שיטת הגנה לקו נוע

שלום מיכאל
הגדרת “חצרים חקלאיים” בתקנות הינה:
מקום המשמש לצרכים חקלאיים לרבות מבנה המשמש לגידול בעלי חיים, אחסון ועיבוד מזון לבעלי חיים
או דשנים, חממה, חצר חקלאית, בריכת מידגה וכיוצא באלה.

לכן שדה נחשב חצר חקלאית לדעתי.

שימוש בשיטות הגנה בפני חשמול מוארקות יהיה בעייתי לדעתי
כי אין אפשרות להאריק מקומית את הקו -נוע כי הוא מתקן נייד
ולכן TT אינו אפשרי כלל.
שימוש בשיטת הגנה TNC-S גם בעייתי מאותה סיבה שאין אפשרות לבצע אלקטרודה לקו-נוע.

פחת כהגנה בלעדית יכול להתאים במקרה זה במידה וכבל ההזנה לקו-נוע אינו כולל מוליך הארקה
ואז במקרה שאדם יתחשמל הפחת יפסיק את המעגל
צריך מפסק מגן של 30 מיליאמפר אשר מגן על המעגל המזין את הקו-נוע בלבד.

איתי

התקנות הנוכחיות למתקנים בחצרים חקלאיים הינם משנת 1991.
יכול להיות שהגיע הזמן לעדכן אותם.

שימוש בזינה צפה יכול להתאים לדעתי
כי עובדה שמשתמשים בו במתקנים רפואיים שהסיכון להתחשמלות אדם גדולה משמעותית
והטעמים להחמרה בתקנות החשמל בחצרים חקלאיים נובעת מ-4 סיבות:
(קיימת הערת הסבר מטעם משרד האנרגיה והתשתיות בתחילת התקנה)
1. בעלי חיים הולכי ארבע רגישים יותר לחשמול.
2. בעלי חיים זעירים (כגון עופות בלול) תלויים בתפקוד תקין של מערכות החיוניות לתפקודם כגון מערכות
אוורור.
3. קיימת סכנה מוגברת לחשמול אדם או בעלי חיים עקב תנאים סביבתיים כגון לחות, דשנים, חומרים כימיים, חומצות ומלחים וכו’.
4. קיימת סכנה מוגברת לשריפה עקב המצאות חומרים דליקים בשטח כגון קש ותערובות מזון יבשות.

במקרה של שדה המשמש לגידול צמחים ולא בעלי חיים
הסכנות העיקריות הינם השלישית והרביעית
לכן אני חושב ששימוש בזינה צפה יכול להתאים למקרה זה, בייחוד במקרה של מתקן נייד.
גם שזינה צפה מקטינה את זרמי הקצר בתקלה ראשונה ולכן הסיכון לשריפה קטן גם הוא.

בנוסף, ישנו הנושא של בריכות גידול דגים
שכפי שראינו במקרה של התחשמלות שלושת הנערים מקיבוץ מעגן מיכאל בשנה האחרונה
מהווה סכנה משמעותית, וראוי כי יכולו על בריכות מסוג זה התקנות של בריכות שחייה.

בקיצור
מומלץ להעלות שאלה לועדת הפרושים ושאילתה למנהל לענייני חשמל במשרד התשתיות
האם צפויה רוויזיה לתקנה זו מתישהו בתקופה הקרובה
בברכה
איתי