פורום חשמל
- לנושא זה 17 תגובות,4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה לפני שנה, 2 חודשים על ידי-
.
-
תגובות
-
השאלה היא כזאת
מבנה א מוגן ב TNS שנאי במבנה.
רוצים להוציא הזנה למבנה ב מרוחק 20 מטר.
במבנה ב יש הארקת יסוד עומדת בתנאים לאיפוס.
האם אפשר להוציא הזנה של 4 גידים ולעשות איפוס
במבנה ב?
היי
אכן כן הדרך הנכונה זה לחבר בין הארקות,
השאלה היא עקרונית האם זה ניתן או שאולי אסור,
ואם מותר מה החסרונות בכך.
בוקר טוב
למעשה המצב שזה יגרום, שזרם הקצר להארקה במבנה ב יסגר דרך מוליך האפס (pen) של מבנה א.
והשיטה במבנה א, שזרם הקצר להארקה נסגר רק דרך מוליך הארקה. יש פה כביכול שינוי של השיטה במבנה א.
האם הדבר חוקי או רק לא מומלץ
כי שיטת ההגנה במבנה א לא נפגעת על פי הבנתי.
דבד נוסף יכול להיות שהמצב ייחשב לאיפוס כפול?
המבנים אמנם מרוחקים, אבל כעת מהאפס הראשי בלוח יוצא מוליך לפהפ במבנה א שהוא משמש כאיפוס וכהארקת שיטה לשנאי.
ועוד מוליך אפס pen מהאפס הראשי לפהפ במבנה ב.
ישראל שלום,
לא לגמרי הבנתי את כוונתך.
אם במבנה א’ נמצא השנאי, המבנה מוזן ב TN-S, ומבנה ב’ מוזן ממבנה א’ – הדרך הנכונה לדעתי במרחק כזה היא לחבר בין הארקות המבנים, ולהזין גם את מבנה ב’ בשיטת TN-S. ראה תשובת וועדת הפירושים המצורפת.
לגבי החסרונות בכל שיטה-
בשיטת TN-S קיים חשש לפוטנציאל גבוה במערכת ההארקה עקב פריצה מצג המ”ג לגוף השנאי.
בהכלאה שהצעת לבצע (להזין את מבנה ב’ באמצעות 4 מוליכים, ולבצע בו איפוס, כלומר להזין את מבנה ב’ בשיטת TN-C-S) לדעתי יש רק חסרונות. במקרה שלך קיים אותו סיכון של פריצה מצד המ”ג, ובנוסף אתה מקבל את “חבילת הבעיות” של TN-C-S – החשש מניתוק מוליך ה PEN, ויתכנו גם זרמי אפס תועים דרך מערכת ההארקה.
למרות הסיכונים המוזכרים, המצב תקין עקב השוואת הפוטנציאלים.
בשיטת TT כמובן שהחסרון הוא זרם תקלה נמוך והשלכותיו…
היי
ברור לי שדרך המלך במקרה הזה הוא חיבור 5 מוליכים.
השאלה היא רק תאורטית אם הדבר ניתן מבחינה חוקית,
והאם אין כאן איפוס כפול כפי שתיארתי או פגיעה בהגנה של השיטה במתקן א,
או דברים נוספים שלא חשבתי עליהם.
מבחינת כדאיות ברור לי שהדבר לא מומלץ בכלל.
אלי.
שלום,
כל אחת מהחלופות שפורטו אפשרית.
מתכנן אמור להיות אחראי לשיטת הגנה בפני חשמול ובהתאם לכך לקבוע את סוגי המבטחים וההגנות שבהם.
אריאל שלום,
אמנם ישנן כמה חלופות אפשריות כיצד להזין את מבנה ב’ ממבנה א’, אך מבחינת כדאיות לעניות דעתי שיטה TN-C-S שהוצעה בין המבנים מיותרת כאן, כי הסכנות הכרוכות בחיבור הארקות בין המבנים (העברת פוטנציאל ממבנה למבנה עקב פריצה לגוף השנאי, או עקב פגיעת ברק) קיימות במקרה זה גם ב TN-S וגם ב TN-C-S, וכאשר מזינים את המבנה השני ב TN-C-S מצטרפות בעיות נוספות כפי שכתבתי.
ולכן האפשרויות הרלוונטיות הן TN-S (כנראה עדיף), או TT אם רואים לנכון לא לחבר בין הארקות המבנים.
האם לא כך?
ישראל-
בהזנת המבנה השני ב 4 מוליכים, ללא חיבור הארקות בין המבנים, וביצוע איפוס במבנה ב’ – אין איפוס כפול. אין 2 מסלולים מקבילים לזרמי האפס/זרמי התקלה.
שלום,
אנו לא עוסקים בשמועות.
אין כזו הנחיה. ישנם מתקנים שמוגנים באיפוס המרוחקים מאות מטרים מהשנאי המזין.
שלום,
בתקנות מוגדר שבין שני מתקנים שמכילים אלקטרודות הארקה למטרות שונות
מרחק בין אלקטרודות אנכיות נפרדות ליעודים שונים
19. המרחק המזערי בין אלקטרודות אנכיות נפרדות ליעודים שונים כגון: הארקת שיטה, הארקת הגנה במתח נמוך או גבוה, הארקת מגיני ברק, הארקת קולטי ברק וכדומה, יהיה שווה לעומק האלקטרודה העמוקה ביותר ולא פחות מחמישה מטרים, כך שלא יהיו בתחום השפעה הדדית.
לפיכך יש לנהוג לפי הרשום כאן ולאפס מתקן שנמצא מחוץ לתחום ההשפעה (מעבר לעומק היסודות שלו)
תודה.
האם צריך להתחשב בגודל האלכסון שחוצה את המבנה ?
נניח מבנה גדול של כמה אלפי מ”ר ולא ידוע מה עומק היסודות, אבל ברור שהוא הרבה יותר מ 5 מטר.
מספיק להתייחס לעומק המבנה באדמה כולל עומק הכלונסאות.
מנסיוני אחרי 5 מטרים השפעת ההארקה נמוכה מאוד גם במבנים גדולים.
שאלה נוספת לגבי מה שנשאל בתחילת הדיון לביצוע איפוס TNCS במתקן מרוחק,
כאשר מתקן המקור (שנאי פרטי) מוגן ב TNS.
בסעיף 36 (ג) פרק ז’ אמצעי הגנה בפני חישמול כתוב:
“לא ישתמש אדם בהגנה על ידי איפוס ברשת שאינה שייכת לחברת חשמל,
אלא בהסכמתה של חברת חשמל בעלת הזכיון באותו שטח, כאשר במבנה או בחצרים נמצאות
רשתות חשמל במתח עד 1000V השייכות לחברה האמורה”.
לא הבנתי מה החוק קובע פה… על מה בדיוק צריך אישור מח”ח?
שאלה נוספת, כאשר השיטת הגנה במבנה TNS, התנגדות הארקת היסוד של המבנה כלפי המסה הכללית של האדמה
לא תעלה על 5 או 20 אום?
תודה.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.