פורום חשמל
- לנושא זה 20 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 2 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל
שאלות שנשאלו מהוועדה לאחרונה אשמח להתייחסותך
1. אם המתקן מוגן ע”י איפוס ומכניס מסמר לשקע (פאזה) מה יגן עליו כשאין פחת.2. מפעל / מתקן מוגן במפסק פחת המגיב לזרם דלף של 30mA. כמה צרכנים עם זליגה מתמדת של 5mA כל אחד ניתן לחבר כדי שהמתקן כולו ימשיך להיות מוגן.
3. מתקן מוגן ע”י פחת 30mA איך להגן על צרכך בודד במתקן של הזליגה שלו גדולה מ-30mA?
לא אריאל אבל אנסה לענות.
השאלה הראשונה מכשילה, תקן IEC61140 מגדיר סוגי חשמול, חשמול מגע ישיר וחשמול במגע עקיף.
הכנסת מסמר לשקע זה חשמול במגע ישיר, מתח המגע יהיה 230 וולט וכל הזרם יעבור דרך האדם שמחזיק במסמר
לכן האפשרות היחידה היא הגנה עם ממסר פחת.
אם זה היה מגע עקיף, אדם נוגע בגוף מתכתי מחושמל בגלל שיש איפוס יש השוואת פוטנציאלים,
המכשיר נמצא בפוטנציאל אפס וגם האדם דורך על משטח שווה פוטנציאלים לכן גם מתח המגע יהיה אפס
והאדם לא יחשמל. לפי דעתי זה ההסבר שהם רצו לדעת שאתה מבין את ההבדלים.
שאלה שנייה, לפי תקן IEC61008/9 בדיקת זרם הפעלה של ממסר פחת, ב-0.5In אסור לפחת לקפוץ, כלומר
בפחת 30 מילי אמפר ניתן לחבר 3 צרכנים עם זליגה מתמדת של 5 מיליאמפר.
לגבי השאלה השלישית,ניתן להגן על צרכן בודד על ידי פחת מיוחד לניתוקים בלתי רצויים כגון: SI של שניידר או APR של ABB.
אני חושב שאלה התשובות,
ואריאל יוסיף
שלום
אהבתי את הדיון שהתפתח ביניכם.
התשובות שענה רועי לשאלות הראשונה והשניה נכונות מאוד וכל מילה שאוסיף רק אגרע.
באשר לשאלה השלישית, אין להתיר שימוש במכשיר שזליגתו לאדמה הינה כה גדולה. זליגה כזו מצביעה על פגם בבידוד היות וערך זה קטן בהרבה מהתנגדות הבידוד המזערית המוגדרת בחוק החשמל 250 קילואוהם במתקן ישן ו- 1.5 מגהאום במתקן חדש.
לפיכך התשובה לשאלה זו היא שאסור להשתמש במתקן עד לתיקון הפגם בבידוד!!!
בכל מקרה כאשר יש צרכן או מתקן גדולים ניתן להגן עליהם בפני חשמול ולא בפני התחשמלות באמצעות מפסק מגן בפני זרם דלף לאדמה המפסיק את הזינה בזרמי דלף גדולים ולא 30 מיליאמפר.שלום אריאל
באשר לשאלה השלישית, אין להתיר שימוש במכשיר שזליגתו לאדמה הינה כה גדולה. זליגה כזו מצביעה על פגם בבידוד היות וערך זה קטן בהרבה מהתנגדות הבידוד המזערית המוגדרת בחוק החשמל 250 קילואוהם במתקן ישן ו- 1.5 מגהאום במתקן חדש.
עשית פה חישוב כלשהו ? אני מכיר את הערכים לפי החוק
דרך אגב הוועדה בדיוק רצתה שיענו כמו שאמרת שאין לחבר מכשיר שיש לו זליגה לרשת החשמל.שלום
ערכי התנגדות הבידוד מופיעים בתקנות החשמל. על פי רוב הערכים הנמדדים במתקני חשמל גדולים בהרבה.
שמחתי לקבל ציון עובר מהוועדה!!!!
שלום אריאל
בהמשך לשאלות של הוועדה :
הוצג שרטוט (ידני) הכולל שנאי 22/04 בהספק 630kVA עם הארקת שיטה המרוחק כ 5-10 מ’ ממבנה
מהשנאי יורדים 4 כבלים מאלומיניום בחתך 240 המתחברים למפסק ראשי 400A במבנה המוגן בשיטת TN-C-Sמהמבנה יוצאים עוד 2 כבלים למבנה שני המרוחק 200 מ’ ומוארק בשיטת TT.
מה לא בסדר בסכימה? מה החשיבות של מרחק השנאי ממבנה הראשון?
את התשובה לחלק הראשון של השאלה אני מבין כי במצב של נתק באפס יכולים להופיע מתחים מסוכנים על הגופים המתכתיים בחלק המוגן בשיטת TT. בנוסף ברור לי שבחלק השני של השאלה מדובר על השפעה הדדית של האלקטרודות.
האם תוכל לחדד את החלק השני של השאלה?תודה
שלום
התשובה לשאלה מתחלקת ל-2.
1. באשר לחלק הראשון, מאחר והשנאי קרוב למבנה המוגן, מבצעים את הארקת השיטה במבנה. במקרה זה שיטת ההגנה בפני חשמול היא TN-S.כשהתחט”פ במבנה או בקרבתו (התחט”פ נמצאת בתחום ההשפעה של הארקת היסוד של המבנה) יש לבצע איפוס TN-S. האיפוס מבוצע ע”י חיבור פס/פסי האפסים במבנה אל הפה”פ שבתחט”פ.
בגומחה מחוץ לתחט”פ יותקן פה”פ, שהוא הרחבה של פה”פ הפנימי. פה”פ זה יחובר אל טבעת הגישור ואל הפה”פ שבתוך התחט”פ באמצעות מוליך ייעודי. על הלקוח להתקין מוליך ייעודי זה (מוליך מבודד מנחושת בחתך 150 ממ”ר) בכדי לשפר את רציפות ההארקה ואת עכבת לולאת התקלה במבנה.
מאחר ולא צרפת את הסכימה (תוכל לשלוח לי אותה במייל) אנסה להשיב כמיטב יכולתי.
2. בשיטת TT משמשת הקרקע כמוליכת זרמי קצר לאדמה. בשיטה זו קיים קושי לקבל עכבת לולאת תקלה נמוכה דיה כדי שההגנות יפעלו בעת קצר לאדמה. אין להעביר הארקות למבנה זה מחשש שפוטנציאל מוליך ההארקה במבנה א’ יגיע למבנה שאין בו השוואת פוטנציאלים. במקרה זה נהוג להעביר כבל של 4 גידים: 3 מוליכי פאזה ומוליך אפס, ולהגן על המעגל באמצעות מפסק המכיל פונקצית G.תודה על התשובה אבל השאלה האם המרחק של השנאי למבנה הראשון המוגן בשיטת TN-C-S משפיע במקרה של נתק באפס או במקרה של התחשמלות?
או שאתה אומר שבמקרה שהשנאי קרוב למבנה הראשון אז לא מגינים באמצעות TN-C-S אלא ב TN-S .
פרט נוסף: השנאי מורכב על עמוד.אין פה עניין של 4 או 5 גידים,חשוב להבין איך זה מתבצע
כפי שאריאל רשם כאשר השנאי קרוב משתמשים באיפוס TN-S ואופן הביצוע יכול להיות בשתי שיטות לפי פסיקה של וועדת הפירושים:
1. חיבור מנקודת הכוכב של השנאי אל פה”פ ומאותה נקודה של הכוכב גם אל פס האפסים.
2. חיבור מנקודת הכוכב של השנאי אל פס אפסים ומפס האפסים אל פה”פ.
מצ”ב לינק לפסיקה של וועדת הפירושים:
http://www.doctorat.co.il/peru…../03-33.pdfאין פה עניין של 4 או 5 גידים,חשוב להבין איך זה מתבצע
כפי שאריאל רשם כאשר השנאי קרוב משתמשים באיפוס TN-S ואופן הביצוע יכול להיות בשתי שיטות לפי פסיקה של וועדת הפירושים:
1. חיבור מנקודת הכוכב של השנאי אל פה”פ ומאותה נקודה של הכוכב גם אל פס האפסים.
2. חיבור מנקודת הכוכב של השנאי אל פס אפסים ומפס האפסים אל פה”פ.
מצ”ב לינק לפסיקה של וועדת הפירושים:
http://www.doctorat.co.il/peru…../03-33.pdf
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.