התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אם אתה רוצה להיות בטוח במאה אחוז תבדוק רציפות ותזהה קודם את 2 הזוגות של כניסה ויציאה,אחר כך תבדוק באיזה זוג הדקים מופסקת הרציפות כאשר אתה משחק עם הכיוון של הטמפרטורה, זה יהיה המגע שהתרמוסטט ממתג ואליו תחבר את הפאזה. האפס יחובר למגע שמחובר קבוע ולא ממותג.
למערכת מפוחי סילוק עשן יש אפשרות לעבוד בהפעלה ידנית על ידי בוררים מפאנל כבאים וגם בחירום (שריפה) על ידי שליחת פקודה מרכזת גילוי אש למפוח כלשהו להיכנס לעבודה אבל 2 המצבים לא מחייבים הפסקת חשמל והזנה מגרטור.
הפסקת חשמל יכולה להתרחש על ידי מערכת גילוי אש, שגלאי עשן יעבוד ורכזת גילוי אש תשלח פקודה לסליל הפסקה בלוח הראשי שמוזן מחח”י, תלוי בתרחיש ובלוגיקה שמתוכנתת ברכזת, או ע”י לחצן הפסקה (פטריה) שנמצא ליד פאנל כבאים.
בוקר טוב
תקנה 54 ג’ בהארקות ואמצעי הגנה (הפרד מגן) – היה מקור הזינה שנאי מיטלטל, הוא יהיה מסוג II (בידוד כפול או בידוד מוגבר).
תקנה 74 – ציוד מסוג II לא יוארק.
המארז של השנאי צריך להיות מסוג וו, לא מוארק, לא משנה באיזה מרחק הוא נמצא מהמתקן או איזה שיטת הגנה קיימת במיתקן.
אריאל בהמשך לתשובתך, בעצם כשהקו המשופע מורד או מורם בפונקציית S או L, לאחר שינוי של t1 או t2 גם הנתון שנקרא הולם החום (I*2xT) משתנה – עולה או יורד, ותמיד צריך לוודא שהוא נמוך יותר מאנרגיית המעבר (K*2xS*2) שהמוליך יכול לספוג עד לתגובת המפסק?
ובנוסף לוודא שבפונקציית S זרם הניתוק שכוון נמוך יותר מהזרם שיתפתח בלולאת התקלה (זרם קצר חד פאזי נמוך)עד להפסקת הזרם תוך זמן מקסימלי של 5 שניות?
ובמדידת התנגדות בידוד של מוליך ב- D.C, מספיק לכוון את מכשיר הבדיקה למתח שווה ערך לזה שהמוליך מוזן בו באופן יומיומי?
שבוע טוב
אני מבין. אז אם כך, מדידה עם מכשיר לבדיקת התנגדות הבידוד של מוליך לאו דווקא מחייבת ביצוע במתח שיותר גבוה ממתח העבודה של המוליך כדי לוודא את תקינותו, אבל מומלץ שתתבצע לפחות בגובה המתח שאליו הוא יחובר בשגרה?
שלום אריאל, תודה על ההסבר.
התכוונתי למוליכים שהמתח השורר בינהם בשגרה הוא 1500 וולט dc, מוליכים שמחוברים ללוח מערך פאנלים של מיתקן pv והמתח בריקם שנוצר עליהם יכול להגיע לערך הנ”ל.
בשונה ממוליכים במתקן של 400 וולט שבו משתמשים במתח בדיקה 500 ולט dc לפי חוק חשמל, באיזה מתח בדיקה אני צריך לבדוק את אותם מוליכים שתיארתי למעלה?
האם צריך לכוון את מד התנגדות הבידוד למתח גבוה יותר מהמתח בו הם עובדים, כלומר, 2000, 2500 וולט dc? יש כלל קבוע כלשהו?
קודם לבצע בדיקת התנגדות של הארקת היסוד כלפי מסה כללית, לפי הערכים שתקבל ניתן לדעת אם אפשר ליישם במבנה הזה איפוס, התנגדות עד 20 אום.
לדעתי אם אתה מבצע TNCS זה גורם ל 2 איפוסים, אחד במבנה המזין והשני במבנה המוזן, מה שאסור על פי חוק, (חלק מזרמי עבודה יחזרו דרך היסודות אל השנאי).
נראה שהאופציה שתיארת לבחירת שיטת TNS למבנה המוזן הגיונית יותר, בתנאי שהדרישות לאיפוס מתקיימות בו, מערכת אלקטרודות, פה”פ, השוואת פוטנציאלים ולהשתדל להתחבר עם האלקטרודות לזיון המבנה.
אלכס, עכבת לולאת התקלה יכולה לנבוע מסגירת הלולאה דרך מסלולים שונים בהם הזרם יעדיף לעבור, כמו מתכות של שירותים מתכתיים, מעקפים שונים וכו’ ולא נטו דרך התנגדות האדמה.
בבדיקת התנגדות המסה הכללית של האדמה תוצאת המדידה אמורה לשקף את ההתנגדות האלקטרודה הנבחנת (כגון אלקטרודת הארקת יסוד, אלקטרודה מקומית) כלפי המסה הכללית של האדמה בלבד (ללא מעקפים שונים בדרך) ואיכות ההולכה שלה, בדיקה שמתבצעת גם בתדר שונה מזה של הרשת (בשונה מL.T) כדי להימנע מהפרעות הקיימות בה, הבדיקה הזו לא בודקת את סגירת הלולאה.
אריאל שבוע טוב,
מתייחס כרגע למתקן צריכה בלבד, בסוף פרק הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול תקנה 78 – רק במתקני צריכה עם סכנה לאיכול מוגבר של האלקטרודה, תתבצע מדידת התנגדות למסה הכללית אחת לחמש שנים, לא מכיר תקנה נוספת לגבי מתקן צריכה שנדרשת הבדיקה הזו באופן תקופתי.
האם ניתן להסיק מזה שלפי חוק לא נדרש לבצע בדיקה כזו כשמערכת סולארית מחוברת למתקן צריכה ותיק ללא סכנות איכול וכו’ (שנבדק בבדיקה זו בעבר)?
