שיטת TNS + חישוב התנגדויות בלולאת תקלה

!moonwalk

1 ברוכה הצטרפותך לפורום.
2 אנסה לענות על השאלה הראשונה, את השניה כדאי להשאיר לאריאל (הוא בודאי יודע למה התכוון המשורר).
ולעצם הענין כדאי שתתמקד במצגת של אריאל המדברת על אמצעי הגנה בפני חישמול ותבין את המשמעות של האותיות TNS ו C.
ההבדל בין 12 השיטות הוא – איפה נמצא השנאי המזין את המתקן. לדוגמא – שנאי מוצב על עמוד ומזין איזור נרחב של מבנים ומתקנים שונים. השנאי “מקבל” חיבור אל המסה הכללית של האדמה בנק’ הN בצד מ”נ שלו(הוא מאורק ג”כ בהארקת הגנה אל גוף השנאי) ומהשנאי יוצאים 4 מוליכים. במקרה שמאושרת שיטת איפוס יכולה התנגדות האלקטרודה להיות עד 20 אום. בכל מתקו צרכנות חשמל הניזון משנאי זה משמשת הארקת היסוד של המבנה כ”מקור” הארקה למתקו. ע”מ להטיב את סגירת מעגל התקלה מבצעים “איפוס” בכניסת הזינה אל הצרכן דהינו חיבור מוליך N של הזינה אל פה”פ . מוליך החיבור מכונה PEN (מוליך כחול עם קצוות מסומנות בשרוול צהוב/ירוק). בתוך המבנה לכל נק’ צרכנות מחוברים 3 או 5 מוליכים בהתאם לסוג הצרכן .זאת שיטת TNCS
במקרה שהשנאי נמצא בתוך תחום ההשפעה של הארקת היסודות של המתקן החשמלי- לדוגמא בניין רב קומות. המציאות “מכתיבה להאריק את ה N של השנאי אל הארקת היסודות של המבנה (כהארקת השיטה) גם כל המבנה מחובר אל אותה הארקת יסודות(בפה”פ)ולכן הארקת השיטה של השנאי מחוברת אל פס האפסים הראשי של המבנה(N) ומשם מחברים את מוליך הPEN אל הפה”פ כך שיש לנו במבנה איפוס בודד בשיטת TNS. כאמור אשאיר לך ללמוד לבד את משמעות האותיות. גם פה בתוך המבנה לצרכנות יוצאים 5 או 3 מוליכים בהתאם לסוג הצרכנות. אומנם במקרה זה אין “חשיבות” רבה , אך גם פה ההתנגדות למסה הכללית לאדמה לא תעלה על 20 אום.
זאב
נ.ב. בטוחני כי כשתסתכל לאחר ההסבר על 2 השרטוטים המתארים את השיטות תבין את ההבדל.

שים לב ! בשקף 24 החתפ”ט אומנם במבנה אך מחוץ לתחום השפעת הארקה של המבנה המוזן. זאת שיטת TNCS ובמבנה החחפ”ט רושם אריאל “הארקת שיטה” בשקף 25 שהתחפ”ט בתוך תחום ההשפעה של האלקטרודה מחוברת נק’ N אל פס אפסים ומשם לפה”פ ואריאל קורא לחיבור בין הפסים “איפוס והארקת שיטה”.
תאורטית אין הבדל והאפס של השנאי צריך להיות מחובר להארקה בשקף 25 שהשיטה היא TNS ומאחר שאין לבצע 2 איפוסים במבנה אחד “אין ברירה” אלא לחבר את האפס של השנאי אל פס האפסים הכללי ומשם חיבור PEN אחד. בשקף 24 מאחר והשנאי נמצא במבנה גם במבנה זה יש לבצע הארקת יסוד ופה”פ- אגב- זהו אותו הפס שמקיף את החדר כולו. אבל חיבור השנאי הוא הארקת השיטה .על מנת להקל תיארתי למעלה מקרה שונה(לא במבנה אלא שנאי על עמוד רשת. שם אין פס שמקיף את החדר. אלא חיבור גוף השנאי להארקה העמוד כהארקת הגנה של גוף השנאי וחיבור של נק’N אל אלקטרודה נפרדת (לגבי מיקומה יש הנחיות ברורות של חחי).
זאב
כשאמצא את המצגת אוסיף את הקישור.

שלום.
בכל שיטות ההגנה בפני חשמול המאורקות מבוצעת הארקת שיטה.
ההבדל בין השיטות נעוץ במסלול סגירת לולאת התקלה.
בשיטת TN-C-S לולאת התקלה נסגרת באמצעות מוליך האפס.
בשיטת TN-S נסגרת לולאת התקלה דרך מוליך ההארקה.
שיטת TN-S אינה מבוצעת במתקנים המקבלים הזנה מחברת החשמל והשנאי אינו בתוך או בצמוד למבנה המוזן. בשיטה זו כשהשנאי מרוחק מהמבנה נדרשים 5 מוליכים וקיימת אחריות של ספק הזנת החשמל על שלמות מוליך ההארקה.
2. הערך הקובע הינו הערך הנמדד של עכבת לולאת התקלה. אולם המתכנן חייב לתכנן את המתקן לפי זרם הקצר המרבי והמזערי. זרם הקצר המרבי קובע את יכולת הפסקת הזרם של המפסקים וציוד המיתוג ואת הכוחות האלקטרודינמיים שיפעלו על פסי הצבירה והמוליכים. למקרה זה לוקחים מקדם 1.1 לבטחון וכן למצבים שבהם המתח יהיה גבוה ב-10%. מאידך זרם הקצר המזערי לוקח בחשבון את ירידת המתח בעת קצר, ואת התחממות המוליכים בשל פעולת המתקן ובשל הקצר. ערך זה קובע את כוונון ההגנות.
בחישוב מדויק מחשבים את כל הפרמטרים כולל עכבות רשת מתח גבוה, עכבות השנאי והמוליכים עד הקצר וכן שקיעת המתח והתחממות המוליכים.
יש כמובן תוכנות תכנון שעוזרות בחישוב זמי הקצר, מפלי המתח וכוונון ההגנות. תוכנה מומלצת היא Ecodial של חברת Schneider Electric.

שמחתי לקרא.
שבוע טוב