פורום חשמל
- לנושא זה 2 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 11 שנים, 11 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל
יש לי “שאלה מתחכמת” שנשאלת מדי פעם בוועדה לבודקי חשמל.
מבנה מספר 1 מוגן בשיטת TN-C-S , מזין מבנה מספר 2 המרוחק כ-50 מטרים ממנו, מוגן בשיטת הגנה TT אבל בוצעה במבנה הזה השוואת פוטנציאליים ואלקטרודות הארקה מסביב למבנה (כמו בדוגמא של המצגת שלך בעמוד 17 ואילך) אבל לא בוצע בו איפוס.
השאלה היא: האם מותר לחבר את הארקות בין שני המבנים? לדעתו של אחד מחברי הוועדה מותר, משום שבבנין מספר 2 יש מצב של “כלוב פראדי” ואין סכנת חישמול במקרה של תקלה בבנין מספר 1. מה דעתך במקרה הזה?
בתודה מראש
קובי
קובי שלום
דעתי שניתן לאשר מתקן בתצורה שציינת.
דעה זו מסתמכת על תשובה של ועדת הפירושים להארקת עמודי תאורה.
ועדת הפירושים אישרה הוצאת הארקה ממבנה המוזן בשיטת TN-C-S לגוף עמוד תאורה כאשר סביב גוף העמוד יש טבעת היקפית מנחושת בשטח חתך של 35 ממ”ר באדמה בעומק של 80 ס”מ ברדיוס של 1 מטר סביב לעמוד התאורה. טבעת זו תחובר לפס בגוף העמוד שאליו יחובר גם מוליך ההארקה בכבל הזינה. בזכות השוואת הפוטנציאלים בין העמוד וסביבתו לא צפוי חשמול של אדם הנוגע בגוף העמוד ועומד על הקרקע לידו.
כאשר במבנה ב’ יש הארקה תקינה והשוואת פוטנציאלים כולל של השירותים המתכתיים ובזכות הטבעת ההיקפית, איני רואה מניעה להעביר הארקה בין המבנים אולם בשום אופן אין להעביר הארקה וגם לבצע איפוס במבנה המוזן היות ואז יזרמו זרמי אפס דרך מוליכי הארקה.
קובי שלום
דעתי שניתן לאשר מתקן בתצורה שציינת.
דעה זו מסתמכת על תשובה של ועדת הפירושים להארקת עמודי תאורה.
ועדת הפירושים אישרה הוצאת הארקה ממבנה המוזן בשיטת TN-C-S לגוף עמוד תאורה כאשר סביב גוף העמוד יש טבעת היקפית מנחושת בשטח חתך של 35 ממ”ר באדמה בעומק של 80 ס”מ ברדיוס של 1 מטר סביב לעמוד התאורה. טבעת זו תחובר לפס בגוף העמוד שאליו יחובר גם מוליך ההארקה בכבל הזינה. בזכות השוואת הפוטנציאלים בין העמוד וסביבתו לא צפוי חשמול של אדם הנוגע בגוף העמוד ועומד על הקרקע לידו.
כאשר במבנה ב’ יש הארקה תקינה והשוואת פוטנציאלים כולל של השירותים המתכתיים ובזכות הטבעת ההיקפית, איני רואה מניעה להעביר הארקה בין המבנים אולם בשום אופן אין להעביר הארקה וגם לבצע איפוס במבנה המוזן היות ואז יזרמו זרמי אפס דרך מוליכי הארקה.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.