התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
נכון מאוד ותודה,
על כך שאלתי מה העדיפות לנתק את הטיימר ולעבור לשימוש במגע מחזיק של הממסר ,
האם לא יותר פשוט להשאיר את הטיימר פועל קבוע (עד לניתוק)?שלום
בקשר לקובץ לדוגמה שאריאל העלה.
בעמוד האחרון ישנו מעגל פיקוד בנושא: הפעלת מנוע לאחר השהייה של קוצב זמן – בקישור כאן.שאלה: לשם מה יש צורך במגע המחזיק להפעלת מגען המנוע (הענף הימני ביתר), האם לא מספיק להשתמש במגע הרגיל פתוח של הטיימר?
הרי לאחר ההשהייה, המגע של הטיימר נשאר סגור עד לניתוק המתח (אם לא ננתק אותו במגע הרגיל סגור).
האם המטרה היא לנתק את הטיימר כמה שיותר מהר?תודה על החומר העשיר בפורום
בקשר לשאלה השניה, מה הבעיה להתקין את הפס בתוך הלוח?
להלן ציטוט מתקנות הארקות יסוד:
7. התקנת פס השוואת הפוטנציאלים
(א) פס השוואת הפוטנציאלים יותקן בתוך מבנה, על קיר או בלוח חשמל, במרחק של 4 ס”מ לפחות משטח שעליו הוא מותקן; הוא יהיה יציב, תהיה אליו גישה נוחה וימוקם קרוב אל ההבטחה הראשית של החברה הציבורית המספקת חשמל למבנה.במילים אחרות כל עוד המערכת מחוברת רשת, היא לא צפה.
ראה גרף מצורף מהמדריך של SMA אודות הפוטנציאל של מוליכי ה-DC ביחס לאדמה (שים לב שהפוטנציאל בין מוליכי ה-DC קבוע והתנודות הסינוסואידליות – בתדר הרשת, הן ביחס לאדמה).
אוסיף להסביר מדוע המשגוח האינטרלי שבממיר אינו מהווה הגנה בפני התחשמלות בזינה צפה: משגוח זה בודק את הבידוד רק לפני כניסת הממיר לפעולה, ומיד כשהממיר נכנס לפעולה הוא מפסיק למדוד את ההתנגדות לאדמה כיון שהמערכת מתחברת לאדמה דרך צד ה-AC (בהארקת השיטה או באיפוס).
לכן המשגוח לא מיישם את שיטת ההגנה של זינה צפה (במערכות המצויות שהם ללא שנאי מבדל). לחילופין אפשר ליישם את השיטה של בידוד כפול .
לגבי תנאי 2. לא הבנתי מה ישמש אם כן להגנה על הקו בפני קצר ובפני העמסת יתר .
אולי הכוונה שההגנה בפני קצר תיעשה על ידי המפסק האוטומטי של 80 אמפר . וההגנה להעמסת יתר תהיה בסוף הקו על ידי המא”ז A50 (כיון שההגנה להעמסת יתר לא יכולה להיות באמצעות המפסק האוטומטי היות שישנה הסתעפות לכל המעגלים בלוח).
הקאצ’ בשאלה זו היא שבגג המבנה יש מנתק ולא מפסק.
המנתק עצמו (כמו הכבל) זקוק להגנה של המבטח מעליו, הזרם הנומינלי של המבטח לא יכול להיות גדול מהזרם הנומינלי של המנתק (בדיוק כמו המא”ז לפני מפסק מגן). לכן כפי שכתב לוז התשובה הנכונה היא 1
בכדי לחוש את הנושא של הבהוב הנורות, רצ”ב סימולטור לסינכרוסקופ המציג את הנורות.
מעל הסינכרוסקופ מימין ניתן לראות שני נורות, אלו דולקים במלוא עוצמתם כאשר הפרש הפאזה 180 מעלות – כשהמחוג של הסינכרוסקופ כלפי מטה- בשעה 6, הנורות משחירים לגמרי רק כאשר הפרש הפאזה מתאפס – כשהמחוג מצביע למעלה לשעה 12. (עקרונית די בנורה מפאזה אחת) .
יש להפעיל ע”י לחיצה על MAN . משמאל מופיע הסל”ד של הגנרטור עם כפתורים תחתיו המאפשרים להגביה או להוריד את המהירות. <br />הסימולטור מתאים לרשת האמריקאית לכן הסל”ד הינו 3600, כך עם שני קטבים בגנרטור נקבל 60 הרץ. הסימולטור מאפשר את סגירת המפסק רק כאשר התדר גבוה מ-60 הרץ ועד 3603 סל”ד שהוא 60.05 הרץ. במקרה זה אכן הזמן לסינכרון יהיה כל 20 שניות (כיון שתדר ההפרש הוא 0.05 הרץ). <br />ניתן לראות שאם התדר נשאר על 60 הרץ (3600 סל”ד) המחוג נעמד במקומו היות שהפרש הפאזה בינו לבין הרשת קבוע ואין אפשרות לסגור את המפסק
אין בעד מה, תודה לכם.
בהמשך לדברים ברצוני לתקן/ לחדד משהו בנושא סדר הפאזות. משתמשים בשלושת הנורות גם כדי לזהות את סדר הפאזות: אם הסדר של הפאזות בגנרטור לא תואם לסדר הפאזות ברשת, המתחים על הנורות לא יהיו שווים, כך ששלשת הנורות לא ידלקו בעוצמה זהה. רק כאשר סדר הפאזות זהה שלשת הנורות ידלקו או יכבו באותה עוצמה.
כידוע ישנם רק שתי אפשרויות לסידור הפאזות a,b,c או ,c,a,b) ,a,c,b זהה למשל מבחינת הסדר ל-a,b,c). ועבור סדר מסוים יתכנו גם הפרשי מופע שונים עם הרשת בין 0 ל-360 מעלות.
לכן אם הסידור אינו תואם, עבור כל הפרש מופע שהוא, מפל המתח על אחת הנורות לפחות – יהיה שונה מהמתח בשתים האחרות.<br />ולמשל: אם אחת הפאזות של הגנרטור תהיה באותו מופע עם הפאזה של הרשת, שני הפאזות האחרות יהיו בהפרש של 120 מעלות עם הפאזות של הרשת. לכן נורה אחת תישאר כבויה ועל השניות יהיה מתח שלוב. כמו”כ אם אחת הפאזות תהיה בהפרש מופע של 180 מעלות עם הרשת, אזי שני הפאזות האחרות יהיו בהפרש של 60 מעלות עם הרשת. כך שעל נורה אחת יהיה מתח כפול ממתח הרשת ועל השניות מתח רגיל של 230v.
רק כאשר סדר הפאזות זהה לזה של הרשת, מפל המתח על כל הנורות יהיה זהה, ותלוי כמובן בהפרש המופע. אם הוא 0 מעלות הן ישארו כבויות ואם ההפרש הוא 180 מעלות יהיה על כל הנורות מתח כפול מזה של הרשת.
בחלק המתמטי הייתי מגדיר כך: X=W1t Y=W2t-θ כאשר θ היא הזוית ההתחלתית של המתח השני במקרה הכללי ביותר וכמובן w=2πf. <br />לכן הפרש המופע שהוא ההפרש בין הארגומנטים של הסינוס יהיה: W1t – (W2t-θ) = (W1-W2)t+θ . <br />אם התדר זהה הפרש המופע יהיה קבוע θ. אחרת, הפרש המופע הוא פונקציה (ליניארית) של הזמן ומשתנה באופן מחזורי כנ”ל כיון שבכל מכפלה של 2π חוזר ל-0 מעלות.
בכדי למצוא את הרגע שבו הפרש המופע מתאפס ניתן להביט מתי הנורה נכבית. לחילופין יותר מדויק להשתמש בסינכרוסקופ.
בברכה וחג שמח<br />יעקב
