פורום חשמל

מוצגות 4 תגובות – 16 עד 19 (מתוך 19 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #103402
    shahaf_kor
    משתתף

    מעולה 🙂

    אז תן לי לראות אם הבנתי כי אתה מסדר לי את הראש בצורה נהדרת –

    אז בעצם ההגנה הוואטמטרית במוצא כל תא ביציאה מהתחמש לכיוון כל קו מתח גבוה שהוא והפחת הכיווני פשוט נמצא בכל לוח מתח גבוה עבור כל צרכן מ”ג… ??

    דבר נוסף שברגע קרות קצר חד פאזי בצרכן מסוים רק אז המתח בהדקי המשולש הפתוח מתחיל להתפתח – אם הוא מגיע עד 20 וולט זו אחת האינדיקציות להפעלת הפחת הכיווני שגם צריך שהזרם של המסכם יעלה ל 1 אמפר והזווית בתחום ואם זה המקרה אז אותו המפסק קופץ אך השאלה היא שהאם מעבר ל 20 וולט כבר הפחת הכיווני נשאר “מאחור” כלומר אין לו כבר אופציה לקפוץ כי עברנו את ערך הכיול המוגדר לו שעבורו הוא יקפוץ ואפילו אם עדיין קיים 1 אמפר למרות שאני מאמין שזה גם משתנה (נכון?) צריך שהערכים של שלושת הפרמטרים להיות תואמים , האם אני צודק בהערכתי והוא אכן לא יקפוץ אם ועברו 20 וולט?. למשל .. כלומר התנאים להפעלתו גמישות או שממש לא?

    ונניח והפחת הכיווני לא קפץ אז עקרונית הערך של המשולש הפתוח ממשיך להתפתח לכיוון 40 וולט ואז באופן עקרוני ההגנה הוואטמטרית מקבלת  תנאי להפעלתה באחד התאים ביציאה מהתחמש ? אני פשוט קראתי באחד המאמרים שאחד התנאים להפעלת הגנה וואטמטרית היא כאשר עברו 2.5 שניות והקצר לא התפוגג (כלומר זהו אינו קצר חולף כתוצאה ממז”א לחות לכלוך וכיו”ב..) אז ההגנה הוואטמטרית מקבלת מתח של 110 וולט כאחד מתנאי ההפעלה שלה מהסליל L1 בצד המשני של סליל הכיבוי או 110 וולט מהדקי המשולש הפתוח ורק אז לאחר סגירת קונטקטור וכמובן ההמתנה לראות אם הפחת הכיווני לא פעל (כלומר אם משולש הפתוח נשאר על 20 וולט אז זאת אינדיקיציה בשבילנו שהתקלה באזור הפחת הכיווני ואם הערך של המשולש הפתח עולה מעבר ל 20 וולט אז הפחת הכיווני כביכול נכשל ואז ישאר ההגנה הוואטרית להגנה על הקו ??? אז מאיפה הגיע ה 40 וולט שציינת ? כלומר ממתח זה עד 110 וולט ההגנה בעצם תידרך ותעבוד?… או מה?

    ושאלה אחרונה – במידה ונניח לא היה בנק’ האפס בתחמש סליל אלא נגד או הארקה ישירות אז איזו הגנה היתה לנו – (כי הגנה וואטמטרית במוצא התאים מהמסדר מ”ג בתחמש והפחת הכיווני בכניסה ללוח מתח גבוה בצרכן ספציפי לא היו קיימות במצב כזה??…. או שהיו קיימים ולא היו רלוונטים ואם הם לא רלוונטים אז מי היו ההגנות מפני זרמי יתר וקצר במצב של הארקה ישירות או דרך נגד?..

     

    תודה תודה תודה !!

    ערב נעים

     

    #103408
    shahaf_kor
    משתתף

    אגב כחלק מהקריאה של המצגת הגנות אני לא יכול שלא להתחמק מהשאלה הבסיסית – מדוע מצויין למשל בהגנות כדוגמת הגנת יתרת זרם והגנת זרם פחת שהינם ההגנות העיקריות כאשר נק’ האפס מחוברת ישירות או דרך נגד?

    אני חשבתי שזה בגלל שכאשר נק’ האפס מחוברת דרך סליל אז ההגנות העיקריות הם הגנה וואטמטרית ופחת כיווני ובמקרה של נק’ אפס דרך נגד או ישירות לאדמה אז כביכול הפחת הכיווני וההגנה הוואטמטרית מחליפים את מקומם (או שהם כבר לא רלוונטים) להגנות כדוגמת הגנת יתרם זרם והגנה לזרם פחת ואם אני צודק אז מיקומי ההגנות הללו?

     

    תודה שוב :)שחף

    #103413
    avshalom
    משתתף

    היי שחף

    ההבדל המהותי בין חיבור של נקודת האפס דרך סליל לבין הארקה ישירה או נגד הוא ערכי זרמי הקצר.

    דרך הארקה ישירה זרמי הקצר מאוד גבוהים ולכן ניתן להשתמש בהגנת יתרת זרם או פחת . כמו כן גם כאשר נק האפס מחוברת דרך נגד זרמי הקצר יהיו יחסית גבוהים אבל מוגבלים הודות לנגד ועדיין ניתן להשתמש בהגנות יתרת זרם ופחת.

    כאשר נק הכוכב מחוברת דרך סליל זרמי הקצר מאוד נמוכים ולכן לא ניתן להשתמש בהגנות של יתרת זרם ועוברים להגנה פחת כייוונית אצל הצרכן והגנה וואטמטרית בתחמש.  

    #103418
    shahaf_kor
    משתתף

    היי אבשלום תודה רבה – אשמח נורא אם תוכל להתייחס לשאלה הקודמת ששאלתי 🙂 (הארוכה..) – אני מצרף אותה כאן למטה 🙂

    אז תן לי לראות אם הבנתי כי אתה מסדר לי את הראש בצורה נהדרת –

    אז בעצם ההגנה הוואטמטרית במוצא כל תא ביציאה מהתחמש לכיוון כל קו מתח גבוה שהוא והפחת הכיווני פשוט נמצא בכל לוח מתח גבוה עבור כל צרכן מ”ג… ??

    דבר נוסף שברגע קרות קצר חד פאזי בצרכן מסוים רק אז המתח בהדקי המשולש הפתוח מתחיל להתפתח – אם הוא מגיע עד 20 וולט זו אחת האינדיקציות להפעלת הפחת הכיווני שגם צריך שהזרם של המסכם יעלה ל 1 אמפר והזווית בתחום ואם זה המקרה אז אותו המפסק קופץ אך השאלה היא שהאם מעבר ל 20 וולט כבר הפחת הכיווני נשאר “מאחור” כלומר אין לו כבר אופציה לקפוץ כי עברנו את ערך הכיול המוגדר לו שעבורו הוא יקפוץ ואפילו אם עדיין קיים 1 אמפר למרות שאני מאמין שזה גם משתנה (נכון?) צריך שהערכים של שלושת הפרמטרים להיות תואמים , האם אני צודק בהערכתי והוא אכן לא יקפוץ אם ועברו 20 וולט?. למשל .. כלומר התנאים להפעלתו גמישות או שממש לא?

    ונניח והפחת הכיווני לא קפץ אז עקרונית הערך של המשולש הפתוח ממשיך להתפתח לכיוון 40 וולט ואז באופן עקרוני ההגנה הוואטמטרית מקבלת  תנאי להפעלתה באחד התאים ביציאה מהתחמש ? אני פשוט קראתי באחד המאמרים שאחד התנאים להפעלת הגנה וואטמטרית היא כאשר עברו 2.5 שניות והקצר לא התפוגג (כלומר זהו אינו קצר חולף כתוצאה ממז”א לחות לכלוך וכיו”ב..) אז ההגנה הוואטמטרית מקבלת מתח של 110 וולט כאחד מתנאי ההפעלה שלה מהסליל L1 בצד המשני של סליל הכיבוי או 110 וולט מהדקי המשולש הפתוח ורק אז לאחר סגירת קונטקטור וכמובן ההמתנה לראות אם הפחת הכיווני לא פעל (כלומר אם משולש הפתוח נשאר על 20 וולט אז זאת אינדיקיציה בשבילנו שהתקלה באזור הפחת הכיווני ואם הערך של המשולש הפתח עולה מעבר ל 20 וולט אז הפחת הכיווני כביכול נכשל ואז ישאר ההגנה הוואטרית להגנה על הקו ??? אז מאיפה הגיע ה 40 וולט שציינת ? כלומר ממתח זה עד 110 וולט ההגנה בעצם תידרך ותעבוד?… או מה?

    ושאלה אחרונה – במידה ונניח לא היה בנק’ האפס בתחמש סליל אלא נגד או הארקה ישירות אז איזו הגנה היתה לנו – (כי הגנה וואטמטרית במוצא התאים מהמסדר מ”ג בתחמש והפחת הכיווני בכניסה ללוח מתח גבוה בצרכן ספציפי לא היו קיימות במצב כזה??…. או שהיו קיימים ולא היו רלוונטים ואם הם לא רלוונטים אז מי היו ההגנות מפני זרמי יתר וקצר במצב של הארקה ישירות או דרך נגד?..

     

    בתודה מראש  שחף.

מוצגות 4 תגובות – 16 עד 19 (מתוך 19 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.