פורום חשמל
- לנושא זה 19 תגובות,6 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני חודש, 2 שבועות על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום
יש לי עמודי תאורה שמוזנים מלוח שנמצא בתוך מבנה על ידי כבל 5*16 וגיד הארקה גלוי 35 בין העמודים ובעמוד אחרון אלקטרודת הארקה.מרחק עמוד ראשון מהלוח כ 150 מטר, האם לא מיותר גיד ההארקה 35 מעמוד ראשון ללוח? לא מספיק בין העמודים יחד עם אלקטרודה?מוחמד
שלום
במידה ונמדדה עכבת לולאת התקלה בעמוד האחרון ונמצא תקינה, ניתן לוותר על מוליך הארקה בין הלוח לבין העמוד הראשון.
שים לב!
*כאשר בוצע איפוס בלוח, לא ניתן לחבר את מוליך הארקה בין הלוח לבין העמוד הראשון, אלא אם כן בוצעה הארקת יסוד בעמודים (השוואת פוטנציאלים בסביבתו “הקרובה”).
*מתקני מאור חשופים לפגיעות (וגם לא מוגנים ע”י פחת בד”כ), ולכן ישנה חשיבות רבה למוליך הארקה הנוסף.
בהצלחהשלום
במידה ונמדדה עכבת לולאת התקלה בעמוד האחרון ונמצא תקינה, ניתן לוותר על מוליך הארקה בין הלוח לבין העמוד הראשון.
שים לב!
*כאשר בוצע איפוס בלוח, לא ניתן לחבר את מוליך הארקה בין הלוח לבין העמוד הראשון, אלא אם כן בוצעה הארקת יסוד בעמודים (השוואת פוטנציאלים בסביבתו “הקרובה”).
*מתקני מאור חשופים לפגיעות (וגם לא מוגנים ע”י פחת בד”כ), ולכן ישנה חשיבות רבה למוליך הארקה הנוסף.
בהצלחהשלום.
1. אם מחברים את מוליך הארקה ללוח- למה הוא צריך להיות חשוף ולשמש כאלקטרודה? לולאת התקלה תיסגר ישירות דרך המוליך ולא דרך האדמה. ובעצם- למה צריך 35 ממ”ר ולא להסתפק במוליך הארקה הכלול בכבל הזינה (בד”כ 16*5)?
2. אם בוצע איפוס בלוח, ועושים השוואת פוטנציאלים לעמודים ומוציאים הארקה מהלוח לעמוד הראשון – אפשר כך לבצע איפוס לעמודים ? מחברים את האפס שמגיע מכבל הזינה לפס השוואת פוטנציאלים שבעמוד יחס עם גיד הארקה? אולי בעצם משתמשים בכבל עם 4 גידים, ומפס השוואת פוטנציאלים שבעמוד מתפצלים לאפס והארקה?שלום.
1. אם מחברים את מוליך הארקה ללוח- למה הוא צריך להיות חשוף ולשמש כאלקטרודה? לולאת התקלה תיסגר ישירות דרך המוליך ולא דרך האדמה. ובעצם- למה צריך 35 ממ”ר ולא להסתפק במוליך הארקה הכלול בכבל הזינה (בד”כ 16*5)?
2. אם בוצע איפוס בלוח, ועושים השוואת פוטנציאלים לעמודים ומוציאים הארקה מהלוח לעמוד הראשון – אפשר כך לבצע איפוס לעמודים ? מחברים את האפס שמגיע מכבל הזינה לפס השוואת פוטנציאלים שבעמוד יחס עם גיד הארקה? אולי בעצם משתמשים בכבל עם 4 גידים, ומפס השוואת פוטנציאלים שבעמוד מתפצלים לאפס והארקה?שמשון שלום.
1. אכן מוליך ההארקה משמש כאלקטרודה אופקית וכמוליך הארקה.
2. מוליך זה נקבע כאמצעי ההארקת העמודים למצבים בהם המרכזיה מאופסת ואין הארקת יסוד לעמודים או השוואת פוטנציאלים מסביבם ואין מוליך הארקה שמחובר בין המרכזיה לעמוד הראשון.
3. לא מבצעים איפוס בעמודים מאחר והם לא מוגדרים כמבנה.
4. איפוס לא מבוצע בין מוליך אפס ומוליך הארקה אלא בין מוליך אפס והארקת יסוד של מבנה.שמשון שלום.
1. אכן מוליך ההארקה משמש כאלקטרודה אופקית וכמוליך הארקה.
2. מוליך זה נקבע כאמצעי ההארקת העמודים למצבים בהם המרכזיה מאופסת ואין הארקת יסוד לעמודים או השוואת פוטנציאלים מסביבם ואין מוליך הארקה שמחובר בין המרכזיה לעמוד הראשון.
3. לא מבצעים איפוס בעמודים מאחר והם לא מוגדרים כמבנה.
4. איפוס לא מבוצע בין מוליך אפס ומוליך הארקה אלא בין מוליך אפס והארקת יסוד של מבנה.תודה על התשובה, אבל אני עדיין קצת מבולבל…
1. מברגי היסוד של העמוד שטמונים באדמה יוצא פלח שמחברים אותו לפה”פ שבעמוד. זה בהכרח אומר שיש הארקת יסוד, או שיש סיבה אחרת להוצאת פלח?
2. אם יש הארקת יסוד ומבצעים השוואת פוטנציאלים ע”י נחושת 35 ממ”ר מסביב לעמוד, ניתן להגן על העמוד באיפוס. למה לא לחבר בין מוליך האפס מהכבל לפה”פ שבעמוד, ומשם להארקת היסוד של העמוד?, כך לולאת התקלה תיסגר דרך האפס. אם כך, למה צריך גיד הארקה בכבל? ולמה צריך את הנחושת 35 ממ”ר בין העמודים, אם לולאת התקלה תיסגר דרך האפס?תודה על התשובה, אבל אני עדיין קצת מבולבל…
1. מברגי היסוד של העמוד שטמונים באדמה יוצא פלח שמחברים אותו לפה”פ שבעמוד. זה בהכרח אומר שיש הארקת יסוד, או שיש סיבה אחרת להוצאת פלח?
2. אם יש הארקת יסוד ומבצעים השוואת פוטנציאלים ע”י נחושת 35 ממ”ר מסביב לעמוד, ניתן להגן על העמוד באיפוס. למה לא לחבר בין מוליך האפס מהכבל לפה”פ שבעמוד, ומשם להארקת היסוד של העמוד?, כך לולאת התקלה תיסגר דרך האפס. אם כך, למה צריך גיד הארקה בכבל? ולמה צריך את הנחושת 35 ממ”ר בין העמודים, אם לולאת התקלה תיסגר דרך האפס?
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.