התגובות שלי בפורום

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • בתגובה ל: התקנת מוליכים בצינור אחד לשני שקעים #79863
    yanivasy
    חבר

    הבה נזכר מהו המתקן המדובר: מדובר במתקן דירתי שבו קיים שקע כוח (כנראה ישיר מהלוח) לטובת מכונת הכביסה – כנדרש עפ”י תקנות החשמל.
    זהו מצב קיים ולעניות דעתי, נכנס בנקל לגדר “לא קיימת אפשרות סבירה להוספת צינור במתקן חשמלי קיים” שהרי לא סביר לסלול קו חדש תוך חציבת כל הדירה למטרה זו בלבד.
    הן מטעמי עלות והן מטעמים נוחות ביציקה, משתמשים לפחות בקטע מלוח החשמל ועד לירידה (או העליה) לכיוון בית התקע (השקע) בצינור מריכף. לעיתים לצורך הירידה משתמשים בצינור שרשורי ואף זה עונה (אומנם בקושי רב) על דרישת הקוטר הפנימי.
    אין מדובר ב”קומבינה” או אילתור כי אם בתקנה שמותירה זאת בפרוש.

    מניין הקביעה שלא ניתן להעמיס את שני המעגלים באותה עת?

    השאלה שהעלתי, נסמכת על מקרה של כיריים אינדוקטיביים שבו נתקלתי.
    המדובר בכיריים שלכאורה מצריכים חיבור תלת מופעי אך לאחר בחינת החיבורים הפנימים עולה כי נעשה שימוש רק בשני מופעים: מופע אחד לצד שמאל והשני לצד ימין.

    הדבר דומה למעגל תלת מופעי סימטרי עם חיבור כוכב שבו לא קיים זרם במוליך האפס. ברגע שאחת הפאזות מתנתקת, הזרם במוליך האפס שווה לזרם כ”א מהמופעים (ולא סכומם האלגברי כי אם הווקטורי).
    במקרה של עומס לא סימטרי, הזרם במוליך האפס יהיה קטן יותר מזרם המופע המירבי.
    משכך, טכנית אין מניעה להוסיף רק מוליך מופע בפאזה נפרדת (במקרה שלמתקן קיים חיבור תלת מופעי) והדבר נעשה (באין מודע) בדוגמא של כיריים אינדוקטיביות שהבאתי.
    מצב זה גם קיים בכל מתקן בו קיימים צרכנים חד מופעיים ממקור תלת מופעי.

    בתגובה ל: התקנת מוליכים בצינור אחד לשני שקעים #85731
    yanivasy
    חבר

    אני נאלץ לחלוק על הקביעה שיש הגבלה על כמות המוליכים בצינור:
    למעגלי כוח, בדר”כ קיים מוביל (צינור מרירון/מריכף) בקוטר פנימי של 16 מ”מ = D.
    קוטר פנימי של מוליך 2.5 ממ”ר אינו עולה עולה על 3.1 מ””מ (כולל הבידוד) = di.
    בתקנה 13(ו) (התקנת מוליכים) נקבע כי “ניתן להתקין בצינור אחד מוליכים המשמשים קוים שונים ובלבד שהצינור הוא בעל קוטר שאינו קטן מהמתקבל מחישוב המשוואה D= SQRT(Sigma(di^2))*1.6″

    ולעניננו, קוטר כל מוליך הוא 3.1 מ”מ (di) וישנם שישה מוליכים זהים לכן, בתוך הסכום (סיגמא) יש 3.1*3.1*6=6*9.61= 57.66. אחרי הפעלת שורש מקבלים 7.6 מ”מ (במקרה של מוליכים זהים המשוואה מתקצרת di*SQRT(n)*1.6 ).
    כעת מכפילים ב- 1.6 ומתקבל כי קוטר הצינור לא יכול להיות קטן מ 12.15 מ”מ.
    מכאן, שבמקרה של צינור 16 אין מגבלה בעוד שלצינור 10 קיימת מגבלה חוקית (ואף טכנית קשה להשחיל).

    בהקשר זה נשאלת השאלה, האם ניתן ל”חסוך” את תוספת מוליך 0 ומוליך הארקה ולהוסיף רק מוליך לפאזה במקרה של חיבור תלת מופעי כאשר המוליך הנוסף יחובר לפאזה נפרדת?
    לעניות דעתי, התשובה לכך חיובית.Cool

    בתגובה ל: התקנת מוליכים בצינור אחד לשני שקעים #79823
    yanivasy
    חבר

    מאחר ששני הצרכנים (מיבש ומכונת כביסה) הינם צרכנים משמעותיים, לא כדאי לחברם באותה נקודה ועל אותו מעגל.
    מנגד, במצב הקיים, לא פשוט להוסיף עוד מעגל בתעלה נפרדת.
    הוספת מעגל נוסף באותה מוביל (צינור) קצת בעייתית ואף קשה טכנית מאחר שעליך להוסיף עוד שלושה מוליכים של 2.5 ממ”ר כ”א על השלושה הקיימים (שהם גם 2.5 ממ”ר כ”א) – בפועל יש למשוך את כל ששת המוליכים ביחד, קרי להחליף את כל המוליכים.
    במקרה זה, המא”ז שיגן על שני המעגלים חייב להיות דו-קוטבי על מנת שבעת טיפול באחד ממעגלים אלו, תנותק לחלוטין הזינה.
    על פי רוב, פעולה זו אינה נעשית ורוב האוכלוסיה פשוט משתמשת באותה נקודה לשני הצרכנים מתוך הנחת עבודה שאין מפעלים אותם בו זמנית: לאחר מכונת הכביסה סימה, משתמשים במייבש.
    CoolCool

    בתגובה ל: מתקן השראי #79019
    yanivasy
    חבר

    על פי התאור שלך רוב הצרכנים במפעלי השראתיים ולכן מקדם ההספק הכולל צפוי להיות פחות מ- 0.92 ומכאן תאלץ לשלם קנסות בגין כך.
    השימוש בווסתי תדר רק מחריף את ההרמוניות מהמנועים ואין בהם לקזז הפרש מופע.
    עשה בדיקה פשוטה והצץ במערכת המניה של ח”ח תוך תשומת לב להספק פעיל והספק ראקטיבי בפרק זמן שבו רוב הצרכנים פועלים. על סמך הנתונים בצע חישוב של מקדם ההספק.

    בתגובה ל: מתקן השראי #84889
    yanivasy
    חבר

    על פי התאור שלך רוב הצרכנים במפעלי השראתיים ולכן מקדם ההספק הכולל צפוי להיות פחות מ- 0.92 ומכאן תאלץ לשלם קנסות בגין כך.
    השימוש בווסתי תדר רק מחריף את ההרמוניות מהמנועים ואין בהם לקזז הפרש מופע.
    עשה בדיקה פשוטה והצץ במערכת המניה של ח”ח תוך תשומת לב להספק פעיל והספק ראקטיבי בפרק זמן שבו רוב הצרכנים פועלים. על סמך הנתונים בצע חישוב של מקדם ההספק.

    בתגובה ל: שיפור מקדם הספק #79013
    yanivasy
    חבר

    הנתונים של ח”ח הם נתוני צריכה ממוצעים כל חודשיים.
    מאחר שהצריכה משתנה במהלך שעות היום והשבוע, לא יהיה נכון להסתמך על נתונים אלו ויש לבצע מדידה בפועל במהלך יום עבודה כשכל הצרכנים פועלים (בעיקר מזגנים, תאורה ציוד משרדי, ציוד מטבח וכו’).

    בתגובה ל: שיפור מקדם הספק #84883
    yanivasy
    חבר

    הנתונים של ח”ח הם נתוני צריכה ממוצעים כל חודשיים.
    מאחר שהצריכה משתנה במהלך שעות היום והשבוע, לא יהיה נכון להסתמך על נתונים אלו ויש לבצע מדידה בפועל במהלך יום עבודה כשכל הצרכנים פועלים (בעיקר מזגנים, תאורה ציוד משרדי, ציוד מטבח וכו’).

    בתגובה ל: מזגנית מדגם SM-2 #79010
    yanivasy
    חבר

    לאחר ניסוי ותהייה להלן התוצאות

    המגשר הרלוונטי לזמן פעולת המזגן הוא J2
    למשך פעולה של שש שעות יש לשים את המגשר כך : ….[..]
    למשך פעולה של ארבע שעות יש לשים את המגשר כך : …[..].
    למשך פעולה אינסופי (ביטול הזמנן) יש לשים את המגשר כך : ..[..]..
    למשך פעולה של שלוש שעות יש לשים את המגשר כך : .[..]…
    למשך פעולה של שעתים יש לשים את המגשר כך : [..]….
    מיקום המגשרים הוא לפי האיור הבא:
    J1
    ……
    ……J2
    לא בחנתי את יתר המגשרים (J1,J4) כי רציתי רק להאריך את משך הפעולה.
    בכל אופן, מקוה שזה יעזור למי מחברי הפורום.

    בתגובה ל: אנרגיה בסליל משתנה בזמן או במרחב #84865
    yanivasy
    חבר

    מציע לך להסתכל על חוברת “התקנים אלקטרו-מגנטיים” של פרופ’ בן ציון קפלן מאונ’ בן גוריון בנגב.
    שם מחושב מקרה של סולנואיד עם ליבה זזה.

    בתגובה ל: אנרגיה בסליל משתנה בזמן או במרחב #78995
    yanivasy
    חבר

    מציע לך להסתכל על חוברת “התקנים אלקטרו-מגנטיים” של פרופ’ בן ציון קפלן מאונ’ בן גוריון בנגב.
    שם מחושב מקרה של סולנואיד עם ליבה זזה.

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)