פונקציה G נועדה להפסקת המתקן תוך פרק זמן מוגדר בהגנה בעת קצר בין מופע לאדמה. יתרונה הגדול הוא בכך שהיא יכולה לגרום להפסקת המפסק בקצרים לאדמה שעצמתם קטנה מהזרם הנקוב של המפסק/המתקן (על פי רוב מ- 0.2In עד In).
כוונון ההגנה מתבצע על פי ערכה של לולאת התקלה במתקן. לולאת התקלה תימדד תמיד בלוח במורד הזרם.
משתמשים בפונקציה G כאשר ההארקות במתקן אינן טובות או שעכבת לולאת התקלה אינה מאפשרת פיתוח זרם תקלה שיגרום להפעלת ההגנות הרגילות במפסק כמו במתקנים מרוחקים.
החסרונות של פונקציה G הם:
1. יחידת ההגנות במפסק יקרה יותר.
2. יש צורך במפסק 4 קטבים כאשר הזרם באפס הוא משמעותי (אפשר להסתפק במפסק בעל 3 קטבים כאשר זרם האפס זניח).
אריאל ברשותך, יש חיסרון נוסף לפונקציה וזה הנושא של סוג שיטת הארקה,כידוע הפונקציה עובדת על ידי שיויון זרמים וקטורים בין הפאזות והאפס (ממש כמו פחת), לכן כאשר שיטת הארקה היא איפוס TNC-S (למרות שבד”כ אין צורך בהגנה כזאת בשיטת האיפוס)ומתקינים את ההגנה בלוח ראשי לפני האיפוס (TNC), ההגנה פשוט לא תגיב כי בזמן קצר שיווצר באחד הפאזות הוא יעבור בשנאי זרם של אותה פאזה ויחזור דרך שנאי זרם על מוליך ה-PEN ובעצם סכום הזרמים עדיין יהיה אפס (קצר נכנס שווה לקצר יוצא).
אם בא לך להתעמק עיין במאמר הבא: http://www04.abb.com/global/se…../Vol.3.pdf