התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
בתשובה פשוטה לא. 630 לא עד 250 כן
ניסוח מבלבל משהו….גם אני כבר מבולבל יש לי חברים חשמלאים מוסמכים שמחליפים מפסק 800 אמפר.
לוח פוליאסטר עם גב מתכתי שעליו מותקנות פלטת מתכת עם תעלות פלסטיות ופס דין למפסקים נחשב לוח מתכתי ?
לא מכיר לוח עם ציוד מפלסטי עם גב פלסטי אשמח לקבל קישור לציוד שכזה.
על פי התשובה כל קופסת CI עם גב מתכתי היא ציוד סוג 1
בעייתי משהו.
אריאל שלום,
שנאי בהספקים כל כך גדולים נראה לי קשה להשיג הזמנה מיוחדת.
שנית שנאי מבדל משמש להזנת צרכן יחיד ופה הוא אמר משאבות כלומר יותר מצרכן אחד….
על פי מה שלמדנו נדרש משגוח לזינה צפה כשיש יותר מצרכן אחד או שלא הבנתי את כוונתך כראוי.
יקיר
אסף שלום.
בלוח מתכתי הדרישה לניתוק במעלה הזינה נובעת מהסיבה שיתכן ויהיה קצר לגוף הלוח למסד.
ובמידה ולא ינתק את מעלה הזינה עקב התנגדות לולאת תקלה גבוהה האדם עלול להתחשמל בנגיעה בלוח.
היות והחלפת את הלוח לסוג 2 סכנה זו חלפה וניתן לנתק את המעגל הסופי בלוח זה.
כעת להתייחסות למפסק במעלה הזינה, הקצר שיכול ויקרה כרגע הוא בכבל המזין שבו זרם הקצר יהיה גדול לאין ערוך מהקצר לאדמה.
קצר דו פאזי ,תלת פזי,או בין פזה למוליך האפס.
שהזרם בו ינתק את מעלה הזינה.
זו לדעתי היתה המחשבה שעמדה מול מקבלי ההחלטה לגבי התקנה.
אשמח להחכים מאריאל.
שרעבי יקיר.
- ערך לולאת התקלה ישתנה ההתנגדות תגדל ללא מוליך ההארקה לולאת התקלה תסגר דרך האדמה ולמעשה הפכת את השיטה ל-TT
- אין שינוי במתחים היות ומוליך האפס משפיע על המתחים , הארקת שיטה קיימת ומוליך האפס מחובר לפה”פ וליסוד.
- מוליך הארקה ב-TNS משמש לסגירת לולאת התקלה ישירות דרכו זוהי שיטה אידיאלית המבטיחה זרם קצר מספיק גדול לניתוק המבטחים.
שיטה זו אפשרית בד”כ כשהשנאי נמצא אצל הלקוח במבנה ושישנה השוואת פוטנציאלים במבנה והארקת יסוד.
זה מאד מבלבל כשבוחנים את החיבורים למעשה האפס מתחבר לפה”פ ולהארקת היסוד הוא משמש “כאיפוס” ו”כהארקת השיטה” בו זמנית למעשה.
סוגיה רחבה בעניין נידונה מול חברת חשמל שאישרה לבסוף חיבור שכזה במקום עבודתי , כשהשנאי על העמוד מחוץ למבנה התנאים היו מאד מיוחדים ותוצאות הבדיקות אפשרו את החיבור.
