פורום חשמל

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 18 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #97828
    Raz_K
    משתתף

    שלום רב,

    קיבוץ שבו קיימת רשת החלוקה אווירית, TNS, חלקה במוליכים חשופים וחלקה כבלי תא”מ+מוליך הארקה חשוף.

    למיטב הבנתי את התקנות ולפי נוהל חח”י לביצוע “הגנה בפני חשמול TNS לגושי בנינים”, כתוב שמוליך הארקה יהיה חלק מכבל הזינה או מוליך נפרד מבודד.

    איך יש להתיחס למצב הקיים בקיבוץ? ניתן לקבל זאת?

    אני לא מדבר כרגע לגבי המבנים עצמם שרובם כמובן לא עונים על הדרישות לביצוע TNS, זה סיפור בפני עצמו (שדרך אגב קיימת בהמון קיבוצים, וזאת פשוט בעיה גדולה).

    תודה, רז.

    #97854
    arielsegal
    מנהל בפורום

    רז שלום

    חד משמעית צדקת.

    כל מוליכי הרשת חייבים להיות מבודדים אם מדובר בתא”מ או כלולים בכבל.

    #97857
    Raz_K
    משתתף

    אריאל שלום,

    השאלה מה עכשיו, להוציא מסמך לקיבוץ שכל רשת החשמל אינה עומדת בדרישות החוק ושיש לתכנן ולבצע מחדש את כל מערך הארקות בקיבוץ?….

    האם יש טעם לבצע בדיקות בבתי החברים במצב זה? הרי ערך LT יהיה ככל הנראה טוב (אפילו טוב מאוד), אבל הבדיקה חסרת משמעות עד שישנו את כל שיטות ההגנה בפני חשמול. אז יהיה צורך לבדוק הכל שוב.

     

    רז.

     

    #97858
    יוסי שמר
    משתתף

    לרז ואריאל שלום !

    נתקלתי בקיבוץ מסוים במצב כזה…

    דרשתי להמיר את שיטת ההגנה ל TT ( ארקה הקפית מנותקת מחדר חשמל ראשי ) .

    כבל ארקה אווירי 35 ממ”ר עובר בין העמודים יחד עם מוליכי תא”מ  שעל העמודים בשכונה .

    בנוסף , דרשתי להתקין אלקטרודה עם בריכה לכל יחידה.

    LT לכל השכונה בסביבות 1 אוהם…

    לחיבורים של יחידות הדיור זה בסדר

    #97861
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום

    בכל מקרה נדרשת הארקה מקומית בכל מבנה.

    אם מתייחסים לשיטת ההגנה בפני חשמול כ- TN-S הרי שיש לבצע לכל בנה הארקה הקפית והשוואת פוטנציאלים.

    לא בטוח שזה ישים.

    #97898
    Raz_K
    משתתף

    תודה לשניכם.

    #97929
    Raz_K
    משתתף

    שאלה נוספת בעניין TNS,

    כאשר הרשת היא תת-קרקעית (ישירות באדמה) ומוליך הארקה הינו חשוף, האם מצב זה תקין ל-TNS ? או שגם בתת-קרקעי יש צורך במוליך הארקה מבודד ?

     

    תודה.

    #97933
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום

    תיל חשוף באדמה משמש כאלקטרודה אופקית לא כאמצעי חיבור בין פסי השוואת פוטנציאלים של מבנים.

    מוליך חיבור כנ”ל חייב להיות מבודד.

    #112094
    luz
    משתתף

    שלום

    משתף במקרה שנתקלתי בו לאחרונה- במתקן צבאי רשת תא”מ, ומלופף עליה מוליך הארקה מבודד. במקום מספר מבנים יבילים (חלקם מתכתיים) מונחים על אספלט. לכל מבנה אלקטרודת הארקה בודדת משלו, ובנוסף חיבור להארקת הרשת ע”י כבל ההזנה.

    בדיקת LT קצרה דרך מוליך הארקת הרשת העלתה שמדובר בשיטה מאופסת, ובבדיקה דרך האלקטרודות המקומיות נמדדה עכבת לולאה כ 50-100 אוהם.

    שנאי חח”י על עמוד מזין תא מנייה של חח”י בחדר החשמל, בכבל 4 גידי. בתא המנייה בוצע איפוס לפה”פ של החדר. תא המנייה מזין את לוח החשמל הראשי שלידו, והלוח מזין את המתקן. המתכנן (בתכניות הלוח) הגדיר את שיטת ההגנה במתקן כ TNS.

    להבנתי יש כאן טעות, שיטת ההגנה במתקן היא TNCS, מהשנאי עד לחדר החשמל ישנו מוליך PEN (או ליתר דיוק לוח החשמל מוגן ב TNCS, והמתקן נזון ממנו ב TNS). אם כן, מדובר בהוצאת מוליכי הארקה ממתקן מאופס בשיטת TNCS, על כל הסכנות הכרוכות בכך!! במקרה של נתק ב PEN עלול להופיע חשמול על מבנים/חלקים מתכתיים!

    גם אם היה מדובר בשיטת TNS היה צורך ליצור למבנים השוואת פוטנציאלים, והתנגדות אלקטרודה מתחת ל 20 אוהם. כנראה בגלל שסברו שמדובר ב TNS לא התייחסו לסכנה ברצינות. יידעתי את האחראי במקום שיש להביא בודק שינתק את הארקת הרשת מחדר החשמל, וישנה את שיטת ההגנה.

    כתבתי כאן את המקרה, כי אני מניח שבקיבוצים/מחנות נוספים קורים מקרים זהים. מן הסתם חשמלאים מסתמכים על הארקת הרשת, שנותנת עכבה נמוכה, מבלי לדעת מה מקורה.

    אם טעיתי בהבנה/מסקנה אשמח לשמוע. שבוע נפלא ובטוח לכולם.

    #112098
    arielsegal
    מנהל בפורום

    שלום,

    1. אם הרשת מכילה 5 מוליכים שיטת ההגנה בפני חשמול היא TN-S.
    2. דרשת נכון שלכל מבנה תהיה מערכת הארקה משלו שהתנגדותה כלפי מסת האדמה צריכה להיות נמוכה מ-20 אום ובמבנה תהיה השוואת פוטנציאלים.
    3. ברשת מהסוג התואר לא קיים מוליך PEN מאחר ולהבנתי מוליך ההארקה מחובר לאלקטרודה במבנים ולא מוליך ה- PEN.
    #112101
    luz
    משתתף

    אריאל תודה,
    אם לא הסברתי היטב – חדר החשמל מוזן ב 4 מוליכים, וממנו יוצאת רשת של 5 מוליכים.
    משנאי חח”י על העמוד ועד לחדר החשמל קיים מוליך PEN. בחדר החשמל בוצע חיבור בין מוליך PEN לפה”פ, כך שלוח החשמל הראשי מוגן ב TNCS.
    לפה”פ זה מחובר גם מוליך הארקת הרשת והמבנים מחוברים אליו, כך שהלוח מזין את המתקן ב TNS.
    להבנתי, אסור להוציא מוליך הארקה מחדר החשמל המוגן ב TNCS, אם יהיה נתק ב PEN מהעמוד ועד הפה”פ, עלול להופיע מתח על מבנים וחלקים מתכתיים במתקן, בהעדר השוואת פוטנציאלים במבנה ובין המבנה לסביבתו.
    אם הייתה השוואת פוטנציאלים לכל מבנה אזי לא הייתה סכנה, בדומה למרכזייה מאופסת שמזינה עמודים, בתנאי שבוצעה לכל עמוד השוואת פוטנציאלים. אך גם אם תבוצע השוואת פוטנציאלים לכל מבנה אסור ככלל להוציא הארקה ממתקן מאופס ב TNCS, למעט היתר יחיד במקרה של עמודי תאורה ובמגבלות הנ”ל.
    אשמח לתיקון אם אני טועה.

    #112127
    luz
    משתתף

    אריאל, אשמח לתשובתך-
    בקצרה (אנסה…), לאחר בדיקות זיהיתי את המצב הבא:
    חדר חשמל מוזן ב 4 מוליכים משנאי על עמוד, בשיטת TNCS. מחדר החשמל יוצאת רשת של 5 מוליכים, ומזינה מתחם עם מבנים מחוץ לתחום ההשפעה של הארקת חדר החשמל (TNS).
    עפ”י מה שלמדתי ממך הדבר אסור. ואם אין השוואת פוטנציאלים למבנים הדבר אף מסוכן.
    המתכנן הגדיר את המתקן כ TNS, ובודק אישר את המתקן.
    אני התרעתי על כך שהדבר אסור ומסוכן, ויש להביא בודק.

    אשמח לדעת אם טעיתי בקביעתי.
    בתודה מראש

    #112131
    difrentional
    משתתף

    שלום luz,

     שאלה: האם בעקבות המידע שרשמת שהמבנים מונחים על אספלט ניתן לבצע השוואת פוטנציאלים ראויה סביב כל מבנה?

    #112149
    arielsegal
    מנהל בפורום

    לוי שלום,

    אכן המצב שתיארת הוא מסוכן ואסור לחלוטין.

    ניתוק מוליך ה-PEN אכן עלול לגרום לחשמול כל המכשירים החשמליים מסוג I המוזנים מהרשת.

    גם לבודק אסור לאשר את שיטת ההזנה שתיארת.

    ניתן לבצע השוואת פוטנציאלים במבנים אך התהליך מורכב וברוב המקרים לא ישים.

    #112160
    luz
    משתתף

    תודה רבה אריאל.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 18 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.