פורום חשמל
- לנושא זה 6 תגובות,2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 3 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום לאריאל ולחברי הפורום.
כידוע יצרני המבטחים מפרסמים טבלאות סלקט’.
ככל הידוע לי הסלקט’ המתקבלת על בסיס הטבלאות, נובעת מתכונת הגבלת זרם קצר, במבטחים השונים.
צירפתי דוגמה מהנ”ל (של ABB). בדוגמה רואים 2 טבלאות, כאשר בשניהם במורד הזרם יש מבטח זהה, ואילו במעלה הזרם יש גם מבטח זהה (XT4); אלא שבטבלה אחת הוא עם הגנות אלקטר’, ובשנייה תרמו מגנטית. ניתן לראות שיש הבדל בין הטבלאות, וכאשר במעלה הזרם המבטח עם הגנה אלקט’, טווח הסלקט’ גבוה רחב יותר.
שאלתי היא: ממה נובע ההבדל? הרי כפי שהקדמתי, הטבלאות מבוססות על סלקט’ אנרגטית, וכתוצאה מתכונת הגבלת ז”ק. והרי תכונה זו היא של ה: frame, ובשניהם הוא זהה. אשר לכן לכא’ הטבלאות היו אמורות זהות, לא?
אשמח למענה.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
שלום,
במפסק בעל הגנות אלקטרוניות זמן פעולת המנגנון המיידי ארוך בהרבה מזה של מפסק בעל הגנות תרמומגנטיות. לפיכך במפסק בעל הגנות אלקטרוניות קיימת סלקטיביות עד לפעולת מנגנון ההדיפה.
במידה והמבטח במורד, מספיק להגיב עוד לפני שמתבצעת פעולת מנגנון ההדיפה, יוכל היצרן להכריז על סלקטיביות מוחלטת או גבול סלקטיביות גדול יותר.
תודה על התשובה. זה בהחלט חידוש בשבילי.
אז אם אני מבין נכון את דבריך, יוצא איפוא, שאם במעלה הזינה יהא מפסק עם הגנות אלקט’ וללא מנגנון הדיפה (קטג’ B), ובמורד הזינה יהא מפסק עם הגנה תרמומגנטית, הרי שמוכרח שיהא ביניהם סלקט’ מלאה בכל גודל זרם.
אני צודק?
בעיקרון בהחלט.
כמובן שתמיד יתכנו מצבים יוצאי דופן או סלקטיביות עד לזרם מסויים אבל בכמעט כל המקרים המשפט שרשמת הוא בהחלט נכון
ראשית, שוב תודה.
אם כך אני מבין שטבלאות הסלקט’ לא מתבססות בהכרח על תכונת הגבלת זרם קצר. בדוגמה הנ”ל שעליה דברנו, הסלקט’ המוצגת בטבלה, נובעת בכלל מסיבה שונה (הפער בין התגובות המיידיות של מפסקים אלקט’ ותרמומגנטיים).
באותו עניין אשמח לדעת:
א) ישנם מקרים בהם מושגת סלקט’ דווקא בשל יכולת הגבלת ז”ק (ובמפסקים מקטג’ A). סלקט’ כזאת נקראת סלקט’ אנרגטית. אני מבין שהרעיון בסלקט’ כזאת, נובע מכך שהמפסק במורד הזינה, מגביל את זרם הקצר לערכים שאינם בטווח ההגנות של המפסק שבמעלה הזינה. חשוב לי לדעת האם אני צודק? או שהרעיון בכלל שונה.
ב) במידה שאכן הרעיון כנ”ל, ובאופן שגם המבטח במעלה הזינה יהא מגביל ז”ק ובעל מנגנון הדיפה. האם באופן זה תיווצר בעיה ביישום השיטה, ובגלל שזרם הקצר יכול שיפעיל את מנגנון ההדיפה גם במבטח שבמעלה הזינה? כך שבסופו של דבר הסלקט’ לא מובטחת.
במידה והבעיה שהצגתי נכונה, האם ניתן לומר שלצורך סלקט’ אנרגטית, מומלץ שרק המבטח במורד הזינה יהא מגביל ז”ק, ולא המבטח שבמעלה הזינה (וממילא נצטרך לוותר על “הגנה עורפית” בעת הצורך)?
ג) האם מתוך הטבלאות ניתן לדעת האם הסלקט’ המוצגת בטבלה מבוססת על תכונת הגבלת ז”ק, או לא? ובכלל כאשר מוצגת בטבלה סלקט’ בין 2 סוגי מבטחים שבטור, האם ניתן לדעת מי מהם נדרש להיות בעל תכונת הגבלת ז”ק (קטגוריה A), ומי לא? לכא’ בטבלה מוצג רק דגם המבטחים, אך כ”א מהדגמים יכול שיהא מקטגוריה A או B.
אשמח להבהרות.
שלום,
טבלאות סלקטיביות מתבססות על ניסויים שעורך יצרן הציוד על פי התוצאות בפועל.
סלקטיביות באנרגיה קיימת גם בין מפסקים בעלי קופסה (Frame) שונה בשל האנרגיה השונה הנדרשת כדי להדוף את המגע הנע. במקרים רבים סלקטיביות זו מושגת על ידי כך שמגע המפסק האוטומטי שבמורד נפתח בעוד שהמגע של המפסק האוטומטי שבמעלה הזרם נפתח חלקית וכך מגביל את זרם הקצר אך חוזר ונסגר כשהקצר חולף.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.