פורום חשמל
- לנושא זה 15 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני 3 שנים, 10 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
שלום אריאל וחברי הפורום,
בפרויקט אני מתכנן קיימים מספר רב של מבינים יבילי בעלי הארקת יסוד. שיטת ההגנה מפני חשמול שהחלטתי עליה בתחילת הפרויקט היא TNCS כלומר יצאתי הארון חלוקה עם 4 כבלים לארון של כל יביל ושם אפסתי. השבוע הייתה בדיקה לפני מסירה ונוחכנו לדעת שלולאת התקלה בלא מעט יבילים גבוהה מהמותר. לאחר שיחה עם הבודק הוא המליץ לי לעבור לשיטת TNS על מנת להקטין את לולאת התקלה. כלומר לאפס את הארון חלוקה ומשם לצאת עם חמישה כבלים. העניין שהייתה בנינו מחלוקת על חיבור כל הפה”פים של היביל . לטענתי על מנת לשפר את לולאת התקלה חייבים לחבר את הפהפ”ים אחרת אין משמעות למעבר לTNS ואפילו יהיה סיכוי שלולאת התקלה תגדל מהסיבה הפשוטה שעבור אותו מרחק שטח החתך יקטן (השטח החתך המינמלי של הארקה ע”פ החוק יהיה חצי מהפאזה\אפס) ומכאן שההתנגדות תגדל . אשמח לדעתכם לפני שאני מאשר לעבור לTNS האם ללא חיבור הפה”יפ לולאת התקלה תירד ?ומדוע?
מה שהציע הבודק הוא בלתי חוקי.
אסור להוציא מוליכי הארקה ממתקן מאופס. אני מאוד מתפלא שיש עדין בודקים שאינם מבינים זאת.
עכבת לולאת התקלה לא צפוי להיות שונה גם אם תעביר מוליך הארקה למבנים היבילים…..
עליך להגן על המבנים היבילים באיפוס אם יש להם הארקת יסוד. איני מבין איך יכול להיות מצב שעכבת לולאת תקלה במתקן מאופס אינה מספקת (הרי זו עכבת הקצר בין פאזה לאפס).
הדבר יכול להתרחש רק במקרה ושטח חתך המוליכים שהתקנתם קטן מדי והמבנים היבילים מותקנים רחוק (כך שיש כאן שגיאות תכנון ובעית מפל מתח וזרם קצר).
ברור שאין להוציא ההארקה ממבנה מאופס, כידוע הסיבה העיקרית היא שהארקה תיצא מתחום השוואת הפוצנאלים של המבנה.
אך במידה והלוח החלוקה\ראשי שלי הוא מאופס כאשר הגיעו 4 גידים מהשנאי, שהוא גם שלי,
ומהלוח הזה אני יוצא עם 5 גידים ומחבר לפה”פ של כל לוח שכמובן מחובר להארקת יסוד של כל מבנה איפה הבעיה כאן?
הרי אם אני מבצע TNS “טהור” כלומר מהשנאי מוציא 5 גידים ואז מחבר כל גיד לפה”פ של כל יביל שמחובר להארקת יסוד שלו זה אותו הדבר לא?
בנוגע לעכבת לולאת התקלה אני מאוד מסכים איתך, אבל בבטחון אני אומר השטחי חתך שנבחרו היו יותר על הצד המחמיר וכן נבדקו מפלי מתח בקפידה.
אולי הכוונה ללולאה גבוהה, הכוונה בניתוק האיפוס ובדיקת האלקטרודות הארקה והם נתנו מעל 20 אוהם, מה שאוסר שימוש באיפוס
השיטה המוצעת כאן מסוכנת.
אכן ציינת שמדובר ביבילים עם הארקת יסוד אבל לא ציינת את חומר המבנים היבילים.
אם למבנים היבילים יש דופן מתכתית או שמדובר במכולות, קיים סיכון רב של מגע בדופן מחושמלת כשעומדים על הקרקע מחוץ למבנה.
לא פרטת גם היכן נמצא השנאי ומהו סוג המתקן.
חומר היבילים הוא מבטון לכן אין סיבה לחשמול הקרקע.השנאי נימצא כ-300 מטרים מהמבנים,כאשר השימוש שלהם הוא למגורים . אריאל,מדוע השיטה מסוכנת ? אני מסכים שזה לא ישפר את לולאת התקלה אך איפה יש סיכון? הרי מהשנאי יוצאים 4 כבלים שלוש פאזות ומוליך PEN ,האיפוס מתבצע בלוח החלוקה, כאשר לכל לוח של יביל יגיעו חמישה גידים.גיד הארקה יהיה מחובר לפה”פ שמחובר מן הסתם להארקת היסוד. העניין הוא, שלא יהיה חיבור בין כל הפה”פים להמלצת הבודק שלדעתי, זה הדבר היחיד שאכן יוכל לשפר את לולאת התקלה. אשמח להבין מדוע ההצעה מסוכנת הרי בסופו של דבר שיטת ההגנה מפני חשמול היא TNS . ארון ,לא זאת הכוונה ,התנגדות המסה כללית של האדמה למול הארקת יסוד ברכל המבנים יתאה קטנה מ-3 אוהם.
השיטה מסוכנת כאשר לא מפרטים את מה שפרטת בתגובה האחרונה….
כששואלים שאלה על תכנון מתקן, יש לפרט את כל הנתונים במתקן ולא להפוך את הבדיקה של הבודק לנושא המרכזי.
צר לי שלא הסברתי את עצמי טוב,
אשמח לדעתך בנושא בכל מקרה על פתרון הבודק.
האם כאשר אני מאפס את ארון החלוקה ואוציא 5 כבלים זה ישפר את לולאת התקלה?
במקום מה שיש כרגע שמארון החלוקה יוצאים 4 כבלים והאיפוס מתבצע בכל יביל.
לא כ”כ ברור לי איך ההצעה הזאת הגיע מהבודק כיוון שברגע שאוסיף מוליך חמישי שטח החתך המינימלי שלו הוא חצי מהאפס\פאזה מכאן שהעכבת לולאת התקלה תגדל.
שוב אדגיש שהבודק אמר שאין צורך לחבר ולגשר בין כל הפה”פים(מה שיכול להקטין את לולאת התקלה).
עדי שלום,
1. מדוע שהזנה ע”י 5 מוליכים תשפר את עכבת הלולאה? מה זה משנה אם הזרם עובר במוליך PEN או מוליך PE?
2. לגבי הדיון שלך עם הבודק האם לחבר בין פה”פים ב TNS, נראה לי שבכל הזנה בשיטת TNS יש לחבר בין הפה”פים. אשמח לתיקונו של אריאל אם אני טועה.
3. הסכנה בהזנת TNS כזו, כאשר המבנה המזין מוזן ב TNCS, שנתק ב PEN בהזנה לחדר החשמל יגרום לחשמול מערכת ההארקה וגופים מתכתיים בכל המבנים. אמנם אם יש למבנים המוזנים השוואת פוטנציאלים אז אין סכנה, אך בכל זאת זה לא חוקי להוציא מוליך הארקה אל מחוץ לתחום השפעת ההארקה של חדר החשמל. עד כמה שידוע לי הדבר מותר רק בעמודי תאורה (להזין ממרכזייה מאופסת בתנאי שיש השוואת פוטנציאלים סביב כל עמוד). אשמח לתיקון.
4. לא ענית על שאלתו של אריאל – איך עכבת הלולאה גבוהה מדי עם האיפוסים?
בברכה
לוז שלום,
1. אני מאוד מסכים עם זה, פשוט זאת הצעת הבודק ולכן אני שומע דעות נוספות,למרות ששמעתי על העניין לא מעט דעות, הפורום הזה הוא מקור ידע גדול ולכן השאלה.
2.אני לא מכיר חובה כזאת , אך יודע שלא כדאי לוותר על זה מהסיבה הפשוטה של הקטנת לולאת התקלה ויצירת התנגדות טובה יותר כלפי המסה הכללית .
3.הפילר עומד בחוץ (אולי עוד דבר שלא ציינתי תחילה לצערי) כאשר המתקן כולו נימצא בתחזוקה גם השנאי הינו פרטי.לכן איני חושב שזה אסור , אולי לא מומלץ ועם זה אני מסכים, אבל כל עוד יש תחזוקה (בדר”כ עדיף לא להוציא גיד הארקה מהחשש הגדול שהתנתק כמו שציינת אך שיש תחזוקה זאת אינה הבעיה ).
אשמח אם אריאל יתקן אותי.
4. עניתי התשובה היא בכנות לא יודע, לא הייתי בעת בבדיקה אך החשש שלי הוא מהביצוע.
שלום,
לשיטת TN-S יש חיסרון מרכזי אחד במתקן שאין לו השוואת פוטנציאלים כנדרש.
החשש הוא מגע של המתח הגבוה בגוף מתכתי כמו גוף השנאי או גוף לוח המתח הגבוה.
כידוע לך ההגנות של מערכת המתח הגבוה מגיבות לאט מאוד בעת קצר לאדמה.
אם הגופים המתכתיים הללו מחוברים לפס השוואת הפוטנציאלים שממנו יוצאים מוליכי ההארקה, הרי החשמול יעבר לכל הגופים המתכתיים במתקן כולו.
אם אין השוואת פוטנציאלים במתקן המוזן העברה של מוליכי הארקה אליו עלולה להיות קטלנית.
העברה של מוליכי הארקה ממקור זינה לצרכנים חייבת להיות בהתאם לנדרש בתקנות החשמל, תוך חיבור בין פסי השוואת פוטנציאלים של המבנה המזין והמוזן.
היי אריאל ,
בהנחה שיש השוואת.פונ’ לכל מבנה שמוזן וכמובן גם למזין.
האם חיבור הגיד החמישי בין הלוח המזין לבין כל מבנה מוזן יוריד את לולאת התקלה (כאשר לפני כן שיטת ההגנה בפני חשמול של כל המבנים הייתה TN-C-S) ויש לקחת בחשבון שלא חוברו הפה”פים בין המבנים המוזנים אלא רק בין כל מבנה מזין למוזן.
כלומר באופן כללי האם מעבר משיטת ההגנה TN-C-S ל TN-S תיתן תוצאה של לולאת תקלה קטנה יותר בכלל? ובנסיבות שציונו בפרט?
שלום,
בהחלט לא!!!
העכבה פאזה אפס או פאזה הארקה צפויה להיות זהה בשל שטח מוליכים זהה והזנה ממתקן מאופס.
שלום,
מסכים לגמרי עם התשובה שלך וזה מה שניסתי להסביר לבודק..
משום מה הוא טוען שע”פ נסיון זה ישפר למרות שהוא מבין שע”פ הגיון אין סיבה .
במידה והייתי מבקש לחבר גם בין הפה”פ של המבנים ולא רק בין הפה”פים של הלוח המזין והמוזן.
זה יכול לשפר את לולאת התקלה?
להבנתי התשובה צריכה להיות כנראה שכן, אבל לא בצורה חד משמעית
אשמח לדעתך בנושא .
שלום,
חיבור בין פסי השוואת פוטנציאלים של שני מבנים זו הדרך הנכונה לבצע הגנה בשיטת TN-S. חיבור בין הפסים וגם בין פסי הארקה בלוחות (כשאלה מחוברים לפסי ההשוואה) יוצר לולאת הארקה שאינה רצויה ובעיקרון מלבד הגדלת שטח חתך של מוליך ההארקה ובזבוז מוליכים אינה תורמת דבר (נהפוך הוא מזיקה בשל זרם סובב במוליכי ההארקה).
לצערי חשמלאים רבים נוהגים לחבר מוליכי הארקה רבים למתקן בלי להבין את משמעות החיבור.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.