שאלות לוועדה- מיולי 2017 האחרון.

היי

רק עכשיו אני מתפנה להעלות את השאלות שנשאלתי בוועדה בחודש יולי האחרון.

עברתי בהצלחה ואני חייבת המון לאריאל סגל ולפורום המדהים הזה.

היה ברור לי שאני אעלה את השאלות רק לא מצאתי זמן.

בבקשה- תהנו:

1. התחילו בשאלת בסיס- איך עובר החשמל מתחנת הכח ועד הצרכן.
2. הראו סכימה של מ”ג- (די בסיסית) להסביר מה רואים בכל חלק. (מגן ברק, הגנות, מפסק ראשי, מנתק, מנתק הארקה משני מתח, שנאי זרם מסכם ושנאי זרם על כל פאזה
3. בהמשך לסכימה שהראו- היה צריך להסיק מהסכימה שרואים גם הגנה וואטמטרית (השנאי שמחובר למפסק הינו שנאי הגנה,\ בעוד שהשנאי שמחובר למדידה יהי שנאי מדידה ורואים שקווים מקווקים של שנאי מתח ושנאי זרם הולכים להגנה וכך יודעים שהכוונה להגנה וואטמטרית)
4. מהי הגנה וואטמטרית, איפה היא ממוקמת ואיך עובד עיקרון הפעולה שלה. (עובדת עם סליל פטרסון, לרשתות עיליות, מקציבה זמן מסוים כדי לוודא האם הקצר הקיבולי שנוצר הינו קצר חולף) הגנה וואטמרית נמצאת בתחמש בעוד שאצל הצרכן זה נקרא הגנת פחת כיוונית. מצד התחמש- חבהרח צריכה רק זיהוי של וואטים כלשהם (לכן נקראת הגנה וואטמרית) בעוד שאצל הלקוח יש צורך בערכים מסויימים של מתח,זרם וזוית מופע כדי שזה יראה שהקצר אצל הצרכן (לכן נקרא מצד הצרכן הגנת פחת כיווני)
5. ממה נובעת הקיבוליות של הרשת? זרם קיבולי– עצם זה שהקו הוא קו עילי וחשוף תמיד קיימת קיבולית כלשהי ביחס לאדמה (הוא רצה שאני ארחיב מכיוון הקצר) בהמשך עניתי- בזמן שיש קצר המתח בפאזה התקולה יורד ל 0 וולט, המתח בנק’ האפס עולה לערך פזי. והמתח בפאזות הבריאות עולה למתח שלוב ומכך נוצר זרם קיבולי אדיר לכיוון נק האפס של המערכת (לסליל פטרסון).
6. יש מנתק ויש מפסק, מה ההבדל בינהם – מנתק הוא חסר הגנות והוא עושה ניתוק גלווני. למפסק יש הגנות. (הוא המשיך לשאול מבחינה של קצר) מנתק לא יכול להפסיק קצר כי אין לו תא כיבוי קשת.(הסתבכתי עם השאלה הזו ויאמר לזכותם שהם הכווינו אותי לתשובה שהם רצו לשמוע) מנתק-יכול לנתק רק זרמי עומס. מפסק-יכול לנתק זרמי קצר
7. הראו אופין של מפסק LSIG- ביקשו שאפרט על כל אחד מאופיינים, ולהסביר למה נועד כל אופין.
8. למה צריך את פונק’ S –אני אמרתי רק לסלקטיביות, הם המשיכו לכוון ושאלו מה לגבי מנועים? אז כבר היה לי קל להבין שהם רצו שאני אציין שפונקציה S נועדה גם לשימוש של מנועים בגלל היכולת להשהות את הקצר.
9. למה נועדה פונקציה I– בקצרים בין פאזה לאפס ובין פאזה לפאזה היינו רוצים לכוון את המפסק ל I (ניתוק זרם קצר במיידי)
10. מהי פונקציה G– מבצעת סכום ווקטורי של הזרמים- אם מתקבל הפרש של בין 0.2 ל 1 זרם נומינלי היא מפסיקה את המפסק. היא נועדה בעיקר למקומות בהם ערך לולאת התקלה לא תקין ואין אפשרות לשפר את הארקה.
11. מתקן מאופס- האם יהיה מותר להשתמש בפונקציה G– בשום פנים ואופן -במתקן בו יש הארקה טובה זה יגרום להפסקות שווא.
12. הראו לי סכימה- ביקשו לדעת מהי שיטת ההגנה המופיעה בשירטוט– יש הארקת שיטה, רואים את מוליך ה PEN ולכן שיטת TNCS. ביקשו שאני אצביע על המוליך שנקרא “איפוס”- קו קטן שמחבר בין הפה”פ לפס הארקות.
13. מה קורה אם מתנתק מוליך האיפוס? הופכים לשיטת TT
14. כמה מסלולי תקלה יש בשיטת TNCS ?  שתיים- אחד זה דרך מוליך ה PEN, השני זה דרך האדמה

בסהכ למדתי המון זמן- מעדיפה לא להסתמך על המזל. אוהבת לבוא מוכנה ולהרגיש שאני שולטת בחומר. סהכ הם ראו שיש ידע ולכן הוועדה הייתה בקושי רבע שעה.

מאוד ממליצה במתח גבוה לשלוט ולהבין היטב סכימת מג, שיטות טיפול בנקודת האפס והגנה וואטמרית.

מאוד ממליצה לדעת לשרטט סכימות של שיטות הגנה ולשים דגש מאוד גבוה על הארקות, זה נושא שתמיד נוכח בוועדות ואם שם לא מראים בקיעות וידע-הדרך לכישלון מאוד קרובה.

הם בסהכ מאוד נחמדים, אווירה יחסית סבבה והיום אני יכולה להגיד באופן אישי שגם אם לא יודעים לענות במדויק על מה שהם שאלו- ועצם זה שהם מכוונים לפעמים למה שהם רוצים לשמוע- כל עוד התשובה יוצאת מהבן אדם ולא מהם מבחינתכם התשובה נכונה. כך שאפשר להוריד לחץ ולא לפחד מזה שהם מכוונים.

וכמו שפתחתי כך אני גם אסיים- לא ממליצה בכלל להסתמך רק על מזל. לדעתי הוועדה הזו הכי עשתה לי סדר בראש על כל הנושאים כך שלידע אישי אני מאוד שמחה שבחרתי לגשת.

.

בהצלחה לכולם.

שרון מובשוביץ.