פורום חשמל
- לנושא זה 27 תגובות,6 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 6 שנים, 9 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל,מדדתי בשקע מרוחק מהלוח בדירה סטנדרתית באמצעות לופטסטר עכבת לולאת תקלה של 0.5 אוהם וזרם קצר של 460A. אם אני מחלק את מתח המגע המקסימלי המותר (50V) לזרם 460A אני מקבל 0.108 אוהם. ערך זה כולל את התנגדות מוליך הפאזה והארקה ביחד. אם אני מחלק ב 2 ומציב בנוסחת התנגדות מוליך שטח חתך של 2.5 ממ”ר – אני מקבל שהמרחק המקסימלי מהלוח הוא 7.5 מטר. אם הלוח ממוקם בחדר מדרגות קיימים בוודאות בתי תקע במרחק גדול מ 7.5 מטר. מה עושים במקרה זה והאם חישבתי נכון?
ירון שלום
אכן צדקת! מתח המגע המרבי המותר במתקן דירתי אסור שיעלה על 50V.
גם הדרך בה מדדת את עכבת לולאת התקלה וזרם הקצר הצפוי הינה תקינה לחלוטין.
מאידך כאשר הנך מחשב את ההתנגדות המותרת של מוליך ההארקה במתקן, לצורך בדיקת מתח המגע הצפוי בו בעת קצר לגוף, עליך לחשב את ההתנגדות מתוך ידיעת ערך המבטח וסוגו.
לדוגמא במעגל המוגן על ידי מא”ז מסוג C שהערך הנומילי של 16A, זרם התקלה שיגרום לו להפסיק את המעגל תוך פחות מ-5 שניות, צריך להיות גדול פי 6.6 מהזרם הנקוב של המא”ז (In*6.6).
ערך התנגדות מוליך ההארקה המותר בעת בדיקת רציפות הארקה אסור שיעלה על: 50V/6.6*In.
במקרה שציינת ערך התנגדות מוליך ההארקה אמור להיות קטן מ- 0.47 אום. לכן המרחק המרבי המותר בין פס השוואת הפוטנציאלים (או פס ההארקות) אפשר שיהיה עד כדי כ-65 מטר.ירון שלום
אכן צדקת! מתח המגע המרבי המותר במתקן דירתי אסור שיעלה על 50V.
גם הדרך בה מדדת את עכבת לולאת התקלה וזרם הקצר הצפוי הינה תקינה לחלוטין.
מאידך כאשר הנך מחשב את ההתנגדות המותרת של מוליך ההארקה במתקן, לצורך בדיקת מתח המגע הצפוי בו בעת קצר לגוף, עליך לחשב את ההתנגדות מתוך ידיעת ערך המבטח וסוגו.
לדוגמא במעגל המוגן על ידי מא”ז מסוג C שהערך הנומילי של 16A, זרם התקלה שיגרום לו להפסיק את המעגל תוך פחות מ-5 שניות, צריך להיות גדול פי 6.6 מהזרם הנקוב של המא”ז (In*6.6).
ערך התנגדות מוליך ההארקה המותר בעת בדיקת רציפות הארקה אסור שיעלה על: 50V/6.6*In.
במקרה שציינת ערך התנגדות מוליך ההארקה אמור להיות קטן מ- 0.47 אום. לכן המרחק המרבי המותר בין פס השוואת הפוטנציאלים (או פס ההארקות) אפשר שיהיה עד כדי כ-65 מטר.שלום אריאל.ראיתי בתרשים של לולאת התקלה בספר שלך שגם צריך להכניס התנגדות של אלקטרודה הארקה כדי לחשב מתח מגע.איך עושים את זה.כי דוגמה מקודם מחושב רק לפי התנגדות מוליך הארקה.
מרק שלום
בדרך כלל מתח המגע שווה אכן למפל המתח על מוליך ההארקה של הציוד המוגן.
במתקן המוגן ב-TT מתח המגע יכול להיות גדול יותר במקרה של מגע בגוף מחושמל בתוך המבנה כשהמתחשמל עומד מחוץ למבנה.
הסיכוי למצב זה קטן מאוד אך אפשרי.
<strong style=”line-height: 1.5;”>שלום אריאל.כן.זה ברור שבחוץ יכול להגיעה למתח מגע יותר גדול.כי פחות התנגדות מאשר בגובה יותר מהקרקע (יותר קרוב). אז לפי שאתה אומר לחישוב מתח מגע לא לקחת בחשבון אלקטרודה הארקה כמו שבציור מהספר שלך בהגנה TT.כי בציור הגנה איפוס רשום שכן לא צריך זה ברור .לא ברור לי בהגנה TT.מקווה שהייתי ברור
תודה.הכל מובן
שלום.שאלה לגבי שתי עמודים שאני אמשוך ביניהם את כבל XLPE האם אני חייב לפי חוק לאריק אותם .ואם חייבים גם לאריק שער מתכת שעובד בהזנה חשמל.תודה על תשובות
מארק שלום
חובה להאריק כל גוף מתכתי שמשמש להזנת חשמל או לתמיכה של כבלי חשמל.
לכן חובה להאריק את העמודים ובוודאי את השער.
תודה אריאל .וגם צריך לעשות אלקטרודה עם שער נמצא מעל 5 מטר מהלוח הזנה.נכון?
נכון.
- אם השער מרוחק יותר מחמישה מטרים מהמבנה ושיטת ההגנה בפני חשמול המבנה היא TN-C-S יש לבצע לשער הארקה מקומית ולא להביא מוליך הארקה מהמבנה.
תודה.ראיתי באחד של תמונות של חברת חשמל הארקה עמודי תאורה .שם רואים שיוצא מפילר שבוצע איפוס מוליך ארקה.אולי אני לא הבנתי משהו נכון.יכול לשלוח תמונה
שלום
גם במצגות שלי תוכל לראות מוליך הארקה יוצא ממרכזית תאורה מאופסת.
ניתן לבצע זאת אם למתקן המוזן יש הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים עם סביבתו והגופים המתכתיים.
אפשר לבצע זאת בעמודי תאורה שיש להם הארקת יסוד.
אפשר לבצע זאת בעמודי תאורה שיש להם טבעת היקפית ו/או רשת ברזל ברדיוס 1 מטר סביבם.
איני מניח שזה המקרה שאתה מדבר עליו.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.