shibluz

לכבוד המשתתפים בדיון , שוב תודה רבה על הזמן שמקדישים כאן לענות ועל המקצועיות.
שבוע טוב ומבורך לכולם.

אשמח לצרף קובץ ממקורות ספרות המגדירות זרמים הקיימים בליבת השנאי , היכולים להגיע לערכים של עד פי 40 מהזרם בשנאי בעומס מלא.
אשמח לעזרתכם איך אני מצרף לכאן קובץ?

בברכה,
אבירן

זאב ואריאל ראשית תודה רבה , אני מתנצל אולי על הנוסח הלא מובן.

הכוונה שלי היא מבחינת תכנון חשמלי מכאני שבו אני כמתכנן מתקן צריך להציב שני מקורות מתח שהאחד הוא שנאי הפצה המחובר לרשת וכן השני הינו גנרטור חרום , כמיטב הבנתי כחלק מתכנון שנאי או כל רכיב המגיב לתופעת מעבר חייב להיות בעל חוזק מכאני. (בשנאי צריך להיות חוזק מכאני של ליבת השנאי וכן הסלילים צריכים להיות עמידים ממיתוג מהרשת) על כך למעשה בכדיי להכניס שנאי לניצול קיימת “התגברות” לזרם התחלתי.. כמו זרם התנעה.

אבל במיתוג בין שנאי לגנרטור קיימת קפיצה שאת ערכה אני לא מכיר , ומתוך כל זה וכן תכנון שיטות הארקה שונות , אשמח לדעת חוקיות של התקנה מתקן בעל גנרטור חרום ושנאי כמקורות.

מתנצל מראש ,

ושוב תודה לאתר הנפלא הזה ותשובות המקצועיות.

זאב תודה רבה על התשובה ,
אני מנסה להכווין את השאלה, כאשר יש שנאי המחובר במקביל לגנרטור אני מנסה להבין מצד המתכנן של המתקן שהוא למעשה מתכנן את שיטת ההארקה וההגנות מפני חשמול , על פי חיבור זה נקבעת הדיאגרמה הווקטורית וכן צורת הליפופים בשנאי כלומר DYn11 לרוב. ומכאן שאלתי לגביי קפיצת המתח המתרחשת בעקבות תופעת מעבר שבין החלפת מקורות המתח שבין השנאי לגנרטור.
מתרחש זרם שיורי שאמור להתגבר כביכול על ההתנעה והכניסה לנצילות של כל אחד מהמקורות , על כן איך צריך להיות מתוכנן הגנרטור והשנאי? מה העמידות למצב תופעת מעבר זו?

תודה זאב ולשאר המומחים.

בברכה וסופ”ש רגוע ושקט