פורום חשמל
- לנושא זה 14 תגובות,7 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 5 שנים, 3 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
ציטוט שאלה 30
שלושה מתכננים התווכחו מה הדרך הנכונה לתכנון הוספת גנרטור חדש למבנה קיים.<br />המבנה הקיים הוא מבנה ישן שהארקה שלו מבוססת על אלקטרודות.<br />בתכנון שהוצע, הגנרטור ימוקם מחוץ למבנה )מחוץ תחום השפעת הארקת המבנה(.<br />יותקן לוח ראשי חדש הכולל מערכת החלפה מסוג מפסק מחלף תלת-קוטבי.<br />הארקת השיטה והארקת הגוף של הגנרטור חוברו כל אחד בנפרד לפס הארקות הראשי של המבנה הקיים.
<br />מתכנן ראשון טען שנדרש להחליף את המפסק מחלף לארבע-קוטבי בכל מקרה.
<br />מתכנן שני טען שנדרש להתקין הארקת שיטה עצמאית ונפרדת מהמבנה עבור הגנרטור.
<br />מתכנן שלישי טען שנדרש לבצע השוואת פוטנציאלים סביב הגנרטור.
<br />מי מהמתכננים צודק?<br />1 . רק המתכנן הראשון צודק.<br />2 . המתכנן הראשון והשלישי צודקים.<br />3 . המתכנן הראשון והשני צודקים.<br />4 . שלושת המתכננים צודקים.
שלום רב,
מעצם השאלה ניתן לראות שהמתכנן הראשון תמיד צודק 🙂
השאלה שלי למה ? איפה בשאלה מופיע סתירה עם תקנה 11סעיף ו תת סעיף ב ?
מה מעצם השאלה מחייב מחלף 4 קטבים ?
ומה התשובה הנכונה ? אם הייתי המהנדס הרביעי הייתי אומר שרק השני צודק….
תודה לעונים !
בס”ד
לפי 11(ו)(2)(א) ניתן להשתמש במפסק תלת קוטבי רק במתקן המוגן ע”י איפוס.
לפי השאלה מדובר על מבנה ישן שהארקה שלו ע”י אלקטרודות, וגם בשאלה רצו לחבר את הארקת הגוף והארקת השיטה של הגנרטור לפס הארקות הראשי של המבנה(משמע שאין פס השוואת פוטנציילים) ולכן נראה שהמבנה והגנרטור מוגנים בשיטת TT.
לכן נראה לי שהתשובה היא 3.
בנוסף בדיון הקודם צרפתי לתשובה בשאלה הנ”ל קישור למצגת של אריאל סגל שבו מבואר המקרה שבשאלה.
מקווה שלא הטעתי
יצחק חסון
מצ”ב סכמה של התרגיל.
על מנת להבין את השאלה מומלץ לבנות סכמה חשמלית.
אבל לפני זה יש צורך להבין ולהפנים לעומק את החומר.
ממליץ לגשת לקורס של אריאל.
בברכה,
אלון חן
שלום רב,
תודה רבה על התגובות
לפי תקנה 11 (ו)(2)(ב)
מותר לבצע החלפה תלת קוטבית במתקן מוגן בשיטת הגנה TT
בתנאים הבאים:
<br />1.השנאי, המזין את מיתקן הצריכה, הוא בלעדי למיתקן זה;<br />2.חתך המוליך להארקת השיטה של הגנרטור לא יהיה קטן מחתך המוליך להארקת שיטה של השנאי;<br />3.אורכם המרבי של כל אחד ממוליכי הארקת השיטה של השנאי ושל הגנרטור לא יעלה ע ל50 מטרים;<br />4.החתך המזערי של מוליך האפס של הגנרטור יהיה כחתך מוליך האפס של השנאי;<br />5.מוליכי הארקת השיטה של הגנרטור ושל השנאי יהיו נפרדים עד למקום חיבורם אל אלקטרודת ההארקה או על פס השוואת הפוטנציאלים או אל פס מתכתי, המחובר בשני מקומות לפחות לאלקטרודת הארקה ובתנאי שחיבור כל מוליך הארקה יהיה בהדק נפרד;<br />6. במוליכי האפס של השנאי ושל הגנרטור לפני ההסתעפות הראשונה בהם, מותקן אבזר המאפשר ניתוק האפס באמצעות כלים בלבד: מיקום האבזר מאפשר גישה נוחה אליו.
יצחק שלום ,
תודה גם שהעלית את הפתרונות שלך ! אני כמובן גם קראתי את המצגות של אריאל אני גם מסכים שהתשובה היא 3. כמו שאמרתי מעצם השאלה מהנדס אחד חייב להיות צודק 🙂 זה כך בכל התשובות אך אני לא רואה סימוכין לכך בחוק עדיין
לאלון תודה רבה גם לך וכבר הייתי בקורס והוא באמת מומלץ לכל אחד ! אני מחזיק כבר ברישיון הנדסאי שלי מ 2014….
אם כל זאת אשמח תמיד להבין יותר ולהעמיק וראיתי שיצא הקובץ שאלות שנתן הזדמנות מצוינת לכך !
מה דעתכם ? למה אסור להתקין מפסק תלת קוטבי במקרה הנ”ל ?
איפה טמון האיסור בניסוח השאלה ?
התקנת מפסק תלת קטבי במקרה זה, גורמת להוצאת מוליך אפס וחיבורו לאלקטרודה מרוחקת מהמבנה שאינה מצויה במתקן שבו קיימת השוואת פוטנציאלים.
אריאל שלום
אם תוכל בבקשה להסביר יותר את תשובתך.
כמובן שהגנרטור צריך הארקת שיטה נפרדת מהמבנה.
לגבי הבעייה במפסק מחלף תלת קטבי במקרה כזה, אם אני מבין נכון מהמצגת יש 2 בעיות:
1.) סיכון עובדי חברת החשמל בזמן הפעלת גנרטור, ע”י מתח קטן שמגיע ממוליך האפס בנק’ החיבור לאפס של ח”ח (בשל מפל מתח על מוליך האפס).
2.) כחצי מזרם התקלה יעבור דרך מוליך האפס שבמבנה. (למשל בזמן הזנה מח”ח, בתקלה של מגע בין מופע להארקה כחצי מזרם התקלה יזרום דרך האדמה אל הארקת השיטה של השנאי, וחציו השני דרך האדמה אל הארקת השיטה של הגנרטור, ומשם דרך מוליך האפס אל נקודת הכוכב של השנאי.
אשמח לתגובתך אם אני צודק או טועה בשתי הסיבות.
תודה
אני בחרתי בתשובה 4, המתקן מוגן ב TT ומהנתונים בשאלה לא התקיימו כל הדרישות להתקנת מפסק תלת קוטבי במקרה של TT ולכן הטענה של המתכנן הראשון נכונה, הארקת השיטה של הגנרטור אמורה להיות בפוטנציאל שונה מזה של המבנה משיקולים של סימטרייה בנקודת הכוכב של הגנרטור – הזזה של נקודת הכוכב בגנרטור תשנה את הפרש הפוטנציאלים בין האפס להארקה, אם למשל נשתמש בהארקת השיטה של המתקן כהארקת השיטה של הגנרטור הרי שיהיה הפרש פוטנציאלים בין נקודת הכוכב של השנאי שבבעלות חח”י לבין הארקת השיטה השייכת להם, מכאן שהמתכנן השני צודק.
לגבי הטענה השלישית, הגנרטור מותקן מחוץ למבנה ולמי שיש ניסיון בחשמל יודע שבהתקנות כאלה תנאי השטח מאפשרים השוואת פוטנציאלים (הטמנת טבעת) ולכן לדעתי זה שיקול דעת מאוד בסיסי שחשמלאי צריך לקחת ולבקש השוואת פוטנציאלים לגנרטור שמותקן בחוץ ואנשים יכולים לבוא במגע עם הגוף שלו, כמו גנרטור שמופעלים עם מפסק בורר ידני בתחנות דלק למשל, שבהם ברוב המקרים חשמלאים מתבקשים לבצע השוואת פוטנציאלים.
התשובה שבחרתי לאחר שעברתי על כל החומר האפשרי כולל חישובים מתמטיים היא תשובה 4, אם זו לא התשובה הנכונה אז התשובה הקרובה ביותר תהיה תשובה 3 ואת שתי התשובות הראשונות ניתן לפסול.
שלום.
מאחר ומדובר במבנה ישן המוגן בTT הרי שחיבור הארקת השיטה ומוליך האפס למבנה המוזן גורמת לאיפוס המבנה באמצעות הגרטור (כמובן שמצב זה אסור).
לכן ברור שנדרש מפסק מחלף 4 קוטבי.
מאחר והמתקן בTT יש לבצע הארקת שיטה והארקת הגנה מקומית לגנרטור.
לכן שילוב של מפסק 4 קטבי והארקה מקומית של הגנרטור הוא הפתרון הנכון.
מאחר ושלשת המתכננים אהבלים וכל אחד יודע רק קטע מהחוק הרי שבאופן מוחלט אף אחד מהם לא צודק.
דרך הפעולה של מתכנן מספר אחד ושניים יחד הוא הפתרון הנכון.
אריאל תודה 🙂
חוזר על השאלה בצורה מדוייקת יותר כדי לחדד אצלי את ההבנה של הנושא- (אני לא רוצה להיות אהבל כמו המתכננים הנ”ל)-
כמובן שהגנרטור המרוחק מהמבנה צריך הארקת שיטה נפרדת שאינה מחוברת למבנה, וכמובן שאין מוליך הארקה המחבר בין הגנרטור למבנה.
במקרה זה אני מנסה להבין בצורה מדוייקת מה הבעייה במפסק מחלף תלת-קטבי.
לא ייווצר למבנה “איפוס” במובן הרגיל, כי אין שום חיבור גלווני בין הארקת המתקן למוליך האפס. לזרם התקלה במגע בין מופע להארקה במבנה אין מסלול מתכתי דרך מוליך האפס.
אם אני מבין נכון מהמצגת יש 2 בעיות במפסק מחלף תלת קטבי במקרה זה:
1.) סיכון עובדי חברת החשמל בזמן הפעלת גנרטור, ע”י מתח קטן שמגיע ממוליך האפס בנק’ החיבור לאפס של ח”ח (בשל מפל מתח על מוליך האפס).
2.) כחצי מזרם התקלה יעבור דרך מוליך האפס שבמבנה. (למשל בזמן הזנה מח”ח, בתקלה של מגע בין מופע להארקה כחצי מזרם התקלה יזרום דרך האדמה אל הארקת השיטה של השנאי, וחציו השני דרך האדמה אל הארקת השיטה של הגנרטור, ומשם דרך מוליך האפס אל נקודת הכוכב של השנאי. וזאת כנראה הבעייה שדיברת עליה?
אשמח לתגובתך אם אני צודק או טועה בשתי הסיבות.
תודה ושבוע טוב
בשאלה הארקת השיטה של הגנרטור מחוברת להארקת המתקן המוזן, לכן האפס של המתקן ששיך גם לגנרטור, מתחבר להארקה ויוצר במתקן איפוס.
אם לא יחברו הארקת שיטה לפס הארקות במתקן ויעשו הארקה מקומית של הגנרטור, צפוי להיות מתח על האפס שיסכן את עובדי חברת החשמל בעת הפסקת השנאי ופעולה של הגנרטור. די בארבע וולט באפס כדי לגרום למתח של 220 וולט בצד הראשוני של השנאי.
שלום לכולם,
אני עדיין סבור שיש טעות בשאלה זו ואין בעיה להשאיר מפסק תלת קוטבי.אין סתירה מפורשת בין השאלה לבין מה שהחוק דורש בנוגע למפסק תלת קוטבי במתקן TT
מסיבה זו קבע המחוקק ש : תקנה 11 (ו) (ב) 6
במוליכי האפס של השנאי ושל הגנרטור לפני
ההסתעפות הראשונה בהם, מותקן אבזר
המאפשר ניתוק האפס באמצעות כלים בלבד:
מיקום האבזר מאפשר גישה נוחה אליו.”וכל זה על מנת להבטיח בטיחות של העובדים.
קרא את תקנות החשמל.
במתקן המוגן ב-TT למעט נסיבות מיוחדות (שאינן קיימות כאן) לא ניתן להשתמש במפסק מחלף תלת קטבי.
רשמתי את כל הנימוקים מדוע אסור.
נוכחותך בפורום אמורה לאפשר לך ללמוד מה נדרש. זכותך להחליט שאתה רוצה להתקין אחרת, קח בחשבון שיש לכך משמעות כבדה ואחריות משפטית.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.