ממסר פחת כהגנה בלעדית

שלום ליאור
ראשית כל , במידה ותרצה להגן על מיתקן החשמל בהגנה בלעדית ע”י מפסק מגן תצטרך לעמוד בכל התנאים
הרשומים בחוק החשמל בנוגע לשיטת הגנה הזו.
בשיטת הגנה הזו ואני מצטט: “מוגן מיתקן על ידי מפסק מגן כהגנה בלעדית , יהיה מפסק זה מותקן כמפסק ראשי או בטור עם מפסק ראשי “. ולכן ההצעה שלך לא עומדת בתנאים של חוק החשמל.

בברכה

קובי

אריאל סגל אומר:

ליאור שלום.
ניתן להתקין מפסק מגן כמפסק ראשי אם אכן המפסק מותקן כמפסק ראשי כפי שענה קובי.
אם עכבת לולאת התקלה מאפשרת זאת הייתי מתקין מפסק מגן של 100 מילי אמפר או 300 מיליאמפר סלקטיבי בטור למפסק האוטומטי הראשי.
במקרה זה תושג הגנה מתאימה וגם סלקטיביות בין מפסקי המגן שציינת וכך המתקן כולו יהיה מוגן.

יש להבהיר את המושג פחת כהגנה בלעדית!!!
1.במקור הזינה חייבת להיות הארקת שיטה על פי התקנות.
2.במתקן הצריכה חייבת להיות הארקת הגנה הטובה ביותר שניתן בנסיבות המתקן.
3.המתקן חייב להיות מוגן על ידי מבטח מתאים להגנה בפני קצר בין פזות ובין פאזה ואפס.
4.מפסק הפחת הינו האמצעי היחיד שיפסיק את הזינה בעת קצר לאדמה.
5.מקווה שכעת הנושא ברור יותר.
בהצלחה

שלום רב לאריאל ולכל החברים !
אפרופו פחת כהגנה בלעדית…..
שלשום בדקתי לוח חשמל של עמוד פלאפון בסמוך לכביש 4 בחולות ראשל”צ .
חיבור זמני עד להתקנת פילר ח.ח.י ,A32*3, לוח פוליאסטר, מוזן ממרכזית מע”צ במרחק כ- 500 מ’.
קיימות אלקטרודות בעומק 10 מ’. עקב המרחק העצום , קיבלתי לולאת תקלה אין -סופית ב METREL .
דרשתי מהחשמלאי להתקין ממסר פחת ma30 A40*4 בטור למא”ז ראשי ולשלט ” זהירות ! התנגדות ארקה גבוהה ואין להפעיל את המתקן ללא ממסר פחת ! ”
בנוסף, ביקשתי להודיע למע”צ להתקין ממסר פחת סלקטיבי במרכזיה במקור הזינה שיתאים למתח מגע 50V בסוף הקו.
יש לכם פתרונות נוספים ?
אשמח לשמוע .
תודה.
יוסי

שלום יוסי
אני חושב שהפתרון שלך לא כל כך מעשי משום שממסרי פחת לעיתים קרובות מנתקים את המעגל
כאשר הם מותקנים בחוץ וחשופים לפגעי מזג האויר , רעידות שנגרמות ממעבר כלי רכב ,ברקים , ועוד ….
לדעתי יותר נכון ומעשי ליישם שיטת הגנה כמו במרכזיות תאורה.
במקרה שלך היות ולולאת התקלה מאוד גבוהה , ניתן ליישם שיטת איפוס .
אתה יכול לבצע איפוס בלוח החשמל שלך + השוואת פוטנציאליים מסביב ללוח , ע”י מוליך נחושת חשוף
טמון באדמה , בחתך 35 ממ”ר לפחות במרחק של 1 מטר מסביב ללוח שלך ,פס הארקות יחובר כמובן
לאלקטרודה מקומית . יש לבצע אלקטרודה מקומית נוספת ליד העמוד של המשדרים ולחבר אותה
לעמוד של המשדרים ע”י מוליך נחושת חשוף טמון באדמה , בחתך 35 ממ”ר לפחות .
בפתרון הנ”ל תקבל לולאת תקלה מאוד נמוכה .

בברכה

קובי

שלום יוסי
אני מצטרף לתשובה של קובי
ברגע שאתה מיישם שיטת איפוס TNC-S לולאת התקלה שלך נקבעת בעיקר ע”י התנגדות הקו
מכיוון שהקו ארוך מאד, ניתן לחשב מה שטח החתך המינימאלי הנדרש על מנת לקבל לולאת תקלה תקינה.

אני אניח כי בחרת במא”ז מסוג B, במקרה זה זרם הקצר הנדרש בעת תקלה לאדמה הינו פי 5 מהזרם הנומינלי
ונקבל:
Rmax = V/I = 230/5*32 = 1.4375
L=500m , Ro cu = 0.018
Amin = 0.018*500/1.4375 = 6.26 mm^2

אתה יכול למדוד את לולאת התקלה בתחילת הקו ולדרוש שהתנגדות הקו לא תעלה על ההפרש בינה לבין המקסימום הנדרש.
אם הכבל בחתך 10 או 16 מילימטר רבוע אני משער שלולאת התקלה תהיה תקינה.
כמובן שכדאי לוודא שמפל המתח אינו גדול מידי בקצה הקו.
לדעתי שימוש בפחת כהגנה בלעדית צריך להיות מוצא אחרון.

ליאור,
מדוע לולאת התקלה אינה מתאימה במתקן שתיארת?
מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן? TT או איפוס?
האם לוח המשנה רחוק מאד מהשנאי ולולאת התקלה הנמדדת בין פאזה לאפס גם אינה מתאימה?
מה החלק המשמעותי ביותר בהתנגדות לולאת התקלה? האדמה? כבל ההזנה למבנה? כבל ההזנה ללוח המשנה?

בברכה
איתי מנשה