פורום חשמל
- לנושא זה 10 תגובות,משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה לפני 12 שנים על ידי- arielsegal.
-
מאתתגובות
-
11 במאי 2012 בשעה 22:05 #75578kobigrossמשתתף
שלום לאריאל ולכל מי שמסוגל לענות .
יש לי שתי שאלות שהתשובות שלהם כנראה קשורות אח, לשניה.
1. בשנאי המותקן על עמוד בהספק 22/0.4kV 630 KVA, נקודת האפס של השנאי צריכה להתחבר
לאלקטרודה באדמה במרחק של 1 מטר מהעמוד ואו במרחק של 10 מטרים ?2. איך הגיעו בחישובים לערך של 20 אוהם, של התנגדות החשמלית בין האלקטרודה להארקת שיטה
לבין המסה הכללית של האדמה, במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד?
(מה קורה מבחינת ההתנגדות LT כאשר יש נתק בין נקודת האפס של השנאי לאלקטרודה ?)בתודה
קובי
11 במאי 2012 בשעה 22:42 #75579arielsegalמנהל בפורוםקובי שלום.
1. הארקת שיטה של שנאי מתח גבוה לנמוך המותקן על עמוד(ללא קשר להספקו) תלויה בשיטת הטיפול בנקודת האפס של רשת המתח הגבוה. כאשר נקודת האפס של השנאי בתחנת המשנה (המשמש להורדת המתח ממתח עליון לגבוה) מוארקת דרך סליל כיבוי או נגד, תוארק נק’ הכוכב של שנאי החלוקה במשותף עם הארקת העמוד, בתנאי שההתנגדות השקולה של הארקת העמוד עם ה- PEN לא תעלה על 2 אום.
בכל הרשתות המוארקות ישירות לאדמה או כאשר הארקת מוליך ה- PEN לאחר חיבורו להארקת העמוד עולה על 2 אוהם ברשת מ”ג מוארקת דרך נגד או סליל כיבוי יש לבצע הארקה נפרדת של תחנת ההשנאה.
נקודת הכוכב של השנאי תוארק בנפרד מהארקת ההגנה של העמוד שעליו מותקן השנאי באמצעות מוליך PEN בנק’ אחת לפחות אך במרחק שעולה על 20 מטר, מעמוד השנאי.
2. במערכת חלוקה המיועדת להזנת צרכנים המוגנים בפני חשמול באיפוס, העכבה השקולה בין נקודת הכוכב של שנאי הזינה למסה הכללית של האדמה אסור שתעלה על 20 אום. (אולם אם נתייחס לכל הארקות מוליך ה-PEN ברשת כאלקטרודה אחת שחלקיה מגושרים הרי ברור שהתנגדות זו נמוכה בהרבה).
החשש הוא מפריצת בידוד ליפופי השנאי, בין המתח הגבוה למתח הנמוך והופעת מתח גבוה בצד המתח הנמוך. העכבה הנמוכה תבטיח ניתוק השנאי מהזינה באמצעות הגנותיו וכן הפסקת המעגל במתח גבוה באמצעות הנתיך שלו או הגנות הקו.
3. כאשר מתנתקת הארקת השיטה אין שינוי משמעותי בעכבת לולאת התקלה במתקן מאופס היות ומרבית זרם התקלה עובר דרך מוליך ה- PEN. השינוי יהיה משמעותי מאוד במתקן המוגן בשיטת TT.
11 במאי 2012 בשעה 22:42 #81449arielsegalמנהל בפורוםקובי שלום.
1. הארקת שיטה של שנאי מתח גבוה לנמוך המותקן על עמוד(ללא קשר להספקו) תלויה בשיטת הטיפול בנקודת האפס של רשת המתח הגבוה. כאשר נקודת האפס של השנאי בתחנת המשנה (המשמש להורדת המתח ממתח עליון לגבוה) מוארקת דרך סליל כיבוי או נגד, תוארק נק’ הכוכב של שנאי החלוקה במשותף עם הארקת העמוד, בתנאי שההתנגדות השקולה של הארקת העמוד עם ה- PEN לא תעלה על 2 אום.
בכל הרשתות המוארקות ישירות לאדמה או כאשר הארקת מוליך ה- PEN לאחר חיבורו להארקת העמוד עולה על 2 אוהם ברשת מ”ג מוארקת דרך נגד או סליל כיבוי יש לבצע הארקה נפרדת של תחנת ההשנאה.
נקודת הכוכב של השנאי תוארק בנפרד מהארקת ההגנה של העמוד שעליו מותקן השנאי באמצעות מוליך PEN בנק’ אחת לפחות אך במרחק שעולה על 20 מטר, מעמוד השנאי.
2. במערכת חלוקה המיועדת להזנת צרכנים המוגנים בפני חשמול באיפוס, העכבה השקולה בין נקודת הכוכב של שנאי הזינה למסה הכללית של האדמה אסור שתעלה על 20 אום. (אולם אם נתייחס לכל הארקות מוליך ה-PEN ברשת כאלקטרודה אחת שחלקיה מגושרים הרי ברור שהתנגדות זו נמוכה בהרבה).
החשש הוא מפריצת בידוד ליפופי השנאי, בין המתח הגבוה למתח הנמוך והופעת מתח גבוה בצד המתח הנמוך. העכבה הנמוכה תבטיח ניתוק השנאי מהזינה באמצעות הגנותיו וכן הפסקת המעגל במתח גבוה באמצעות הנתיך שלו או הגנות הקו.
3. כאשר מתנתקת הארקת השיטה אין שינוי משמעותי בעכבת לולאת התקלה במתקן מאופס היות ומרבית זרם התקלה עובר דרך מוליך ה- PEN. השינוי יהיה משמעותי מאוד במתקן המוגן בשיטת TT.
12 במאי 2012 בשעה 9:45 #75580Raz_Kמשתתףאריאל שלום,
אשמח אם תרחיב בעוד כמה משפטים לגבי ניתוק הארקת בשיטה כאשר המתקן מוגן בשיטת TT.
הרי באופן תאורטי! אם אין הארקת שיטה ויש רק ארוע תקלה יחיד ואין זליגות ממכשירים בפאזות אחרות,
לא תיסגר לולאת תקלה.תודה.
12 במאי 2012 בשעה 9:45 #81450Raz_Kמשתתףאריאל שלום,
אשמח אם תרחיב בעוד כמה משפטים לגבי ניתוק הארקת בשיטה כאשר המתקן מוגן בשיטת TT.
הרי באופן תאורטי! אם אין הארקת שיטה ויש רק ארוע תקלה יחיד ואין זליגות ממכשירים בפאזות אחרות,
לא תיסגר לולאת תקלה.תודה.
12 במאי 2012 בשעה 10:23 #75581kobigrossמשתתףkobigross אומר:
שלום לאריאל ולכל מי שמסוגל לענות .
יש לי שתי שאלות שהתשובות שלהם כנראה קשורות אח, לשניה.
1. בשנאי המותקן על עמוד בהספק 22/0.4kV 630 KVA, נקודת האפס של השנאי צריכה להתחבר
לאלקטרודה באדמה במרחק של 1 מטר מהעמוד ואו במרחק של 10 מטרים ?2. איך הגיעו בחישובים לערך של 20 אוהם, של התנגדות החשמלית בין האלקטרודה להארקת שיטה
לבין המסה הכללית של האדמה, במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד?
(מה קורה מבחינת ההתנגדות LT כאשר יש נתק בין נקודת האפס של השנאי לאלקטרודה ?)בתודה
קובי
תודה אריאל על התשובה המהירה והמפורטת
אבל כנראה לא שמתה לב לשאלה 1 בעניין המרחק הרצוי בין בסיס העמוד שבו מותקן השנאי
לבין האלקטרודה הטמונה באדמהבתודה רבה
קובי
12 במאי 2012 בשעה 10:23 #81451kobigrossמשתתףkobigross אומר:
שלום לאריאל ולכל מי שמסוגל לענות .
יש לי שתי שאלות שהתשובות שלהם כנראה קשורות אח, לשניה.
1. בשנאי המותקן על עמוד בהספק 22/0.4kV 630 KVA, נקודת האפס של השנאי צריכה להתחבר
לאלקטרודה באדמה במרחק של 1 מטר מהעמוד ואו במרחק של 10 מטרים ?2. איך הגיעו בחישובים לערך של 20 אוהם, של התנגדות החשמלית בין האלקטרודה להארקת שיטה
לבין המסה הכללית של האדמה, במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד?
(מה קורה מבחינת ההתנגדות LT כאשר יש נתק בין נקודת האפס של השנאי לאלקטרודה ?)בתודה
קובי
תודה אריאל על התשובה המהירה והמפורטת
אבל כנראה לא שמתה לב לשאלה 1 בעניין המרחק הרצוי בין בסיס העמוד שבו מותקן השנאי
לבין האלקטרודה הטמונה באדמהבתודה רבה
קובי
12 במאי 2012 בשעה 10:26 #75582arielsegalמנהל בפורוםרז שלום
אכן לכך התכוונתי. במתקן המוגן בשיטת TT ניתוק של הארקת השיטה במקור ההזנה אינו מאפשר סגירת לולאת התקלה. על פי רוב לא מדובר בנתק מלא אלא בדרך כלל בקורוזיה בבורגי החיבור של המוליכים. במרבית המקרים מתבצעת הארקת השיטה של שנאי המותקנים על עמוד על ידי חיבור מוליך בין נקודת הכוכב של הצד המשני בשנאי לגוף העמוד. במקרה זה רק הפלת העמוד מנתקת את הארקת השיטה….אבל גם את הזינה.12 במאי 2012 בשעה 10:26 #81452arielsegalמנהל בפורוםרז שלום
אכן לכך התכוונתי. במתקן המוגן בשיטת TT ניתוק של הארקת השיטה במקור ההזנה אינו מאפשר סגירת לולאת התקלה. על פי רוב לא מדובר בנתק מלא אלא בדרך כלל בקורוזיה בבורגי החיבור של המוליכים. במרבית המקרים מתבצעת הארקת השיטה של שנאי המותקנים על עמוד על ידי חיבור מוליך בין נקודת הכוכב של הצד המשני בשנאי לגוף העמוד. במקרה זה רק הפלת העמוד מנתקת את הארקת השיטה….אבל גם את הזינה.12 במאי 2012 בשעה 10:30 #75583arielsegalמנהל בפורוםkobigross אומר:
kobigross אומר:
שלום לאריאל ולכל מי שמסוגל לענות .
יש לי שתי שאלות שהתשובות שלהם כנראה קשורות אח, לשניה.
1. בשנאי המותקן על עמוד בהספק 22/0.4kV 630 KVA, נקודת האפס של השנאי צריכה להתחבר
לאלקטרודה באדמה במרחק של 1 מטר מהעמוד ואו במרחק של 10 מטרים ?2. איך הגיעו בחישובים לערך של 20 אוהם, של התנגדות החשמלית בין האלקטרודה להארקת שיטה
לבין המסה הכללית של האדמה, במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד?
(מה קורה מבחינת ההתנגדות LT כאשר יש נתק בין נקודת האפס של השנאי לאלקטרודה ?)בתודה
קובי
תודה אריאל על התשובה המהירה והמפורטת
אבל כנראה לא שמתה לב לשאלה 1 בעניין המרחק הרצוי בין בסיס העמוד שבו מותקן השנאי
לבין האלקטרודה הטמונה באדמהבתודה רבה
קובי
קובי שלום.
קרא שוב את התשובה ותווכח שעניתי במדויק לשאלתך.אני מצטט: נקודת הכוכב של השנאי תוארק בנפרד מהארקת ההגנה של העמוד שעליו מותקן השנאי באמצעות מוליך PEN בנק’ אחת לפחות אך במרחק שעולה על 20 מטר, מעמוד השנאי.
12 במאי 2012 בשעה 10:30 #81453arielsegalמנהל בפורוםkobigross אומר:
kobigross אומר:
שלום לאריאל ולכל מי שמסוגל לענות .
יש לי שתי שאלות שהתשובות שלהם כנראה קשורות אח, לשניה.
1. בשנאי המותקן על עמוד בהספק 22/0.4kV 630 KVA, נקודת האפס של השנאי צריכה להתחבר
לאלקטרודה באדמה במרחק של 1 מטר מהעמוד ואו במרחק של 10 מטרים ?2. איך הגיעו בחישובים לערך של 20 אוהם, של התנגדות החשמלית בין האלקטרודה להארקת שיטה
לבין המסה הכללית של האדמה, במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד?
(מה קורה מבחינת ההתנגדות LT כאשר יש נתק בין נקודת האפס של השנאי לאלקטרודה ?)בתודה
קובי
תודה אריאל על התשובה המהירה והמפורטת
אבל כנראה לא שמתה לב לשאלה 1 בעניין המרחק הרצוי בין בסיס העמוד שבו מותקן השנאי
לבין האלקטרודה הטמונה באדמהבתודה רבה
קובי
קובי שלום.
קרא שוב את התשובה ותווכח שעניתי במדויק לשאלתך.אני מצטט: נקודת הכוכב של השנאי תוארק בנפרד מהארקת ההגנה של העמוד שעליו מותקן השנאי באמצעות מוליך PEN בנק’ אחת לפחות אך במרחק שעולה על 20 מטר, מעמוד השנאי.
-
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.