התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
מקור הדרישה למפסק דו קוטבי תוכל למצוא בחוק החשמל בפרק התקנת לוחות, סעיף 23.ב.
23. תיפקוד מפסק :
. (א) מפסק ינתק לפחות את כל המופעים.
(ב) מפסק המותקן בזינה צפה (IT) ינתק את כל מוליכי המעגל למעט מוליכי ההגנה.
המשמעות היא מפסק דו קוטבי או ארבע קוטבי בהתאם לצרכן המחובר.
שלום,
אני מאמין שאתה מתכוון לסעיף 14.בדיקה תקופתית, בפרק העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך.
אגב, העדכון האחרון בספר חוק החשמל בוצע ב2014.
שלום.
הבנת נכון. ניתן לחבר תקע-שקע לזרם העולה על 25 אמפר בתנאי שיש אמצעי הפסקה בטור לתקע עם מנגנון מניעת שליפה כאשר המפסק מחובר ואף מומלץ להשתמש בניעול מכני (interlock socket).
חשוב לציין שמתרת החוק היא למנוע שליפה של בית התקע כאשר העומס מחובר ופעיל ומניעת סיטואציה של קשת חשמלית מסוכנת למשתמש. לכן נפסיק את הזרם ע”י המפסק ורק לאחר מכן נשלוף את התקע.
אכן כן.
אני מצרף טבלה אשר עומדת על ההבדלים העיקריים בין שני התקנים בדרישות עבור מפסקי הזרם האוטומטיים.
עיקר השוני נובע מכך שהדרישות בתקן 1-IEC 60898 מתייחסות למפסקי זרם אוטומטיים המותקנים במתקנים ביתיים ומתופעלים על ידי אנשים בלתי מיומנים וכתוצאה מכך אינם מתוחזקים. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שכושר ניתוק המוגדר על ידי תקן זה נמוך מכושר הניתוק המוגדר על ידי תקן IEC 60947-2 למפסק נתון.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
כמו שכתבתי קודם, Ics מוגדר על ידי תקן תקן IEC 60947-2 בעוד Icn מוגדר ע”י תקן אחר, 1-IEC 60898. מאחר והייעוד של הציוד ע”פ כול אחד מהתקנים האלה שונה, קיים שוני בין הערכים.
הבדיקות לציוד עבור כול תקן מתבצעות בתנאים ובערכים המוגדרים לבדיקה ע”פ התקן הנבדק וכמובן שקיים שוני בתנאי הבדיקה במסגרת כול תקן.
לצורך העניין, המפסק האוטומטי של חברת שניידר נמצא כבעל כושר ניתוק של 6KA=Icn ע”פ תקן 1-IEC898 בעוד שבעבור המפסק של חברת ABB הוגדר ע”פ אותו התקן 10KA=Icn.
Ics של שני מפסקים אלו מוגדר ע”פ תקן IEC 60947-2 ולכן יש שוני בין הפרמטרים.
לוז שלום,
תקן 1-IEC 60898 מתייחס לכושר הניתוק של מפסקי זרם אוטומטיים במתקנים ביתיים המתופעלים על ידי אנשים בלתי מיומנים.
כושר הניתוק ע”פ תקן זה מוגדר כ-Icn ומאפשר הפסקה של זרם הקצר המוגדר לפיו 3 פעמים.
תקן IEC 60947-2 מתייחס לכושר הניתוק של מפסקי זרם אוטומטיים במתקנים תעשייתיים המתופעלים על ידי אנשי מקצוע.
כושר הניתוק ע”פ תקן זה מוגדר באמצעות Icu ובנוסף Ics ,המוגדר באחוזים מ Icu , ומאפשר הפסקה של זרם הקצר המוגדר לפיו גם כן 3 פעמים.
לא אריאל אך אנסה לעזור,
במקרה של תקלה לאדמה במעגל תאורה המוזן ממרכזיה מאופסת (כדוגמא ניתן להסתכל תקלה באחד העמודים המוזנים אל האדמה) , זרם הקצר יזרום דרך מוליך הארקה חשוף 35 מ”מ (כאשר הוא מחובר בין פה”פ המרכזיה לפס הארקות בעמוד מסביבו קיימת השוואת פוטנציאלים כמובן ) ובנוסף (במרבית המקרים כבל הזינה מכיל 5 גידים ) במוליך הארקה הכלול בכבל הזינה.
מאחר ובמקרה של קצר פאזה אפס, זרם הקצר יעבור רק דרך האפס (לדוגמא חתך של 10 ממ”ר בעל התנגדות גבוהה מההתנגדות המשוקללת של מוליך הארקה החשוף 35 מ”מ והמוליך הנוסף בכבל הזינה) בכבל הזינה של מעגל התאורה אל המרכזיה המאופסת אז ניתן לאמר שברוב המקרים ערך לולאת התקלה במקרה של תקלה לאדמה תהיה נמוכה יותר מערך לולאת התקלה פאזה אפס ולכן זרם הקצר יהיה גבוה יותר בתקלה לאדמה.
לוז שלום.
מצ”ב קובץ עם הסבר ודוגמה מעולם אלקטרוניקת ההספק (מיישר גל שלם ומסנן).
בקצרה ניתן להגיד כי בהגדרה:
power factor=p/s=real power/apparent power
עבור גלי מתח וזרם סינוסואידלים מתקיים:
power factor=p/s=cos(fi)*Irms1/Irmstot
כאשר:
Irms1 הזרם עבור ההרמוניה הראשונה
irmstot הוא הזרם המשוכלל עבור סך כול ההרמוניות
Irms1=Irmstot במעגל מסוג כי קיימת הרמוניה אחת, תדר הבסיס.
במעגל בעל גלים לא סינוסואידילים מתווסף להספקים P ו Q ההספק D הנוצר כתוצאה מעיוותים באות הנובעים מהרמוניות המרכיבות אותו.
במעגל מסוג זה(בעל הספק D) נצרכים זרמים בהרמוניות נוספות ולא רק Irms1 (ולכן Irms1 לא שווה ל- Irmstot).
קיימת סכמה ווקטורית ממצה בע”מ 3.
שלום.
טבעת גישור לא מבוצעת בקומות העליונות של המבנה. טבעת גישור מותקנת בין חלקי פלדת הזיון של המבנה שהוטמנו ביסוד בטון באדמה.
לדעתי הנך מתכוון למוליך הארקה הנוסף המותקן במקביל למוליך הארקה הראשי במבנה בין 4 קומות ומעלה. בכול קומה רביעית ובקומה העליונה יעשה חיבור בין המוליך המקביל לבין מוליך הארקה הראשי.
שלום.
בתקנה 2 סעיפים ב,ג בפרק הארקות יסוד נכתב :
2. התקנת הארקת יסוד <br />(ב) כל מבנה אשר לו יסודות באדמה יצוייד בהארקת יסוד. <br />(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) אין חובה להתקין הארקת יסוד בתוספת למבנה קיים שאין בו הארקת יסוד, אולם אם תותקן הארקת יסוד היא תחובר למערכת הארקה הקיימת במבנה.
כלומר רק במידה ובניין המגורים היה ללא הארקת יסוד לא היית מחויב בהארקת יסוד לתוספת הבניה.
רון שלום.
אענה לך מניסיוני ותחושתי האישית בעת ביצוע פרויקט הגמר שלי לפני מספר שנים.
א. רצון וידע (חשוב ניסיון בתעשייה) לתמוך בשאלות העולות במהלך הפרויקט. לפני בחירת המנחה אני ממליץ לך לשמוע חוות דעת של סטודנטים שהונחו ע”י המחנה הפוטנציאלי. המנחה בו אני בחרתי לצערי רק ניסה להתחמק מאחריות (למרות שהיה בעל ידע וניסיון נרחב) ניסה לספק מידע בדמות פרויקטים דומים ששלח לי במייל ולא מהר לבצע את פגישות ההתעדכנות והעזרה במהלך הפרויקט אליהם הוא ואני היינו מחויבים.
ב. לגבי איכות הפרויקט, מאחר ומרבית הסטודנטים לתואר בהנדסת חשמל עם התמכות במערכות הספק מבצעים פרויקט בתכנון של מתקני חשמל (ראיתי בודדים שעשו גם פרויקטים באלקטרוניקת הספק ), אני ניסיתי להוסיף פרטים וסימולציות למתקן אותו תכננתי אבל בסופו של יום גם אלה שהציגו פרויקט פחות מרשים קיבלו את הרישיון והתואר ולמרות זאת אני למדתי המון מעצם הניסיון לחקור מפרטים טכניים, תוכנות שירטוט וסימולציה ועוד ולכן אני בעד להציג פרויקט איכותי.
ג. ממליץ לך מאוד לפנות למנחה עם רקע מהתעשייה מאחר והידע הפרקטי לביצוע הפרויקט ולהמשך הדרך בתור מהנדס חשמל יהיה חשוב לדעתי. מה גם שמניסיוני מרבית המוסדות להשכלה כמעט כמעט ולא נותנים את הכלים למהנדסים צעירים ומאחר שנמנעתי מלהעתיק או לקחת חלקים מפרויקטים קיימים והעדפתי “לשבור את הראש” ולהיעזר במנחה בנושאים פרקטיים מעולם התכנון והתעשייה בהם הוא היה בקיא, ולכן למדתי הכי הרבה במלך כתיבת הפרויקט.
ד. הפרויקט לא עזר לי למצוא עבודה אך הוא עזר לי להיכנס בהרגשה ועם ידע טוב יותר לתחום מאשר מהנדסים אחרים.
בהצלחה !
שלום.
מצ”ב וועדת פירושים בנושא חיבור בין מוליכים והארכתם בתוך לוח חשמל (בהשוואה לתיבת חיבורים) :
https://www.iec.co.il/ElectricityProfessionals/DocLib12/09-14.pdf
ניתן לראות כי ע”פ פסיקת הוועדה אופן הארכת מוליכים בתוך הלוח נתון לשיקול דעתו של החשמלאי (ובדגש על בידוד מקום החיבור) ובהתאם לתקנה 50.א בפרק התקנת מוליכים :
” לא ייעשה חיבור בין מוליכים אלא באמצעות מהדקים תקניים מותאמים לחתך המוליך, באמצעות ברגים, באמצעות מסמרות, על-ידי חיבור מכני בלחיצה, על-ידי אינוך או על-ידי ריתוך”
יוסי, אכן זה מה שכתבתי, עכבת לולאה המרבית המותרת בלוח המתכתי תהיה בהתאם למפסק במעלה הזינה. תשובתי התייחסה למצב בו המפסק במעלה הזינה הוא מפסק 100A בעל הגנה מגנטית קבועה 1000A.
חבל שתגובותיך בפורום המכובד הזה נכתבות בצורה כה נמוכה וזו לא הפעם הראשונה.
בלוח סוג 2 קצר עשוי להתפתח רק במעגלים הסופיים או בציוד המחובר אליהם לכן עכבת לולאת התקלה המרבית בלוח נקבעת בהתאם לגודלו של המבטח הגדול ביותר בלוח המגן על היציאה . במקרה של מא”ז 63A מסוג C :
אוהם 0.55 =(Zloop=230/(6.6*63 (הבדיקה מתבצעת בנקודה המרוחקת ביותר של המעגל).
לגבי לולאת התקלה בשקעים תשובתי היא בדיוק אותה תשובה לגבי שקעים המוזנים דרך הלוח המתכתי. יש לבדוק שאכן ערך לולאת התקלה הנמדדת בשקעים תביא להפעלתו של המבטח המגן על המעגל המזין אותם תוך פרק זמן אשר לא יעלה על 5 שניות.
