שיטת הארקה חניון אוטובוסים חשמליים

אריאל שלום,

ראשית ברצוני להודות לך על קורסים המדהימים והמקצועיים ביותר באתר Studies, נהנתי מאוד בזמן צפייה, קיבלתי ניסיון חיובי במיוחד, הרבה מידע חדש שקודם לא הצלחתי לקבל תשובות מאף אחד.

השאלה שלי קשורה לבחירת ויישום שיטת הארקה בחניון אוטובוסים חשמליים.

מתוכנן חניון אוטובוסים חשמליים עם עמדות טעינה לכ- 230 אוטובוסים. חח”י מספקת חיבור חשמל

במ”ג, בשטח החניון מתוכננים 4 תחנות שנאים הספק כל אחד 2500 KVA.

בכל תחנת שנאים מתוכננים: חדר מ”ג עם יחידות SF6, חדר שנאי וחדר מתח נמוך.

כל תחנה נותנת הזנה לכמה עשרות עמדות טעינה. עיקרון הפעולה של עמדת טעינה הוא לממר 

AC לDC, הספק 120 KW ו180 KW (תלוי בסוג האוטובוס)

כל עמדת טעינה עומדת על בסיס בטון, לפי הנחיות היצרן יש להוציא פלח הארקה מהיסוד,

והתנגדות הארקה חייבת להיות פחות מ-4Ω. 

המרחק בין העמדות הוא כ-3 מ’, יש עמדות צמודות אחת לשניה (מרווח 10 ס”מ ביניהם).

יש עמדות אשר מוזנות משנאים שונים במרחק הנ”ל.

מה הי שיטת הארקה של כל עמדת הטעינה? היו לי כמה מחשבות:

1. הרי השנאים הם שנאים פרטיים ונמצאים בשטח החניון, ניתן לבצע שיטת TNS עם השוואת 

פוטנציאלים סביב כל עמדה, ואז להביא כבל 5 גידים לכל עמדה (בדומה להשוואת פוטנציאלים של עמודי תאורה).

אבל מבחינתי עמדות די קרובות אחד לשניה והאלקטרודות יהיו מושפעות אחת משנייה (מרחק בין עמדות פחות מ-5 מי). הגיון אומר לי

שבמקרה כזה יש לחבר כל אלקטרודות. אבל מה קורה ברגע שיש לי שתי עמדות קרובות מוזנות משנאים אחרים?

2. אם לבצע שיטת TT, אני אביא כבל 4 גידים לכל עמדה, ובעצם אין לי בעית השפעת אלקטרודות, כי מוליך 

האפס לא מחובר לפס הארקה , ולא יהיה חישמול במקרה ויש קצר בעמדה אחת ובן אדם

עומד ליד עמדה שנמצאת במרחק 3 מ’ ונוגע בגוף מתכתי של העמדה. וכתנאי שימוש בשיטת TT התנגדות  כלפי מסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אום (במקרה ויש הנחית יצרן לא תעלה על 4 אום).

אשמח לקבל חוות דעתך.