התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
יש הבדל בין ברזל שיצוק בבטון לבין אלקטרודה שנעוצה באדמה.<br />הבטון מגן על הברזל מפני קורוזיה ושאר מפגעים, ולכן הוא לא חייב להיות מחומר עמיד.
לעומת זאת לאלקטרודה שנעוצה באדמה אין הגנה דומה ולכן חייבת להיות מפלדה או נחושת, שעמידים יותר.
מבחינה לשונית זה אותו הדבר פשוט בבניינים שונים התחשמלות בבניין התפעל וחישמול ובבניין פיעל.
בחוק ותקנות החשמל, חישמול = “הופעת מתח חשמל על גוף מתכת עקב תקלה”. או במקום אחר “הופעה באקראי של מתח חשמלי במקום שאינו מיועד לכך.”<br />שתי ההגדרות שונות בגלל ההקשר שלהן בפרקים השונים, אבל בכל מקרה ברור שלא מדובר באדם שנפגע.
את המילה התחשמלות לא ראיתי מופיעה, אבל לדעתי כשמשתמשים בה מתכוונים לזה שאדם נפגע כשתוצאה מזרם חשמלי שעובר דרך גופו.
בקיצור- חישמול גוף מתכתי עלול לגרום להתחשמלות אדם שיגע בגוף המחושמל.
מישהו?
אחדד את השאלה:
אני יודע שבהזנת מספר לוחות אפשר להשתמש בגיד הארקה אחד עבור מספר מעגלים, כששטח החתך שלו צריך להתאים לגדול מבינהם.
השאלה אם אותו הדבר מותר גם לגבי הזנה למכונות?לכל אלקטרודת הארקה יש תחום השפעה. כלל האצבע- עומק האלקטרודה שווה לרדיוס של תחום ההשפעה סביבה.
כשאלקטרודה נמצאת בתחום השפעה של אלקטרודה אחרת, המשמעות היא שההתנגדות האדמה בין שתי הנקודות היא נמוכה מספיק כדי לאפשר לזרם משמעותי שיזרום דרך האדמה מאלקטרודה אחת לשניה, תופעה שאינה רצויה.1. קוטר חיצוני של גיד 1.5 ממ”ר הוא סביב ה2.5 מ”מ (משתנה מיצרן ליצרן, אבל זה בערך).
קיימות בספר שתי נוסחאות- אחת להתקנה חדשה והשניה לגבי מתקן קיים. בהתקנה חדשה אתה צריך לתכנן ככה שיהיו עד 9 גידים כאלה בצינור, אבל במתקן קיים מותר שיהיו עד 14.
כל זה מדובר כשאפשר להשחיל בלי לפגוע במוליכים. כמובן שאם הוספת גידים היא קשה ועלולה לפגוע במוליכים אחרים או בגיד החדש כי המשיכה חזקה מדי זה אסור.
וכמובן שצריך לעשות הפרדה בין מעגלים שונים, ועוד הגבלות. לא אפרט פה את הכל.
2. ב”התקנת מוליכים” פרק ב סעיף 7ב-2 כתוב “תיל יהיה שזור כאשר- (1) הוא חשוף, וחתכו 25 ממ”ר או יותר; (2) הוא מבודד ומושחל בצינור, וחתכו 10 ממ”ר או יותר.”
לפי איך שאני מבין את זה (אשמח אם יתקנו אותי אם אני טועה) בצינור אסור להשחיל גיד שזור בשטח חתך הקטן מ10 ממ”ר, וזה בגלל שהוא לא מספיק חזק ועלול להנזק בזמן המשיכה.bst תודה על התגובה.
שלוש נקודות:
1. הציטוט שהבאת נמצא תחת הכותרת של “פרק ד’: ציוד המותקן בלוח” בחלק שמדבר על התקנת לוחות. הלחצנים מותקנים מחוץ ללוח ולכן לדעתי זה לא רלוונטי.
2. הציטוט המדויק “במוליך אפס (N) לא יותקן מבטח או מפסק המאפשר את ניתוקו בלי לנתק את מוליכי המופע.” במקרה שלנו אין מוליך מופע רלוונטי, כי האפס נועד רק לפיקוד והאפס ה”אמיתי” שנועד לשאת בזרם בהספק המעגל הוא זה שמחובר לגופי התאורה.
3. במעגלי פיקוד יש המון החרגות מהתקנות.באוטומט חדר מדרגות הלחצנים מקבלים אפס, והאפס לא חייב להתנתק כשיש בעיה במעגל.
בשני השרטוטים הלחצנים מקבלים פאזה.איציק אתה צודק, אז יש לי פתרון- מקווה שההסבר יהיה ברור:
שני מעגלים נפרדים לתאורה, שכל חד מהם כולל גם מעגל פיקוד עם לחצנים ואוטומט חדר מדרגות.
במקביל ללחצנים של כל מעגל לחבר מגע של ממסר שנסגר יחד עם התאורה של המעגל השני לפרק זמן קצר (נניח שלוש שניות).
בכל איזור להתקין לחצנים משני המעגלים לסירוגין.אם הכל בסדר, לחיצה על לחצן כלשהו תפעיל את המעגל השייך לו, ויחד איתו יסגר הממסר שידמה לחיצה על לחצן של המעגל השני, וכך יפעלו שני המעגלים.
במקרה של תקלה באחד ממעגלי התאורה- המעגל לא יעבוד אבל זה לא יפריע למעגל השני לעבוד כרגיל.
במקרה של תקבלה באחד ממעגלי הפיקוד- (פה החיסרון של השיטה)- הלחצנים של אותו מעגל לא יעבדו ויהיו חשוכים, בעוד רק הלחצנים של המעגל התקין ידלקו ויהיו פעילים.למה לדעתך שני מעגלים עם פיקוד משותף סותר את התקנה?
אם הפיקוד הוא ממעגל עצמאי ולא תלוי באף אחד ממעגלי התאורה אני לא רואה פה בעיה.קיימים לחצנים דו קוטביים, אבל זה אסור ומסוכן לחבר אותם לשני מעגלים שונים..
לפי מה שאני למדתי (אם אני טועה אשמח אם יתקנו אותי) הזרם הנומינלי זהו הזרם שבו המנוע תוכנן לעבוד, ואותו הדבר לגבי המתח וההספק הנומינליים.
זה המצב שבו המנוע יעבוד בצורה מיטבית מבחינת מומנט, נצילות, מקדם הספק וכד’.
המנוע לא תוכנן לעבוד בזרמים גבוהים יותר, אבל הוא יכול לעמוד לאורך זמן בזרמים הגבוהים ב10% מהזרם הנקוב.
פעם לימדו לכוון את האוברלואד כ10% מעל לזרם הנקוב כדי להימנע מניתוקים מרובים ללא צורך.
בהמשך עם ההתקדמות והשיפור ברכיבי ההגנה ההנחיה הייתה להוסיף רק 5% יותר.
והשיפור נמשך, עד שהיום אומרים לכוון בדיוק בזרם הנקוב.בגלל שקשה לדייק, ולא צפוי נזק גם אם הזרם יהיה מעט גבוה מהנקוב אני נוהג להוסיף מעט- סביב השניים שלושה אחוזים במנועים גדולים, וסביב החמישה אחוזים במנועים קטנים.
בחירת הכבל היא לפי הזרם המתמיד. זרם ההנעה הוא רגעי ולא מתחשבים בו, אלא אם המנוע מופעל ומופסק לעיתים קרובות מאוד.
במקרה שלך הייתי מחבר (אני מניח שהמנוע תלת פאזי, למרות שלא כתבת) כבל 4X2.5 ממ”ר, ומגן עליו עם מא”ז 16 אמפר אופיין C.
וכמובן הגנת מנוע לכוון על טיפה יותר מ12A.
