מערכת סולארית – זינה צפה

שלום,

רוב המהפכים שמותקנים היום במתקנים שמחוברים לרשת הארצית תחת האסדרות השונות הם מהפכים מסוג TL, ז”א ללא שנאי מבדל (TRANSFORMER LESS).

מדובר על מהפכים שבנויים בטכנולוגיה שנקראת IGBT – טרנזיסטורים שממותגים בתדר מסוים ומיועדים להעברת הספקים גבוהים, מה שקובע את תדר המיתוג זה אלגוריתם שמבצע מעקב אחרי נקודת מקסימום הספק (MPPT).

הקשר בין צד ה AC לצד ה DC מבוסס רכיבים מוליכים למחצה בלבד, יתרה מזו גם היצרנים מצהירים על אחוז מסוים של זרם ישר המוזרם לרשת – בדפי הנתונים זה כתוב בצורה DC Current Injection, בד”כ מודבר על כ 0.5% מהזרם הנומינלי, דבר המעיד על היעדר זינה צפה קלאסית.

בצד הזרם הישר, הקטבים מיוחסים לאדמה ע”י ממשק אלקטרוני / נגד פנימי שמתפתח עליו מתח כתלות בזרם הזליגה שמתפתח בשדה וזה בעצם ההתקן לזיהוי הזליגה בזרם ישר, שהוא מאוד דומה לזה שנמצא ברכבים חשמליים.

השיטה בצד הזרם הישר לא מוארקת בקשיחות ומצד שני אינה צפה ובתקנים הבינלאומיים היא מוגדרת בשם :

HRG – HIGH RESISTANCE GROUND.

ההפרדה מהרשת מתבצעת רק בזמן תקלה, ע”י מגען פנימי שמנתק את המהפך.

לסיכום (ע”פ הספרות המקצועית של יצרנים מובילים) :  צד ה DC מוגן ע”י התקן לזיהוי זליגה בזרם ישר באנלוגייה מאוד קרובה לעמדות טעינה של רכבים חשמליים.

מתקן PV נחשב למתקן המוגן בזינה צפה אך ורק אם צד ה AC הוא כזה שמוגן ע”י זינה צפה ומשגוח (דוגמת BENDER או DOLD), ניתן לראות זאת בהוראות התקנה/הפעלה של יצרנים מובילים כגון SUNGROW/SMA/HUAWEI.

סוג אחר של מהפכים שיכולים לפעול עצמאית (OFF GRID) – מגיעים עם שנאי מובנה במוצא שלהם, ההחלטה לפעול בשיטה מוארקת או בשיטה בלתי מוארקת נתונה להחלטת המתכנן ובהתאם לסוג המתקן, בדיוק כפי שמתייחסים לגנרטור.

כרגיל עדנאן אלוף בתשובותיו.

איזה כיף שאתה פעיל בפורום