גם באתרי בניה נוהגים בהתאם.
באתרים קטנים קורה לעתים ששני מפסקי הפחת זהים (לזרם דלף של 30 מיליאמפר) והם מותקנים בטור. בדרך זו אחד מהווה גיבוי לשני לאור העובדה שמדובר באזור סיכון מוגבר, חשיפה למים, אבק ולכלוך.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.